משה בן בסט עשה את הפרויקט הראשון שלו בתחום בינה מלאכותית בשיתוף עם IBM במסגרת הדוקטורט שלו במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. אחרי הדוקטורט נסע לאוניברסיטת דרום קליפורניה בארה"ב שם היה שותף לפרויקטים נוספים בתחום, ביניהם פרויקט עם NASA בנושא רפואה בחלל. הוא אפילו לקח חלק בפרויקט במסגרת התוכנית להגנה מפני טילים בליסטיים בתקופת המלחמה הקרה.

אמצע שנות ה-80 היה האביב של הבינה המלאכותית. מדינות בכל העולם השקיעו סכומי עתק בתחום, כולל משרד הביטחון בישראל שהתחיל לצאת במכרזים. משה, שבאותו זמן לימד באוניברסיטה בינה מלאכותית, התחיל לקבל בקשות לייעוץ בתחום. הזמן של משה לא הספיק כדי לתת מענה לכל הפניות שקיבל אז הוא גייס אנשים שיעזרו לו והקים את חברת IET.

אחד הפרויקטים הראשונים של IET עסק בבניית תוכנית האימונים והפעילות השנתית של חיל האוויר באופן היעיל ביותר. ביחד עם יחידת המחשוב של חיל האוויר הם בנו את המערכת הראשונה שהייתה מבוססת על טכנולוגיות בינה מלאכותית. עם התקדמות הפרויקט הצטרפו גם חיל הים והחיילות הירוקים. זה היה פרויקט יוצא מגדר הרגיל אפילו בסטנדרטים של אותם ימים.

משה חשב על זה שהם יכולים לקחת את כל הידע שנצבר מהפרויקטים הצבאיים שעשו בתחום בינה מלאכותית וליישם אותו בתחומים אחרים. הוא זיהה תחום רלוונטי בעולם התוכנה שנקרא Supply Chain Optimization. הבעיה הייתה שכבר היו 200 חברות בתחום ולא עניין אותו להקים את החברה ה-201. כשחקר את הנושא יותר לעומק גילה שהחברות האלו מוכרות את המוצרים שלהן לסקטור הייצור בלבד. הן לא מכרו כלל לסקטור מתן השירותים. הפוטנציאל היה אדיר כיוון שסקטור השירותים בעולם המערבי היה 70% מהתוצר הגולמי שהרי רוב הייצור עבר למזרח הרחוק. משה גילה שיש לו אוצר ביד. הוא המציא מושג שנקרא Service Chain Optimization ורשם עליו פטנט. עם רעיון למוצר ייחודי ופוטנציאל שוק עצום משה גייס השקעה ראשונה מ-VC’s ויצא עם השותפים שלו לדרך. לחברה שהקימו קראו Click Software.

בשנת 2000 הונפקה Click Software בנאסד"ק וב-2015 החברה נרכשה ע"י קרן ההשקעות האמריקאית Francisco Partners בסכום מוערך של 430 מיליון דולר.

מתוך הריאיון:

"כשאתה חברה שמובילה את השוק אז באופן טבעי יש כל הזמן ריחרוחים ורעיונות בין אם זה מבנקאים, בין אם זה משותפים עסקיים וכן הלאה. לאורך התקופה, כשהיו מגיעים כאלה רעיונות אז היינו בוחנים אותם וברוב המקרים כמובן דחינו אותם כי החברה כל הזמן גדלה וגדלה וגדלה, והבנו שלטובת בעלי המניות יש מקום שנמשיך לגדול. במקביל, ככל שהיא גדלה גם מתחילות להיות השאלות, כמו, איפה מרכז החברה? איפה מרכז הפעילות? ועוד יותר במקביל – אני נהיה צעיר מיום ליום. גם היה לי סוד קטן ביני לביני שבגיל 67 אני פורש. פרנסיסקו פרטנרס הייתה איתם היכרות שנמשכה שנתיים וכל פעם שהיו מגיעים לארץ אז היו שואלים אותי 'משה, יש על מה לדבר?' ומה שהסתבר לי יותר מאוחר זה שהם חקרו עלינו ובדקו אותנו מכל הזוויות במשך כל אותה תקופה. ובסוף הם אמרו 'משה, אנחנו הולכים לתת הצעה'. עכשיו, כשאתה חברה ציבורית אז כללי המשחק הם מאוד ברורים. אתה לא מחליט לבד כן או לא. אם מישהו שם הצעה קונקרטית על השולחן אז יש פרוטוקול מה אתה צריך לעשות."

(פרופ' משה בן בסט, מייסד ומנכ"ל לשעבר של חברת ClickSoftware, על תהליך רכישת החברה)

לראיון המלא עם משה באתר הפודקאסט "יזמות או למות"