נעים להכיר:

שמי אורי רבין, מייסד-שותף ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ קרוזינג, לשעבר יזם של מספר חברות בתחומי המדיה והפרסום. בעברי הרחוק מתכנת (בממר"מ ובחיל האוויר), אבל רוב חיי המקצועיים בצד השיווקי והתקשורתי של הטכנולוגיה, כעורך היי-טק בגלובס, פרסומאי של חברות טכנולוגיה ועוד.

אני נשוי לאיריס ואב ל־2. מתגורר בהוד השרון, רוכב על אופניים (לא מספיק) וצופה נלהב במרוצי אופניים (יותר מדי).

רגע בקריירה שלא אשכח:

הרגע בו סגרתי את העסק הראשון שלי, בגיל עשרים ומשהו, עסק שהקמתי זמן קצר אחרי השחרור מהצבא. למדתי המון מהטעויות שעשיתי, אבל בעיקר למדתי שעדיף לנסות ולהיכשל מאשר לא לנסות. בדיעבד, אני שמח שלמדתי את השיעור הזה בשלב מוקדם מאוד.

מי שפתחו לי את הדלת לתעשייה:

עם כל החשש שלא להישמע צנוע, את הדלתות שלי פתחתי בעצמי ללא קיצורי דרך, בעבודה קשה ובמוטיבציה.

כך נראה יום העבודה הטיפוסי שלי:

אם יש משהו בוער שלא טופל אתמול, הוא יטופל בשעות הבוקר המוקדמות. בגדול אני ישן מעט.

ב־7 מעיר את הילדים, מארגן ארוחות ומוודא שהם יוצאים לבתי הספר. ברבע לשמונה אני מתארגן בעצמי ועושה סבב ראשון על ערוצי התקשורת (בווטסאפ ובמיילים) ועונה לכל מה שדורש מענה מהיר. בין שמונה וחצי לרבע לתשע (אחרי הפקקים) אני עולה על כביש שש לכיוון המשרד בבאר שבע, במידה ואין פגישות באזור המרכז. בשל המרחק בין הבית למשרד אני משתדל לתאם ימי פגישות מרוכזים.

עד הצהריים "מגיב" - תשובות, דברים שנשארו פתוחים ומעקבי סטטוס. ב-12:30, מנדטורי, ארוחת צהריים עם ירון (פרץ), השותף שלי. מהצהריים ואילך פועל "קדימה" - כל המשימות שצריך להשלים על פי דד-ליינים לימים הקרובים.

בין לבין, או אם אין משהו בוער, אני יושב על עדכון מערכת ניהול המשימות ועל גיליונות המעקב - תקציב שנתי, קשרי שותפים וקשרי משקיעים. סטארט-אפ זה המון חוסר ודאות, אז אני מנסה להשיג את מרב הוודאות היכן שניתן והיכן שהדבר בשליטתי.

ירון ואני חולקים חדר, ובמרכזו פטיפון שמנגן לאורך כל היום. יש לנו כמה מאות תקליטים (וייניל) במשרד - מרביתם בתצוגה על הקירות, כולם מנגנים.

אני מגיע הביתה בסביבות 21-22. הערב הוא זמן Unwinding מאוד חשוב מבחינתי, החל מבינג' של סדרות טלוויזיה עם הילדים ועם אשתי ועד זמן איכות פרטי עם  ה-Assassin Creed, Asphalt, FIFA או כל משחק תורן אחר. קצת ניתוק חיובי מהמציאות. סוגר את היום בסביבות אחת-שתיים עם ראש נקי.

הדברים שמסבים לי גאווה בקריירה שבניתי:

כל עסק שבניתי התחיל באדם אחד או שניים, לפטופ ושולחן בחדר העבודה בבית. פותחים תיקייה חדשה במחשב, חשבון דואר ריק, פעם בחודש מדווחים להנהלת חשבונות על שתיים וחצי חשבוניות. ואז, יום אחד, אתה מוצא את עצמך בליבה של קשרים, עשייה, דוחות, עובדים ומערכת מורכבת. זה דומה מאוד ליום בו אתה מגלה "פתאום" שהילד שלך, זה שלא מזמן בקושי ידע ללכת, כבר יותר גבוה ממך ויש לו חיים עצמאיים משלו. זה רגע שתמיד מסב גאווה.

מעבר לכך, המיזם הנוכחי שלי הוא הפעם הראשונה שאני מעורב ביצירה של משהו מקורי לחלוטין. רעיון משוגע שהפך לטכנולוגיה אמיתית. זו גאווה גדולה להמציא משהו שלא היה קודם.

לו הייתי יכול/ה לעשות דבר אחד מחדש:

בשנים הראשונות כיזם השקעתי אנרגיה רבה ב"להצטער על" - טעויות, פספוסים, תזמונים וכן הלאה. עד שיום אחד קראתי ראיון עם ריצ'רד ברנסון, מייסד וירג'ין, שהסביר כי הוא לעולם אינו מסתכל לאחור, רק קדימה. המשגה כבר קרה, עכשיו מתמקדים במציאת דרך להתקדם במצב הנתון. אימצתי את הגישה הזו כדרך ניהול ואפילו כדרך חיים. לכן אני לא חושב "מה יכולתי לעשות אחרת" אלא מנתח "מה אני צריך לעשות עכשיו".

השאיפה הבאה שלי:

להיות גורם פעיל בקידום החדשנות והטכנולוגיה בארץ בכלל ובפריפריה בפרט.

שלושת הדברים הכי חשובים שכל יזם מצליח צריך בארגז הכלים שלו:

נחישות, ביטחון עצמי ושותף מעולה.

העצה הטובה ביותר שקיבלתי כיזם מתחיל:

אריה סקופ, אז מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, לימד אותי לא להגיד "אי אפשר" אלא להגיד "אפשר בתנאי ש..." - תמיד לחשוב איך הדבר אפשרי, בסוף זו רק שאלה של מחיר.

הטעות הכי גדולה של יזמים מתחילים, ממנה כדאי להם להימנע:

טעות שחוזרת פעמיים.

קצת פרגון למתחרים:

כל סטארט-אפ שנמצא בשלב מתקדם יותר מאיתנו, זכאי לשאפו ענק. אני מסתכל קדימה על המכשולים שהם כבר דילגו מעליהם, ומפרגן מכל הלב.

תחומים שיעשו את זה השנה ובגדול:

המובייל יעבור שינוי דומה לזה שעבר הדסקטופ - המעבר מיישומים מותקנים ליישומי/שירותי רשת. זה ייקח יותר משנה, אבל בתקופה הקרובה התהליך יואץ.

דברו אליי:

תמיד שמח להתחבר, [email protected]

חברת קרוזינג היא חברה באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI).