יזמיות ויזמים הינם כשאר האנשים במובן זה שחלקם יאהבו לעבוד בצוותים ואחרים פחות. יש כאלו שרצים קדימה לבדם ומרגישים בטוחים בעשיה שלהם ובעצמם ולא מרגישים צורך לצוות אליהם אנשים נוספים למיזם. ולעומתם, יש כאלו אשר ירגישו שהם רוצים עוד מישהו איתם – לחשוב יחד ולהפרות זה את זה. עולה השאלה האם יש משהו "רע" בלהיות "זאב בודד" בסטארט-אפ? או שדווקא להיפך – ועדיף לנהל את המיזם לבדך עם מינימום הפרעות, חילוקי דעות ו"כאב ראש" אשר עלולים לנבוע כשיש שותף או שותפים נוספים?

התשובה היא אינה תשובה של "כן או לא" / "שחור או לבן" אלא מעט יותר מורכבת, ואולי דורשת קודם כל הגדרה ברורה של מהו שותף בהקשר זה, שכן, לעיתים קבלנים או נותני שירות למיניהם יהפכו להיות סוג של שותפים על הדרך (למשל על ידי מתן שירות In-kind תמורת מניות equity עתידי), אך לא בזאת מדובר. שאלת המהות היא האם יזם אשר הגה רעיון ורוצה להקים סטארט-אפ על בסיסו, כדאי שיביא לצידו שותף (או שניים) נוספים, אשר יעבדו איתו כתף אל כתף במיזם, וכפועל יוצא יקבלו גם נתח משמעותי במניות?

ההחלטה להכניס שותף לעולם לא תהיה קלה שכן המיזם, עבור היזם שהגה את הרעיון, הוא במקרים רבים כל עולמו וחלומו. החשש לחלוק עם גורם נוסף את הרעיון, החזון וההתנהלות העסקית הנגזרת הוא לעיתים עמוק ואף קשה להכלה. אבל יזם נדרש להיות מודע ליכולותיו ולחסרונותיו (לכך נדרשת מידה של בגרות, בשלות ויכולת התבוננות עצמית) וזאת על מנת להשכיל ולהבין עד לאן אלו יכולות להביא את המיזם והיכן אלו מגבילות אותו. כי אף אחד לא מושלם (nobody's perfect), ולבד, אבל ממש לבד, זה בדרך כלל קשה מאוד עד בלתי אפשרי להצליח. כשאתה יזם יחיד אזי בהגדרה אתה תמיד תהיה "הכי חכם בחדר" וזה לא דבר סביר לעשותו בסטארט-אפ שקורא תיגר על המצב הקיים. הרי לא בכדי רוב הסטארטאפים המצליחים הם סטארטאפים בהם עבדו יחד שותפים כצוות מנצח.

יזם המגיע מהתחום העסקי למיזם טכנולוגי – זקוק לטכנולוג לצידו. יזם טכנולוגי – צריך שותף עסקי. יזמית המגיעה מתחום שונה מאשר זה של המיזם - כדאי שתמצא שותף המגיע מתחום המיזם (כי ניסיון והיכרות של תחום היעד לא יסולא בפז), יזם מופנם ויסודי - כדאי שיהיה לצדו שותף מוחצן יותר שיודע לבחון דברים במבט-על וכדומה... ככלל, כדי שמיזם יתקדם היטב – דרושים לו אסופה של כוחות ויכולות אשר מתקיימות לרוב בצוות הטרוגני הפועל בשיתוף פעולה. צוות לא מאוזן מבחינת הרכב הכישורים והיכולות עלול במרוצת הזמן להוריד את הסטארט-אפ מן הדרך הנכונה בשל חוסר האיזון המובנה בו.

שותף טוב, מעבר לכך שעליו להיות בעל יכולות וכישורים משלימים לאלו של היזם, הוא קודם כל שותף לחזון וההתלהבות שבהקמה ובבניית המיזם. בנוסף, מול שותף טוב קיימת הערכה הדדית וביטחון באדם ובערכיו האנושיים. גם אם מדובר באדם שהכרתם קודם וגם אם לא, מומלץ וחשוב לחתום על הסכם מייסדים, שכן זה מציף ומעלה שאלות חשובות בנושא השותפות כבר בתחילת הדרך, כמו שאלות לגבי תחומי אחריות ומה קורה אם רוצים להיפרד בשלב זה או אחר. אך מעבר לכל אלו הכימיה, או ה־X פקטור של הזוגיות שבשותפות – היא אשר תביא לצוות מנצח, אותה אפשר להרגיש בבטן והיא מעבר לכללים ולניתוחים השכלתניים.

עוד יצוין כי בסטארט-אפ, בשונה מחברה בוגרת, יש תמיד יותר משימות ממה שהזמן והכסף מאפשרים ולכן לא אחת מגיעים למצב בו "כולם עושים הכול", כלומר, אנשי הצוות חופפים גזרות של עבודה. כך שיזם יחיד, מעבר לעובדה שאינו מושלם ויידרש ליכולות משלימות, יתקשה לשאת בעומס המטלות השונות הגוזלות משאבי זמן ומחייבות העמקה והשקעה (הרצת ניסויים, קיום פגישות עם משקיעים או לקוחות פוטנציאלים, ועוד ועוד). שותפים יוכלו לחלק ביניהם את העבודה ולחלוק במשימות וכן לגבות זה את זה כשצריך.

אך בצד היתרונות של שותף טוב יש מקום לציין ששותף רע עלול להוות חסם של ממש, להכביד ולהוות למעשה משקולת על סטארט-אפ צעיר, ולכן צריך לבחור בקפידה ובחוכמה את השותפים המועמדים, לסנן ולבחון, ואם יוצאים לדרך ורואים ש"זה לא זה" עדיף לעצור את השותפות בשלב מוקדם מאשר לשקוע אחר כך יחד בבוץ. כל עוד לא נמצא עדיין השותף איתו אתם מרגישים שאתם יכולים להתקדם אין ברירה ובינתיים תיאלצו להתקדם כ"זאב בודד", אך המשיכו בחיפושכם אחר השותף או השותפים הנכונים לכם עבור המיזם שלכם.

טובים השניים (ולפעמים אף יותר) מהאחד – זה נכון בחיים וזה נכון בחיי הסטארט-אפ, רק בחרו בתבונה.

בהצלחה.