תופעה חדשה סוחפת את עולם ההייטק הישראלי והעולמי בשנים האחרונות - האקסלרטורים. בישראל לבדה ישנם מעל ל־300 אקסלרטורים רשומים. מדובר במאות סטארט-אפים המעורבים בפעילות יזמית ייחודית זו. לאור הנתונים הללו נשאלת השאלה: האם השיטה עובדת? עד כמה תורמים המנטורים - בכירי התעשייה -  למיזם אותו הם מלווים? שאלת תרומתם של המנטורים לקידום המיזם הפכה לשכיחה מאד באקו-סיסטם של היזמות.

גופי ליווי ותמיכה לסטארט-אפים בראשית הדרך אינם תופעה חדשה. אולם, אקסלרטורים נבדלים מחממות טכנולוגיות במספר נקודות. ראשית, הגישה שמנחה את ניהול תהליך היזמות בחממה היא גישת ה־Waterfall, ובקרב אקסלרטורים רווחת גישת ה-Lean Startup. הדגש בגישת ה־Waterfall הוא על יעילות תהליך פיתוח מוצר חדש, בעוד שהדגש בגישת ה-Lean Startup הוא על תהליך שיטתי של בדיקת השערות לגבי הלקוחות, הפתרון שמוצע ואלמנטים נוספים במודל העסקי, ורק לבסוף מפותח מוצר. שנית, אורך השהות בחממות נע בין שנתיים לשלוש, בעוד שבאקסלרטור השהות היא קצרה. שלישית, לחממה נכנסות חברות באופן רציף לאורך השנה והליווי הוא פרטני, ובאקסלרטור הכניסה היא במחזורים, וכוללת פעילות משותפת ואינטראקציה בין המיזמים. רביעית, בחממה מסורתית עיקר הערך המוסף למיזם הוא ההשקעה הפיננסית וליווי החממה, ואילו באקסלרטור ישנו שילוב של ליווי על ידי מנהלי האקסלרטור, הרצאות וסדנאות בתחומי מפתח ביזמות, וליווי צמוד על ידי מנטורים שמחוברים ישירות למיזמים. חשוב לציין כי ביצועי אקסלרטורים מאוד הטרוגניים, כאשר בקבוצה של עשרת האקסלרטורים המובילים בישראל, שיעור הבוגרים שגייסו כסף תוך שנה מסיום האקסלרטור הוא מעל 50% וסכומי הגיוס הכוללים מגיעים לעשרות מיליוני דולרים, אולם בשאר האקסלרטורים האחוז הממוצע נמוך משמעותית.

לאחרונה, לאחר שנים של מעורבות באקסלרטורים כמרצה, כמנטור וכיועץ, ולקיחת חלק בהקמת האקסלרטור של הקריה האקדמית אונו (StartOno), החלטנו, אנוכי ועמיתי ד"ר אייל רכטר, לחקור מאפייני אקסלרטורים שונים, תוך התמקדות בתהליך המנטורינג. באקסלרטור ממוצע יש 20­-60 מנטורים, מהם אנשי תעשיית ההייטק בעלי רקע בתפקידים בכירים, התורמים שעות רבות בהתנדבות. לפיכך, השווי המצטבר של שעות מנטורים בכל מחזור אקסלרטור הינו עשרות אלפי דולרים ופוטנציאל התרומה שלהם עצום. כחלק ממחקר זה רואיינו מנהלי אקסלרטורים, מנטורים ויזמים "בוגרי" אקסלרטורים. מממצאים ראשוניים של המחקר, עולה שקיימים הבדלים מהותיים בין אקסלרטורים במידת הדומיננטיות של תהליך הליווי המקצועי בין מנהלי האקסלרטור למנטורים.בנוסף, נמצא שברובם המוחלט של האקסלרטורים אובחן תת-ניהול של המנטורים ושל תהליך המנטורינג.

מספר שאלות עולות בסוגיה של שיפור תהליך המנטורינג וביניהן: איך נכון לחבר בין מיזמים למנטורים? ברוב האקסלרטורים מתבצע חיבור שהוא בעיקר תלוי-תחום, לעיתים בתוספת של "ספיד-דייטינג" הבוחן את התאמת "השידוך" שבין צוות המיזם למנטור. אולם, הידע שלנו לגבי חיבור בין מנטור למיזם מצביע על כך שהאלמנט הקריטי ביותר בחיבור הוא אישיותי.

האם על מנהלי האקסלרטור להתערב בעבודת המנטור? וכיצד? ברוב האקסלרטורים, אין ניהול של תהליך המנטורינג. בחלק מהתכניות מתקיימים מספר מפגשי הנחייה, ואולם פיתוח מתודה ברורה להכשרת מנטורים, ולהעברת ידע יעיל בין המנטורים – לא קיים. בנוסף, לא תמיד קיים תיאום ציפיות עם היזמים.

סוגיה נוספת באקסלרטורים היא המענה לשאלה, מהי המטרה המרכזית שמנהלי האקסלרטור רוצים להשיג בזמן הקצר של פעילות המיזמים באקסלרטור – האם למידה של צורת עבודה נכונה בהתאם לעקרונות ה- Lean Startup והענקת כלים להסתכלות ביקורתית על המיזם ותכניתו? התקדמות בפועל בהקמת המיזם ופיתוח המוצר? או הגעה למצגת מושלמת בפני משקיעים ב"דמו דיי"? בפועל, רוב האקסלרטורים שמים את עיקר הדגש על דמו דיי מושלם. להערכתנו, רצוי למצוא דרך לאזן בין המטרות השונות כך שיושם יותר דגש על הענקת כלים להמשך הדרך. חידוד המטרות של האקסלרטורים ושיפור ניהול תהליך המנטורינג יכולים  להעלות בצורה ניכרת את תרומת האקסלרטורים למיזמים שלהם בפרט, ולאקו-סיסטם של היזמות בישראל בכלל.