ירושלים, עיר הבירה, היא העיר הגדולה בישראל, הן מבחינת שטח השיפוט שלה והן מבחינת מספר התושבים המתגוררים בה. בסוף שנת 2013 מנתה אוכלוסיית העיר כ-804 אלף נפש, כ-10% מכלל תושבי המדינה.שטח השיפוט שלה משתרע על פני 125 אלף דונם. לשם השוואה, שטחה של העיר באר שבע הוא 84 אלף דונם, חיפה 69 אלף דונם, ראשון לציון 59 דונם ושל תל אביב 52 אלף דונם.

ירושלים מרתקת מבחינת מגוון האוכלוסייה, האדריכלות והשינוי המרחבי. למעשה, העיר מושכת אליה חוקרים מכל העולם כדי ללמוד דרכה על ההתמודדות עם עירוניות מודרנית מורכבת.

ירושלים כמיקרוקוסמוס

ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל מקפלת לתוכה את כל המורכבויות שקיימות מעצם הקמתה של מדינת ישראל. מיקומה על קו התפר בין הרשות הפלסטינית לבין מדינת ישראל, שילוב הלאומים בתוכה היינו יהודים, מוסלמים ונוצרים, מגוון קהילות יהודיות כמו ציונים חילוניים, דתיים וחרדים על כל גווניהם. כל זאת מייצר אתגרים רבים, ניתן לומר שדרך פיצוח חידת העיר ניתן ללמוד על דרך פיצוח קיום מדינת ישראל באופן איתן ולמשך שנים. בעיר ישנן שכונות שונות בעלות אופי שונה, שכונות אשר שכנות זו לזו והזרימה בניהן היא לעיתים חופשית. האזרחים החיים בהן יכולים לעשות השוואות בין השכונות, אך מאידך, הן יהיו מתוכננות שונה ומותאמות לצרכים הספציפיים של אותן שכונות והחיים בהן.

בנוסף למורכבות האנושית של העיר יש גם מורכבות אדריכלית. העיר מורכבת משכבות על גבי שכבות של היסטוריה פיזית ותרבותית. שכבות אלו מכתיבות למתכנן ואף מאלצות אותו להתייחס לא רק להווה ולעתיד העיר אלא גם לעברה ולמטען אותו היא נושאת. בתכנון העיר ירושלים חובה להתחשב בשכבות התרבותיות השונות ובמגוון האנושי, ובנוסף בעברה ההיסטורי אשר מלווה אותה ונותן לה את אופייה המיוחד.

חשיבות הקהילה ביצירת חוסן עיר

לקהילה ולסביבה יש חשיבות גדולה בחיזוק האדם וביצירת חוסן כחברה. מחקר האורבניות של UN אשר נערך בשנת 2015 מראה שיותר ממחצית מבני האדם מתגוררים בערים. בישראל הנתונים גבוהים אף יותר, כ-92% מהציבור בישראל חי בערים אורבניות. המעבר לעיר היא הוכחה אבולוציונית לכך שהמקום הכי טוב ליצור קשרים שכאלו בעידן המודרני הוא אכן במרחב האורבני. ולכן, בעיר בכלל ובירושלים בפרט, יש את הפוטנציאל ליצור קשרים חברתיים רבים ומגוונים אשר יהוו גשר לחיים משותפים, יתאימו לתקופות חיים, לנקודות עניין ולצרכים שונים.

בעיר יש אפשרות ליצור רשת חברתית אשר יוצרת משענת ללמידה, להתקדמות ולקשרים עסקיים וחברתיים. למרחב הציבורי העירוני יש תפקיד חשוב ביצירת הקהילתיות. מרחב זה מאפשר מפגש בלתי אמצעי ספונטני ולעיתים מפתיע בין אנשים זרים. תפקיד המתכנן העירוני, בהקשר זה, הוא כסוכן לחיזוק הקהילתיות הגלומה בעיר וליצירת הזדמנויות לקשרים אלו.

למתכנן יש ארגז כלים שיאפשר תכנון נכון ויחשוף את הפוטנציאל העירוני. ארגז הכלים כולל: חיזוק מרכזים קהילתיים, תכנון צפוף, עירוב שימושים, גריד עירוני פתוח, טבע עירוני, ריהוט רחוב, תאורה ועוד. שימוש נכון בכלים אלו תוך שימת דגש עם חשיפת הפוטנציאל העירוני הקהילתי, יוכלו להביא לתוצאות שיחזקו את העיר ואת האנשים היושבים בה.

מפגש בלתי אמצעי ספונטני. מערכת ישיבה "חורש", נחל רפאים – ירושלים.

ריהוט רחוב ככלי עבודה בעיצוב הנוף

להצלחת עיצוב המרחב העירוני אבות רבים: המתכננים העירוניים, אדריכלי העיר, אדריכלי הנוף, הקבלנים ועוד. כל אחד מהעוסקים במלאכה מוסיף נדבך חשוב בעיצוב החוויה של המשתמש במרחב העירוני. אנו כאזרחים מרגישים את התוצאה הסופית ויודעים לחוש את המרחב ואת החוויה שהוא משרה. קשה לנו כאזרחים להבחין מה הם האלמנטים אשר משנים את החוויה שלנו במרחב ומשרים עלינו בו בטחון ונוחות.

אך יחד עם זאת, יש חשיבות לחומרים ולמוצרים שאיתם יש למשתמש מגע ישיר כמו ריצוף, ריהוט, תאורה, גינון ועוד. מוצרי הריהוט לרוב מגיעים בשלב הדובדבן שבקצפת ויסכמו את הערכים אשר באו לידי ביטוי בתכנון המרחב העירוני. דרך הריהוט נוכל ללמוד על ערכי העיצוב שליוו את הפרויקט, השימושיות אשר תוכננה למרחב, רמת ההשקעה, עומס הקהל הצפוי ועוד. כאשר אנחנו כחברה ותיקה מטפלים בעיצוב הריהוט למרחב העירוני ישנם שיקולים רבים שנלקחים בחשבון. המחשבה הראשונה היא תכנון המוצר עבור המשתמש ועל החוויה שהמוצר ייתן לו. איזו תחושה תהיה לו כאשר הוא יפגוש את המוצר וישתמש בו, כמו גם הערכים התרבותיים והקהילתיים שסובבים את המקום. אנו חושבים על השימושיות, הנוחות וגם על ההתיישנות של המוצר עם השנים ואיך החוויה לא תפגע אלא תישאר חיובית לאורך חייו של המוצר. כמו כן, אנו חושבים על המתקין והמתחזק, מכיוון שהמוצר יצליח לעבוד נכון לאורך זמן במרחב בזכות פרטים נכונים של התקנה ותחזוקה שמאפשרים תפעול נכון של הריהוט ותוצאת עיצוב איכותית. חשוב להציג מגוון רחב של מוצרים הנותן מענה ופתרון לצרכים שונים של קהל המשתמשים מכל הגילאים: ילדים, בני נוער ומבוגרים כמו גם אלה העוסקים בפעילות ספורטיבית, אלה שברשותם בעלי חיים ועוד. בין המוצרים שלנו ניתן לראות ברזיות קירור ומילוי בקבוקים, ברזיות עם פיה ייעודית לכלבים, ספסלים, מערכות ישיבה מותאמים לתקן נגישות, אלמנטים ליצירת מרכזי חברות ועוד.

ברזיית "אביב לכלבים", שחם אריכא.

כל אלה מתוכננים לענות על צרכים של האזרחים ולהיות נקודת המגע של האזרח עם התכנון המרחבי. לעיתים אדריכל הפרויקט ימצא אצלנו את האפשרות לתכנן יחד עם אנשי המקצוע שלנו פתרון ייחודי וחדשני אשר יענה בצורה מושלמת על הצרכים שהוא חיפש להם מענה שימושי ותרבותי התואם את הסביבה. בחירה של ריהוט נכון והתאמתו למקום, לצרכי האזרח ולחזון העירוני יכולה לשנות את האווירה של המרחב ולהפוך אותו לאיכותי, מדויק ובכך לאפשר מרחב נינוח ומזמין ליצירת קשרים בונים לאזרחי העיר.

בימים האלה יוצאת לדרך תכנית חדשה למיזמים בתחום עיר חכמה בירושלים. התוכנית מיועדת לסטארטאפים בשלבים של אב טיפוס ומעלה ומפתחים פרויקטים לשינוי העיר. גם פרויקטים טכנולוגיים וגם פרויקטים שעוסקים בפיתוח ושימור העיר והסביבה. מיזמים שישתתפו בתכנית יקבלו הזדמנות לעצב פיילוט של הפרויקט שלהם ולגרום לשינויים בעיר.