"פרסונליזציה בחינוך הוא לא רעיון חדש" מסבירה ענבל חמיידס, מייסדת שותפה ומנכ"לית אתגר הפרסונליזציה בחינוך. "מצד אחד רוב אנשי החינוך, מסכימים שלשם זה צריך ללכת וככה זה צריך לקרות. הפרסונליזציה כבר הספיקה לעשות מהפכה בכל תחום אחר אם זה בתקשורת, בהיי-טק, בתחום הפרסום ואפילו ברפואה, מצד שני אם מישהו היה נוסע 150 שנה אחורה בזמן ונכנס לבית ספר הוא לא היה רואה כל שינוי".

פרסונליזציה בחינוך היא יוזמה חדשה שמטרתה להוביל מהפכה לחינוך מותאם אישית בלימודי 5 יחידות לימוד מתמטיקה בישראל. היוזמה שנוצרה על ידי קרן טראמפ ובשיתוף עמותת הבוגרים של 8200 כוללת תחרות ארצית לקידום פתרונות חינוכיים להתאמת תוכנית הלימודים לכל תלמיד ותלמידה ב־5 יחידות לימוד. ענבל חמיידס נכנסה לעולם החינוך עוד לפני שירותה הצבאי במכינה קדם צבאית מיצר, שם התנדבה כמורה ליהדות חילונית ומדריכה במעון אוטיסטים, לאחר שחרורה מיחידה 8200, יחד עם חברותיה הקימו קומונה במועצה אזורית בית שאן, בשעות היום היא לימדה תלמידי כיתות י"א אנגלית ולימדה 5 יח"ל מתמטיקה במרכז למידה ואחר הצוהריים חברות הקומונה ריכזו את החינוך הבלתי פורמלי במושב. העניין שלה בהגברת המוטיבציה אצל תלמידים המשיך גם לאחר לימודיה האקדמיים, אחרי תקופה בתחום ההיי-טק וכיועצת לחברות סטארט-אפ הצטרפה לשותפה אלון אלקובי בפיתוח תוכנית חינוכית בשם "הקול בראש" בתחום ה־mindfulness (קְשִיבוּת) וחקר המוח לילדים ולבני נוער וכן היא מלמדת במספר בתי ספר ומוסדות חינוך.

ענבל חמיידס, מייסדת שותפה ומנכ"לית אתגר הפרסונליזציה בחינוך

איך עלה הרעיון לתחרות?

"הבנו שהדרך לייצר את השינוי לפרסונליזציה היא באמצעות בניית אתגר. ראינו כבר כיצד אתגרים יכולים להניע תעשיות. XPrize לדוגמה החליטו להעניק 20 מיליון דולר למי שיפתח חללית שתגיע לירח. הם הבינו שתעשיית החלל לא מספיק מפותחת והחליטו להניע את התעשייה והם הצליחו. בכל העולם גופים פרטיים שלא עסקו קודם לכן בתחום החלו לבנות חלליות. Spaceil גייסו כבר 80 מיליון דולר, כאשר הפרס הסופי כאמור הוא 20 מיליון דולר. זה מה שרצינו לעשות בחינוך, להניע את הגלגלים. בעולם זה כבר קורה, עכשיו הגיע הזמן שזה יעשה כאן, באומת הסטארטאפים".

מה הבעיה המרכזית לדעתך במערכת החינוך היום בלימודי מתמטיקה?

"בשנים האחרונות נוצרה בעיה חדשה בכיתות המתמטיקה. מכיוון ששינו את שיטת הניקוד, מעודדים את כל בתי הספר למלא את כיתות ה־5 יחידות לימוד במתמטיקה. אם בעבר תלמיד שהיה מקבל 80 ב־5 יחידות היה נושר, היום בתי הספר נלחמים עליו ומעודדים אותו להישאר גם אם קשה לו. כיתות של 5 יחידות לימוד נפתחו בבתי ספר שמעולם לא היו בהם כיתות כאלו אלא רק 3 ו־4. הכיתות היום הן יותר הטרוגניות, והמורה נאלץ להתמודד עם כיתה בה גם תלמידים חזקים מאוד וגם תלמידים חלשים מאוד, כשהשונות בכיתה כל כך גדולה קשה לו לתת יחס אישי לתלמידים. לבעיה הזו אנחנו מנסים לתת מענה. המטרה שלנו היא שכל מורה יוכל לתת מענה לכל תלמיד לפי הקצב שלו ובכך לשמר את התלמידים ולהפחית את אחוזי הנשירה בסוף השנה".

חוץ מסיכויי קבלה טובים יותר לאקדמיה, מה לדעתך הערך שבלימודי מתמטיקה?

"יש מחקרים שמצביעים על הקשר המשמעותי בין תלמידים שמסיימים 5 יחידות לימוד במתמטיקה לתפקידם בצבא, להשכלה שלהם, למקצועות שהם עובדים בהם אחר כך ולהכנסה שלהם. המחקרים מראים שככל שנעודד יותר תלמידים להשלים 5 יחידות לימוד במתמטיקה, כך נשפר את הכלכלה בישראל באופן משמעותי, כשמסתכלים על זה מבחינת התל"ג המדיני מבינים שזו מטרה קריטית, זו הסיבה שמשרד החינוך שם לו למטרה לקדם את לימודי המתמטיקה וכן גופים כמו קרן טראמפ משקיעים בזה הרבה כסף".

מתמטיקה מתאימה בהכרח לכל תלמיד?

"אני מאמינה שכל תלמיד יכול להגיע לרמת מומחיות גבוהה בכל תחום שיבחר בו. השונות היא בדרך להגיע לשם, את הדרך הזו צריך להתאים. פרסונליזציה מאפשרת לכל תלמיד ללכת בדרך הנכונה והמתאימה לו ואין סיבה שכל תלמיד לא יגיע ליעד הגבוהה שהציב לעצמו.

עד כמה לדעתך מערכת החינוך פתוחה לשינויים האלו?

"משרד החינוך מעורב ומסייע לקידום פרסונליזציה בחינוך, אבל יש כמובן פער בין החזון למה שניתן ליישם בשטח, ועל הפער הזה אנחנו מנסים להתגבר. זו הסיבה שאנחנו מייצרים את הפיילוטים. כל אחת מהקבוצות שתבחר תבחן את הפתרון שלה בתוך בית הספר במשך שנה. הפיילוטים האלו, דריסת הרגל שלהם בכיתה, הם אחד מהאתגרים הקשים ביותר בתחום היזמות. מי שינצח בתחרות יטמיע את הפתרון שלו ב־30 בתי ספר בפריפריה. זה המקום שבו נעשה חיבור. השאלה הייתה איך נעשה את זה בצורה הכי טובה כך שההטמעה תהיה בהקדם ולא בעוד שלושים שנה. אחת הסיבות למכשולים שהיו עד היום ליזמים להטמיע פתרונות חדשניים במערכת החינוך היא העובדה שלעיתים קרובות הפתרונות הונחתו על המורים ללא מעורבותם. המורים מלכתחילה מוצפים ויש עליהם עומס אדיר, וכששינוי כזה מונחת עליהם מלמעלה ומייצר להם עוד עבודה, עם כל הרצון הטוב, קשה מאוד להטמיע. המורה צריך לעמוד ביעדים מסוימים והוא נמדד עליהם, והשינויים האלו לעיתים מקשים עליו לעמוד ביעד. זו הסיבה שהחלטנו לעבוד עם המורים מהשטח. אחת מדרישות התחרות היא להכניס לכל אחת מהקבוצות מורה כחבר צוות או כיועץ מלווה. בנוסף, הקבוצות ישתדכו למורים שבכיתותיהם יתבצעו הפיילוטים חצי שנה לפני תחילת הפיילוט כדי לעבוד ביחד על הפתרונות. המורה יהיה בעצם חלק מהתהליך ובניית הפתרון והתהליך לא יונחת עליו מלמעלה. בנוסף, אחת ההנחיות היא שהפתרונות שהקבוצות יציעו לא יהיו פתרונות שעוקפים את המורה או באים להחליף אותו אלא פתרונות שישמשו ככלי עזר עבור המורים ע"מ להקל עליהם ולהעצימם".

איך הפרסונליזציה בחינוך עובדת במקומות אחרים בעולם?

"בעולם קיימים כבר פתרונות מעניינים. בית הספר New classrooms בניו יורק, שממומן בין היתר על ידי מארק צוקרברג, הוא בית ספר פרסונלי שעובד בדרך אחרת. בכל בוקר תלמיד מגיע לבית הספר ומקבל את הלו"ז שלו ואת השיעורים שהוא צריך להשתתף בהם. השיעורים האלו הותאמו אליו באופן אישי לפי היעדים שלו, החוזקות שלו והמקומות עליהם הוא צריך לעבוד. גודל הקבוצה עצמה והמשתתפים בה גם הם מותאמים באופן אישי. לפעמים התלמידים החלשים לומדים ביחד עם החזקים ולפעמים עם תלמידים שרמתם חופפת זה לזה. בסוף כל יום מתבצע ניתוח של המידע החדש ומתוכו עולה המלצה לתוכנית הלימודים של מחר. מדובר בשילוב בין טכנולוגיה לפדגוגיה, הרעיון הוא פדגוגי אבל הטכנולוגיה מסייעת למשוב התדיר לתלמיד. זו רק דוגמא אחת אך ישנם בתי ספר פרסונליים וכלים נוספים בעולם וכבר ניתן לראות הוכחות בשטח לשיפור משמעותי בקרב התלמידים, שיפור גדול עוד יותר בקרב התלמידים החלשים ובמיוחד במקצועות המתמטיקה.

ההוכחות האלו בשטח, העובדה שהדברים האלו עובדים מסייעים לנו להניע את התהליך - זו הסיבה שבחרנו לייצר אתגר, ואת תוצאות האתגר נראה בפיילוטים בשטח. כשרואים את התוצאות בשטח השינוי מתחיל לקרות מהר יותר. המורים שלנו יהיו דוגמה למורים אחרים שיראו שהשינוי הזה הוא אפשרי ולא רחוק, הם יהיו חלוצי הפרסונליזציה. בתי ספר יוכלו להפנות תקציבים ממקומות אחרים שפחות עובדים, להעתיק ולשכפל את המודל כי הם יראו שיש בו ערך אמיתי. והתהליך הזה מתאים במיוחד לישראל, התעשייה כאן יודעת לעבוד ביעילות ובזריזות, לחשוב מחוץ לקופסה ולהביא את הפתרונות לשטח".

ההרשמה לתחרות פתוחה עד סוף פברואר. כל קבוצה מעשר הקבוצות שיבחרו תקבל 100 אלף שקלים, ליווי, מנטורים וחשיפה למשקיעים וכל זה כדי לסייע להם להתכונן לפיילוטים בתחילת שנת הלימודים הבאה. המנצח בתחרות יזכה במענק של מיליון שקלים ובזכות להטמיע את הפתרון בעשרות בתי ספר בפריפריה. להרשמה לחצו: http://piechallenge.org.il/