כשמדברים על הסטארט-אפים הישראלים המיתוס הנקשר אליהם הוא במונחים של אקזיט, רווחי עתק ומימוש מהיר. אך בבניין אחד במרכז תל-אביב, לא רחוק משדרות רוטשילד המפורסמות, מתקיימת פעילות יזמית קצת אחרת.

בבניין, הנקרא על-שם כתובתו, מזא"ה 9, אפשר למצוא יזמות שונה, חברתית. מזא"ה 9 קיים מזה שנתיים. ואם תזמון הקמתו נדמה סמוך מדי למחאה החברתית, הרי שזה אמנם מקרי, אך ההד שנשמע מאזרחי המדינה לשינוי סדרי עדיפויות בארץ דחף לממש החלטות בעירייה ולקדם את פעילות המרכז.

את פעילות המרכז מנהל מיכאל וולה, 31, מתל-אביב, שבעבר היה עוזר של מזכיר הממשלה, עובד יחזקאל. מה הניע אותו להשתלב בעבודה ציבורית בגיל מוקדם? "אני מאמין שאנשים צעירים מהדור שלנו יצטרכו, בין אם נרצה ובין אם לא, לעצב מחדש את המדינה ואת ההסדרים לגבי איך החברה מתנהלת. חייבים להתחיל מהמערכת הציבורית כי היא זו שמעצבת את איך שאנחנו מתנהלים פה", אומר וולה.

בגילו הצעיר ומתוקף עבודתו הוא שומע את קולות הדור ואת הבעיות שהם מנסים לפתור. "דור אבוד? אנחנו דור עובד. אנשים קמים בבוקר לעשות דברים ענקיים".

מה עושים עם יזם חברתי בתוך עיר הסטארט-אפים?

וולה הוא מנהל יחידת הצעירים בעיריית ת"א, כשהתקציב של מזא"ה 9 הוא עירוני והבניין שייך גם הוא לעירייה. מדוע עיריית תל-אביב, שנהנית משפע של חממות יזמות פרטיות, בחרה לתמוך בחממה חברתית משל עצמה?

"אנחנו חיים בעולם של אורבניזם מתקדם כשמחצית מהאוכלוסייה גרה בערים. קיימת צפיפות מאוד גבוהה, ואנשים גרים בשכירות נמצאים בדירות קטנות ולא-נוחות. ת"א היא מהערים בעלות שיעור הצעירים הגבוה בעולם, כששליש מהתושבים הם צעירים (עד גיל 35), לעומת ממוצע של 20%. לכן, קודם כל אנחנו מציעים מקום פיזי שבו התושבים יכולים להשתמש בשטח לפעילות שלהם. שחקנים יכולים לעשות פה חזרות, סטודנטים לומדים פה, ויזמים עובדים".

"בנוסף, יש התארגנויות קהילותיות שמחפשות מקום ולא מוצאות כזה. אז מזא"ה 9 מאפשר להשתמש בחלל ציבורי לשימוש הציבור. את מרבית הפעילויות המתרחשות במקום לא אנחנו יוזמים, אלא הציבור יוזם".

"בתל-אביב יש את האקוסיסטם הכי טוב ליזמות מחוץ לסיליקון ואלי, וזה מדבר בעיקר על היזם העסקי. אבל מה קורה עם היזם החברתי? מה אם החלום שלו זה לשנות את העולם, גם אם אין צ'ק גדול בדרך? הדור שלנו מתאפיין ככזה שרוצה לצאת לדרך של יזמות ועצמאות. הרבה אנשים מוכנים לוותר על שכר גבוה תמורת פעילות שיש בה מימוש עצמי וחשיבות לחברה. לכן אנחנו רוצים לעזור בתחום הזה ולהקים אקוסיסטם ליזמות חברתית".

מה חסר ליזמות החברתית כדי שתל-אביב תהיה גם אקוסיסטם חברתי מוביל?

"חסר מקום, הדרכה, וכסף. אנחנו מתחילים מלספק ליזמים את המקום. אנחנו מאפשרים ליזמים לעבוד מכאן בתשלום סמלי, שנועד להראות רצינות ומחויבות. בנוסף, מי שנמצא כאן זוכה ליצור קשרים ולעבוד עם קהילה. אחת לשנה אנחנו עורכים את האירוע "צעירים משנים עיר", שנותן במה לעשרות מיזמים חברתיים".

"הציבור יודע שיש חברות סטארט-אפ בעיר, אבל הוא פחות חשוף ליזמות החברתית שנמצאת ממש לידו. חלק מיצירת אקוסיסטם הוא ליצור עניין תרבותי, כך שכמו שזה מקובל להגיד להורים ולחברים שאתה עובד בסטארט-אפ, יהיה אותו הדבר עם יזמות חברתית".

"כיום יזם חברתי נתפש עדיין כאילו שהוא 'הלך לאיבוד'. חלק מהמטרה של 'צעירים משנים עיר' היא ליצור את האווירה התרבותית שפעילות כזאת היא מגניבה ומקובלת. שאנשים יכירו שבמרכז העיר יש אירועי קואופרטיבים, ופעילויות של צרכנות שיתופית".

מה נכלל תחת ההגדרה של יזמות חברתית?

"אנחנו נאבקים בינינו לבין עצמנו במציאת ההגדרה. כל יוזמה שהיא ללא מטרות-רווח נכנסת בקלות להגדרה, אך יש עוד פעילויות שיכולות להתקבל, לדוגמא, יזמות קהילתית או יוזמות חד-פעמיות".

"הצד היותר מאתגר הוא עסקים חברתיים שהם כן למטרות רווח, אך עדיין לא נחשבים למגזר הראשון. כל מיזם אנחנו בוחנים לגופו של עניין ומחליטים לגביו".

הפילהרמונית של הרחוב

אז כיצד נראית אותה יזמות חברתית? כדי לקבל מושג על המגוון הרחב הנכלל בתוך המושג הזה אפשר לעלות על גג הבניין של מזא"ה 9 ולגלות את המרכז לחקלאות אורבנית, המלמד את תושבי העיר לגדל בביתם את תצרוכת הירקות והפירות שלהם.

עמרי זיו, ממקימי המרכז לחקלאות אורבנית, מספר שהחזון של המקום הוא להפוך את תל-אביב לירוקה יותר עם גגות ירוקים שבהם ניתן לגדל אוכל קרוב יותר לאדם. "הקמנו אתר הדגמה לחקלאות אורבנית שבה אנשים לומדים לגדל בביתם את הירקות והפירות שלהם. במקום לקנות ירקות ממקום רחוק, אפשר לגדל אותם בבית וליהנות מאוכל קרוב ובריא".

המודל העסקי של מרכז החקלאות הוא להעביר קורסים לאנשים בעיר, שבהם אנשים ישלמו סכום סמלי ויתנסו בהקמת גג ירוק ותחזוקו. ומה אפשר לגדל על גג בתוך עיר? זיו מספר שמתחילים מצמחי תבלין, כמו נענע, זעתר, אורגנו, בזיליקום, ולאחר מכן אפשר גם עגבניות, פלפלים, וירקות רבים נוספים.

דוגמא נוספת לפעילות שפעלה במזא"ה 9 היא "זה-זה": קבוצה של צעירים שהקימו פלטפורמה לעשייה חברתית של צעירים. אחד הפרויקטים שלהם היה "פילהרמונית הרחוב". הם גיבשו קבוצה של נגני הרחוב, לקחו מנטורים, ואנשי הפקה ויצרו לנגנים סרטונים ואפשרויות חדשות להופעה. מתוך כל הפעילות שלהם ליצירת הסרטון נבנתה קהילה מתנדבת ומעורבת.

איזה סוג של בעיות מנסים היזמים החברתיים לפתור?

וולה: "הנושאים מגוונים: איכות סביבה, שקיפות בממשל, הורות צעירה, דיור".

ומה הצרכים שהם מביעים בפניכם?

"היזמים צריכים קודם כל משאבים. יש קושי לגייס כסף, אין הרבה מקומות לגייס מהם משאבים בצורה מסודרת לסוג הפעילות הזה. דבר נוסף שאנחנו רואים שהם זקוקים לו והם לא מעלים את זה באופן מפורש הוא הדרכה והכוונה כיצד למקד את הרעיון שלהם ולהוציא אותו לפועל".