גילוי נאות: הכתבה הנ"ל החלה מנושא אחר לגמרי - התפלגות ההשקעות בתחומים הטכנולוגיים ב-2017. בחיפושיי אחר מקורות מידע נתקלתי בכותרת מעניינת, כותרת שהובילה אותי למידע נוסף ומאוד מפתיע. במקום שאחפש את המדינות המשקיעות בתחומים כמו בלוקצ'יין, ערים חכמות ורפואה מתקדמת, הגעתי למדינה אחת שהיא בעצמה השקעה בכל אלו. מדינה האוצרת בתוכה סיפור מדהים של קדמה.

השנה היא 1991 והגוש הסובייטי הוא נחלת העבר. מדינות רבות מנקות את האבק וביניהן גם אסטוניה - מדינה שבה פחות מ־50% מהתושבים היו מחוברים לקו הטלפון, הפכה תוך 27 שנים ל"קהילה הדיגיטלית המתקדמת בעולם" על פי מגזין Wired, מעוז הסטארט-אפ ואחת החלוצות הרשמיות בתחום הבלוקצ'יין.

ההיסטוריה הטכנולוגית של המדינה מעניינת ביותר, אך אני רוצה להתמקד בהווה ובעיקר בשאלה החשובה - מה אנחנו יכולים ללמוד מאסטוניה?

חברה דיגיטלית

מעז יצא מתוק הוא משפט תנ"כי, אבל רלוונטי גם לסיפור המודרני שלנו.

אסטוניה סבלה ממספר מתקפות סייבר שהגדולה מביניהן הייתה ב-2007 (כנראה על ידי רוסיה). מה שהשכנים העוינים לא לקחו בחשבון היא העובדה שהאסטונים קלטו שיש צורך בהגנה מתוחכמת יותר. הגנה שהיא בעצם האב הקדום של רשת הבלוקצ'יין, אשר עבר פיתוחים רבים ב-17 השנים האחרונות (הרבה לפני שסאטושי נקאמוטו הביא את בשורת הביטקוין לעולם). השיטה, שפיתחה חברת גארדטיים, הנחשבת למומחית בתחום הבלוקצ'יין, נקראת בפי האסטונים "Hash Linked Time Sampling" והוכתרה כהצלחה (הבלוקצ'יין עצמו נקרא K.S.I וכיום משמש גם את נאטו ומחלקת ההגנה של ארה"ב). רוב מקורות המידע הממשלתיים מוצפנים בדרך זו. פיתוח אסטוני נוסף הוא "שגרירות המידע" הראשונה בעולם שהוקמה בלוקסמבורג ומהווה גיבוי למקרה שמתקפת סייבר נוספת תצליח, או למניעת מקרים כמו האיטי, אשר נתוניה נמחקו ברעידת האדמה ב-2010.

למעשה, כל התחזיות על החיים בצל כלכלת בלוקצ'יין, הן חיי היום יום באסטוניה.

הסבר על רשת ה-HLTS האסטונית הנקראת X-Road תוכלו לצפות בסרטון כאן.

עושים סדר

שיטת הקריפטו מביאה את הבשורה, אבל לא כולם רוצים לקבל אותה. יש מיעוט לא מבוטל של אנשים שחוששים מאותה המגמה, לעיתים מסיבות מוצדקות לחלוטין. אחת מדרכי ההתנגדות היא חקיקה שהתגברה בשנים האחרונות. כמו שאתם יכולים לנחש, החקיקה לא פסחה על העם האסטוני.

הכיצד? כל אזרח מקבל גישה מאובטחת בדמות ת.ז. דיגיטלית, המהווה מפתח הצפנה ציבורי מסוג 2048 ביט אשר נותן אפשרות להזדהות אונליין. כלומר, כל עסקה המבוצעת במסגרת אותה מערכת אומנם מוצפנת כמו בלוקצ'יין רגיל, אבל יש באפשרות שני הצדדים לדעת במי מדובר כך שאין חשש לתמיכה או מסחר עם עוסקים מפוקפקים. כמו כן, לכל אזרח יש גישות והרשאות משלו בהתאם לתפקידו שלו ולאדם אליו הוא פונה - מנהל שיחפש מידע פדגוגי לגבי תלמיד יוכל לשלוף אותו בקלות, אך לא תהיה לו גישה למידע הרפואי שלו וכן הלאה. הפיתוחים הללו, כולל שיפור ההצפנה והקמת מערך בקרה ומחקר בנושא, יוצרים סביבת צמיחה בטוחה לבלוקצ'יין בצורה שמרצה את כל הצדדים במערך - עד עכשיו, לא דווח שום מקרה על גניבת זהות.

מקנאים? אין צורך. ישנה תוכנית ממשלתית בשם "תושב דיגיטלי" הפועלת מ-2014 ומאפשרת לכם להצטרף עם אמצעי זיהוי הדומה לזה של התושבים, אשר המטרה הראשית שלו היא "החופש להקים ולנהל עסק גלובאלי בסביבה אירופאית בטוחה". עד עכשיו, הצטרפו כ-27,000 איש מ-143 מדינות בעסקאות שגלגלו יותר מ-17.2 מיליון דולר. מכובד.

מדברים ביזנס

הסביבה הבטוחה מהווה כר פורה למטבע קריפטו רשמי. דיווחים מאוגוסט מספרים על מטבע ה-"Estcoin" שמפותח ביחד עם ויטאלק בוטרין, מייסד מטבע האת'ריום. המטבע מתוכנן להיות מושק כחלק מקמפיין ICO שנועד לגיוס כספים לתוכנית ה"תושב הדיגיטלי" ובתקווה תתחיל גל להנפקות מסוג זה. הרעיון עלה במספר מדינות (סין, יפן, שוודיה ואף ונצואלה), אבל נראה כי אסטוניה היא הריאלית ביותר.  אמנם הבנק המרכזי של אירופה מביע מורת רוח ולא כל התושבים בטוחים במהלך - אבל בסופו של דבר רוב הגורמים המעורבים בנושא שומרים על אופטימיות.

מה למדנו?

אסטוניה הציגה שינוי מסחרר והפכה למעצמה טכנולוגית, על אחת כמה וכמה כשמדובר בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, שמלווה כבר שנים בשלל יוזמות מהפכניות.

השאלה המעניינת ביותר היא השפעת ההליכים על מדינות אחרות - האם גם הן ייכנסו לעסק? האם באותו מודל? בסופו של דבר, העתקה בוטה, בייחוד במדינות שאינן ערוכות לכך, תיצור הרבה יותר נזק מתועלת.

אסכם את המאמר עם ציטוט של מארטן קוואץ, היועץ הממשלתי לענייני רשת שמסר בראיון לניו יורקר כי "ההתלהבות והאופטימיות מסביב לטכנולוגיה הן ערכים משל עצמן, אבל הרבה פעמים הנקודה מתפספסת - הכול, בסופו של דבר, קשור לדרך החשיבה. זה קשור לתרבות, זה יחסי אנוש - זה מה שמאפשר לנו לעשות זאת."