טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות לנו כיום להבין מהן התחושות שמעורר ה-storytelling של האתר ובכך אנו יכולים לשפר את חווית המשתמש ולהגדיל הכנסות בהתאם.

אנו אוהבים לחשוב על עצמנו כיצורים רציונליים, כאלה שמקבלים החלטות על בסיס מושכל ומחושב, אבל למעשה החלטות רבות שלנו הן תוצר של רגשות ותחושות. אחד מהמקומות המובהקים בהם הקשר בין קבלת ההחלטות לבין הרגשות בא לידי ביטוי הוא בתחום הצריכה בו שיקולי הקנייה מתבססים לא פעם על בסיס הזדהות כלפי מותגים מסוימים, והם אלו שגורמים לנו העדיף מוצר מסוים על פני האחר. הרי בסופו של דבר, רוב המוצרים כיום דומים זה לזה מבחינת המרכיבים ואפילו האיכות, אז מדוע בכל זאת אנו בוחרים מוצר אחד על פני השני גם כאשר הוא עולה יותר?  

המושג אישיות מותג  (brand personality) הופך למקובל כיום וכוונתו היא אוסף התכונות, הערכים, העמדות וההבטחה הגלומים במותג. חשבו לדוגמא על התחושה שאוחזת בו כשאנו קונים מכשיר אייפון חדש או במהלך אימון כאשר הלוגו המפורסם של Nike מתנוסס על נעל הריצה – הרי יש בה הרבה יותר מהתועלת המעשית לשמה רכשנו את המוצר עצמו. תחושות אלה משפיעות על ההעדפות הצרכניות שלנו ועל הצורך הפנימי לרכוש את אותו המותג שוב ושוב מבלי שנוכל להסביר לעצמנו בצורה רציונלית מה גורם לכך.

המשיכה הזו מבוססת על דפוסי חשיבה הקיימים בתת המודע שלנו אשר הפסיכולוג והאנליטיקאי הנודע קארל יונג, תלמידו של פרויד, כינה אותם בשם ארכיטייפ Architype (כלומר ארכי = קדום, טייפ = דפוס). התפיסה שפיתח טוענת כי קיימים 12 ארכיטיפים שונים בכל סיפור מאז שחר ימי ההיסטוריה, החל בסיפורי המיתולוגיה היוונית, מעשיות המקרא, המיתוסים של הלאומיות ועוד, והם מוטמעים בו באופן סמוי כחלק מה"קולקטיב הלא מודע" שקיים בכל אחד. ארכיטיפים אלה כוללים דמויות שונות כגון התמים, ההרפתקן, המורד והידען והם משמשים כמנגנון פנימי המאפשר לנו לזהות את הסיפור, את המרכיבים הוויזואליים שלו (הלוגו, הצבעים והניסוח) להעניק לו פרסונליזציה וכך להזדהות ולפרש אותו במושגי היום-יום שלנו באופן המעורר בנו מכלול רגשות המעניק משמעות רגשית שמחברת אותנו לעם מסוים, לדת וכן גם למוצר או מותג.

היכולת להבין אילו מרכיבים בסיפור מעוררים רגשות חזקים יותר מתאפשרת כיום הודות להופעת טכנולוגיות חדשות ובראשן בינה מלאכותית והנגזרת שלה מכונת למידה. טכנולוגיות אלה בשילוב עם מערכות מחשוב מבוססות Big-data מאפשרות לנו היום לאסוף כמות אדירה של נתונים, למיין ולנתח דוגמאות של אלפי ומאות אלפי אירועים שונים, ובאמצעות אלגוריתמים להבין טוב יותר באיזה מקרים אנשים יתנהגו בצורה מסוימת ואף לנבא כיצד ינהגו בעתיד במקרים שונים. כך, לדוגמא הצליחו חוקרים לרתום את מחשב העל Watson של IBM כדי להפיק את הטריילר של סרט המתח "מורגן", המחשב למד מהם המרכיבים במהלך הסרט שהצמידו את הצופה אל קצה המושב והציע את הקטעים הטובים ביותר לשילוב בטריילר. בעתיד מדובר על כך שרובוטים מתוחכמים יסייעו לכותבי התסריטים לאסוף כמויות וידאו ולסווג אותם בהתאם לתחושות שעוררו בקרב הצופים. הם יסייעו להם להבין איזה אינטראקציות, רקע מוסיקלי, סצנות או דיאלוגים כדאי לשלב בתסריטים שונים של סרטים או פרסומות כדי לעורר תחושות חזקות יותר שיעודדו את הפעולה המבוקשת (הנאת צפייה, רכישת מוצר וכו').

הבנת הגורמים המשפיעים בסיפור פותחת לאנשי שיווק מגוון רחב של אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. למשל, לבנות נרטיבים פרסומיים טובים יותר בהתאם לקהלי היעד, לכתוב תוכן שיווקי באתר האינטרנט שיניע לפעולה או להבין איזה תוכן לכתוב בפוסט הפייסבוק שיגרום לאנשים ללחוץ על כפתור הלייק או לשתף עם חבריהם.

לסיכום, השילוב בין הבנת החשיבות של ה-storytelling כמעורר רגשות והזדהות עם המותג יחד עם הכלים הטכנולוגיים שמאפשרים לנו להבין מהם התחושות הדיגיטליות שמתעוררות בצרכן תוך כדי הגלישה באתר פותחים לחברות המסחריות עולם של אפשרויות ליצירת חווית משתמש רצויה. שינוי דפוסי החשיבה בעולם המסחר האלקטרוני יאפשר בטווח הארוך להגדיל הכנסות ולשפר את נאמנות הלקוח בעתיד.