היזמות הישראלית מובילה את המדינה בשנים האחרונות לחזית החדשנות והטכנולוגיה העולמית, אך בעוד שתחומים כמו סייבר ופינטק זוכים להצלחה רבה בקרב המיזמים הישראלים, תחום מדעי החיים, ובמיוחד טכנולוגיות פארמה וביוטכנולוגיה, נתקל במחסומים רבים. מחסור בתשתיות ובמימון בתעשיית היזמות בתחומים אלו משאיר חלק גדול מטכנולוגיות מדעי החיים בתוך תחומי האקדמיה. "למעשה, בין 40% ל-45% מהמחקר בישראל הוא בתחום מדעי החיים" מסביר זהר גנדלר, מנכ"ל קרן NGT³ המחזיקה בזיכיון הרשות לחדשנות לניהול חממה טכנולוגית. "לפני שלושים שנה תחום מדעי החיים באקדמיה הסתכם בפקולטות השונות לרפואה ובפקולטות לביולוגיה. במהלך השנים נולדו תחומים נוספים כמו הביו-רפואה והביוטכנולוגיה. יש היום באוניברסיטאות הרבה מאוד מחקר בסיסי בתחום מדעי החיים שנתנו זינוק בעשר השנים האחרונות ובהם גם הגנומיקה ותאי הגזע." חממת NGT³ הממוקמת בנצרת, מנהלת כיום בפורטפוליו שלה 13 חברות סטרטאפ בשלב סיד, בתחום מדעי החיים והציוד הרפואי, עם יעד להגיע ל-30 חברות עד 2021. לגנדלר קריירה ארוכה בעולם היזמות, הוא ליווה את הקמתן של למעלה מ-50 חברות סטארט-אפ, ארבע מהחברות שליווה הונפקו בנאסד"ק והטכנולוגיות של כמה מהן הביאו לשינוי מהותי בעולם ובהם חברת מזור רובוטיקה, קורינדוס ו-ReWalk.

מה גורם לתחום מדעי החיים להגיע להצלחה כזו דווקא באקדמיה?

"יכול להיות שזה קשור באימא היהודייה שדוחפת את הילדים שלה לתחום הרפואי ואיתה גם האימא הערבייה שכן אנו רואים נוכחות גדולה של ערבים בתחום הזה. בכל מקרה יש הרבה מאוד מה לחקור בתחומים האלו, המון פוטנציאל והמון מה לעשות וזה מושך את האנשים. כמו כן אנו רואים לא מעט הצלחות בתחום שגוררות את האנשים פנימה. תראי כמה פרסי נובל יש לישראלים בתחום מדעי החיים. ההצלחות האלו הן הצלחות עצומות והן משכו אליהן עוד חוקרים ועוד אוניברסיטאות. התקציבים גדלו והופיעו יותר תורמים."

זהר גנדלר. קרדיט: NGT³

למה זה לא יכול להתרחש מחוץ לאקדמיה?

"יש רק תחום אחד בישראל שדורש תשתיות ומשאבים משמעותיים ואשר המריא חזק מאוד בתעשייה ולא באקדמיה – הביטחון. וזה קרה על בסיס התקציבים העצומים שהמדינה בכל מיני כובעים הקצתה לנושא. לתעשיות חדשניות אחרות קשה להמריא. תראי לדוגמה את תעשיית הרכב האוטונומי, היו מספר מועט של עסקאות ענק ספציפיות. אחת מהן הייתה 'מובילאי', אבל אם תסתכלי על כמות האנשים במדינה שעובדים בתעשייה הספציפית הזו תראי שהיא קטנה"

האם השקעה בתחום מדעי החיים נחשבת להשקעה משתלמת?

"בהשקעה בתחום מדעי החיים יש סיכון משמעותי, זמן היציאה לשוק (Time to Market) והרגולציה הכבדה מרחיקות את המשקיעים מהתחום. מצד שני מדובר בתעשייה אדירה בגודלה. חברות הפארמה הן מהגדולות בעולם, קיימות עשרות חברות וכל אחת מהן מגלגלת עשרות מיליארדים. השוק על מרכיביו הוא אין-סופי ומדובר בשוק יציב. תחומי הקרדיולוגיה, האונקולוגיה, מחלות מערכת העצבים והסוכרת הם שווקים עצומים שלא ישתנו בשנים הבאות וקיים צורך גדול בפתרונות חדשניים, יעילים וכלכליים. בניגוד לתחומים אחרים כמו תחום התקשורת האופטית שירדה במשבר הגדול של תחילת שנות האלפיים ממאה לעשר במהירות עצומה, בעולם הרפואה זה לא יקרה. יכולים להיות טרנדים שונים ותקופות קשות אבל צורכי השוק יישארו ולכן השוק עצמו יישאר עצום. ככל שהעולם מתקדם וגם המדינות המתפתחות יהפכו למודרניות יותר אז הצרכים יגדלו. והצורך הזה עדיין לא מלא כי אין עוד פתרונות לאין-ספור מחלות, לא לפרקינסון, לא לאלצהיימר, לא למחלות ניוון שרירים, לא לסוגים רבים של סרטן ואפילו לשפעת. יש עוד הרבה מאוד עבודה בתחום".

איך ישראל יכולה להרוויח מתעשיית צומחת בתחום מדעי החיים?

"ראשית מכיוון שהאוניברסיטאות שייכות לאזרחים הן נהנות מתקציבי המדינה. האזרחים משקיעים בפקולטות ובידע ולכן אין סיבה שהאזרחים לא ייהנו מהתוצרים של המחקרים האלו. בנוסף במדינה שלנו נמצאים מספר עצום של בעלי ידע וניסיון בתחום ובהם חוקרים, יזמים, משקיעים, אנשי רגולציה, אנשי פטנטים ומנהלים. מדובר בפאנל של אנשים שמכירים את הנושא, את השווקים, את הנושאים הכספיים ואת הרגולציות. מדובר בתשתית מאוד מהותית וחזקה שעל בסיסה אפשר בקלות להקים חברות חדשות יותר מאשר ברוב המדינות בעולם. כמו כן תעשייה חדשנית שנמצאת בחזית המדע מושכת לישראל כספים גדולים וחברות גדולות. כיום למעל ל-300 חברות בינלאומיות גדולות (בכל התחומים) יש מרכז מו"פ בישראל והן מכירות היטב את השטח. התעשייה הזו תייצר עוד תעסוקה בישראל ובסופו של דבר המוצרים עצמם שהחברות ייצרו יכולים להביא תועלת לאוכלוסיות בכל העולם וגם לאזרחים הישראלים".

כיצד חברות בתחום מדעי החיים יכולות לקבל מימון שיאפשר להן לצמוח בארץ?

"תחום מדעי החיים נחלק לשניים: המכשור הרפואי הוא תחום אחד ופארמה וביוטכנולוגיה הוא תחום שני. בתחום המכשור הרפואי יותר קל לגייס הון בשלבים הראשונים. יש לא מעט אנג'לים שמשקיעים בתחום הזה וכן חממות טכנולוגיות. אם המוצר לא מסובך מדי ולא רחוק מהשוק אז יש אפשרות סבירה לגייס כסף גם בהמשך הדרך ולהביא את המוצר לשוק. אם הוא מורכב והוא דורש יותר זמן וכסף אז כבר יהיה לך קשה יותר לעבור את עמק המוות ולהגיע מהאב-טיפוס הראשוני לקליניקה, הסכומים גדולים וקיימת מכשלה גדולה שהיא המכשלה הרגולטורית.

לעומת זאת, המיזמים בתחום הפארמה והביוטכנולוגיה נולדים באוניברסיטאות. בדרך כלל אדם לא יפתח בביתו תרופה. כדי להתקדם  צריך שמישהו ישים את הגרוש הראשון ולשם כך לא מספיק שיהיה לך רעיון אלא צריך לראות שנעשתה עבודה בהיקף סביר ונכתבו מאמרים ויש תוצאות טובות ויש קניין רוחני, ולכן המקור לכך נמצא באוניברסיטאות. חברי הסגל יודעים כיצד להגיע לתקציבי המחקר, הכסף הזה קיים. השלב הבעייתי הוא להוציא את הפרויקט מהאוניברסיטה לשוק. יש שלוש חממות טכנולוגיות וביניהן NGT³ שבאמת משקיעות גם בפארמה ובביוטכנולוגיה. לעומת זאת משקיעים פרטיים כמעט ולא נכנסים לתחום כי הם חוששים מהדך הארוכה שמיזמים כאלו צריכים לעבור עד ליציאה לשוק ומהצורך בגיוסי הון מאוד גדולים. יש חברות אסטרטגיות שעושות עסקאות כאלו, לרוב זרות אבל מדובר בתופעה נדירה כאשר מדובר בטכנולוגיות בשלבים הראשוניים, יש עסקאות בודדות כאלו בשנה בכל האוניברסיטאות ובכל המחקרים בארץ ביחד. העולם הפיננסי כן הולך לכיווני הפארמה והביוטכנולוגיה אבל רק בשלבים בשלים יותר, כשיש תוצאה טובה על האדם. כדי להגיע לתוצאה טובה צריך לעבור בדרך תהליכים יקרים שכוללים הוכחת יעילות, פרה-קליניקה יקרה והתמודדות עם דרישות רגולטיביות מורכבות.

ולכן כשמדובר בפיתוח תרופה מקורית וחדשה לגמרי יהיה קשה מאוד לעשות את זה בארץ. מה שאנחנו עושים ב-NGT³ הוא חיפוש מוצרים וטכנולוגיות של פארמה וביוטכנולוגיה שיש בהן נסיבות מקלות, כלומר תרופה שמתאימה למטרה אחת וניתן להתאים אותה למטרה אחרת דרך שינוי דרך המתן לדוגמה או בשינוי האינדיקציה. אלו תרופות שנבדקו והוכחו ועל כן בהרבה מקרים ניתן לקצר את הדרך בצורה משמעותית".

מה בנוגע לגיוס כספים מחברות זרות?

"חברות מתקדמות יכולות לגייס ממשקיעי הון סיכון זרים. חלק מהחברות הישראליות נעזרו בבורסה האמריקאית וגייסו כספים מהציבור שם. זו משימה קשה ויש לה הרבה מגבלות אבל אם זה מצליח אפשר להשיג מימון מאוד משמעותי שיכול לקדם את החברה. בכל מקרה אם מדברים על השוק הסיני יש שם כללים קצת שונים. מספיק שבחדר יהיה משקיע סיני אחד משמעותי צריך להבין כי ההסתכלות שלו וכללי המשחק שונים מהמערב".

ואומנם הדרך של חברות ישראליות בתחום מדעי החיים איננה קלה, אך אין ספק כי בישראל קיים פוטנציאל משמעותי שכבר הצליח להוכיח את עצמו פעמים רבות. חברות מדעי החיים הישראליות מצליחות לפרוץ את המחסומים ולהגיע להצלחות משמעותיות בקנה מידה בין-לאומי. אין לשכוח כי ענקית הפארמה 'טבע' עודנה מבין חברות התרופות המובילות בעולם, גם חברות התרופות קמהדע, דקסל ופארמה נחלו הצלחה גדולה. בתחום הביוטכנולוגיה מובילות החברות הישראליות קייט פארמה, פרולור, ביוטק ותרו. בתחום הציוד הרפואי יש לא מעט פורצות דרך ישראליות ובהן גיוון אימג'ינג שהייתה הראשונה לפתח גלולה אנדוסקופית באמצעות גלולה, מזור רובוטיקה שייצרה מערכת הנחייה רובוטית לניתוח בעמוד השדרה, הקסדה של נובוקיור שנלחמת בסרטן וכן חברות האסטתיקה הרפואית סינריון, לומיניס, גליל מדיקל שנמכרה לפני כשנתיים ב-110 מיליון דולרים ועוד. השקעה מספקת בתשתיות וגיוס משקיעים לתחום מדעי החיים יכולה לחולל מהפכות בעולמות הרפואה ובד בבד להזניק את התעשייה הישראלית קדימה.