בישראל של שנת 2018 פחות ופחות ניצולי שואה חיים בקרבנו, אבל בין אלו שעוד איתנו יש ניצולים שלא יכולים לקיים את עצמם בכבוד, לחלקם אין מה לאכול, הם בודדים והם לא מקבלים את כלל הזכויות המגיעות להם. הרעיון "האקאתון למען ניצולי שואה, זיכרון והנצחה" נולד מתוך צורך לקרוא תיגר על המצב הקיים ולהביא לפתרונות מהמקום שבו מדינת ישראל כל כך מתגאה – היי-טק ויזמות. היזם נתן לייבזון, עורכת הדין ענת גרימלנד, יזמית בתחום החינוך, ארז גביש, מומחה בהקמת מיזמים ופרויקטים ומעצב ואלון רפפורט יזם וטכנולוג ומומחה מוצר ואסטרטגיה הגיעו למסקנה כי הגיע הזמן להקים האקאתון למען ניצולי השואה.

מטרת ההאקאתון היא למצוא פתרונות ישימים לאתגרים בנושאי החינוך, ההנצחה ואיכות חייהם של ניצולי השואה, אך זו לא המטרה היחידה, האירוע שמתוכנן בעוד חודש בין ה-10 ל-11 במאי נערך בכוונה לא סמוך ליום השואה וזאת כדי להעניק לכל אדם השראה לבחון כיצד הוא יכול לתרום לניצולים בכל יום ויום ולא רק ביום השואה, שכן יש מי שעבורם יום השואה הוא לא רק פעם אחת בשנה אלא מדי יום ביומו.

מימין לשמאל: נתן לייבזון, אלון רפפורט, ענת גרימלנד וארז גביש.

"הרעיון שעומד בבסיס המיזם הוא להשתמש בכוח שלנו ובמקור הגאווה הגדול שלנו, ולהחיל אותו על הנושא שאנחנו הכי צריכים להתבייש ובדרך שבה המדינה מתייחסת אליו" מסביר לייבזון.

איך עלה לכם הרעיון שלכם לייצר האקאתון כזה?

"לפני שנה ארז ואני שוחחנו על 'למה אין האקאתון למען ניצולי שואה'. הרי תעשיית ההיי-טק מתמחה בפתרון בעיות שאין להן פתרון, אז למה לא לחבר אותה לאתגרי הניצולים בפרט והנושא בכלל" מספר לייבזון, "באותו הזמן לא היינו פנויים לעשות אותו ואלו היו שיחות השתעשעות כאלו, כאשר אתה חושב על רעיון ואז מעז לפתח אותו ולפנטז עליו. אבל עכשיו אחרי שנה, הרגשנו שזה הזמן הנכון לא רק מבחינת הזמן שלנו, אלא גם מבחינת כל מה שקורה בעולם עם החוק הפולני והכחשות השואה והעובדה שלניצולי השואה פשוט לא נותרו הרבה שנים לחיות. אז אם רוצים לפעול זה צריך לקרות עכשיו".

"אביה של אשתי הוא ניצול שואה" מספר רפפורט, "את חלק מהאתגרים אנו חווינו במשפחה. יתרה מזאת, בזמן ההכנות להאקאתון הוא נפטר, ואני מרגיש שליחות אישית בהפקת האירוע ויצירת תשתית בה נוכל לפתח פתרונות לניצולים שעדיין בחיים".

למה דווקא האקאתון? איך דווקא הפורמט הזה הוא היעיל ביותר לקידום הנושא?

"האקאתון זהו כלי מדהים שידוע בעולם ההיי-טק והיזמות" מסביר לייבזון. "משתמשים בו הרבה כדי לבחון טכנולוגיות חדשות, משתמשים בהאקאתונים כדי לענות לאתגרים מסויימים או כדי למצוא פתרונות נקודתיים אופרטיביים. לא תמיד הפתרונות שנוצרים שם באמת "יוצאים לאור" או הופכים למציאותיים, אבל כן עוזרים לפתוח את הראש ולהפנות זרקור על הנושא. אנחנו לא יודעים אם זה הפורמט היעיל ביותר, אבל זה הפורמט שבהחלט מושך אליו הרבה תשומת לב והרבה שחקנים משמעותיים מסביב. זה הפורמט שהכי מניע אנשים לעשות כאן ועכשיו - בלי תירוצים ובלי מגבלות, ואיך שאנחנו רואים את זה, זה מה שצריך עכשיו בתקופה הזו".

איך הייתה ההיענות של המיזמים?

"ההיענות מדהימה. אנחנו זוכים להרבה אהבה ותמיכה מהסביבה, מהתעשייה וממי שנרשם להאקאתון" מספר לייבזון, "יש מי שאמר תודה על כך שאנחנו יוצרים את ההאקאתון ו'איך זה לא קרה עד היום?', דרך מי שאמר שזו המשימה הלאומית הכי חשובה עכשיו ב-70 שנה למדינה, ועד לזה שאנשים פשוט מתרגשים מהאירוע ומספרים לנו סיפורים אישיים על סבא וסבתא שלהם מתקופת השואה. הדבר היפה הנוסף הוא שלא נרשמים רק יזמים עם רעיונות, אלא מגיעים יזמים שכבר מפתחים סטארטאפים קיימים שעוזרים לניצולי השואה ונושאי ההנצחה, אבל אף פעם לא הייתה להם את הבמה או המקום התומך לקדם את המיזם שלהם".

האקאתון 'ניצוץ לדורות' יתקיים במשך 30 שעות רצופות בהן המתחרים יעבדו כדי ליצור פתרונות לשלל האתגרים, הבעיות והקשיים הקיימים בנושא הרגיש והחשוב הזה. בין השותפים שסייעו בהקמת ההאקאתון הם חברת מייקרוסופט, EY, Matrix, בית התוכנה Think Future Technologies, הבורסה לניירות ערך, 2B Group, קבוצת ריינהולד כהן, Appsflyer, פנופלי ומשרד עורכי דין נדלר אלישר ושות' וכן הקרן לרווחה, משרד החינוך – מנהל חברה ונוער, עמותת אביב לניצולי שואה, ארגון מדריכי המסע לפולין, הקליניקה למיצוי זכויות לניצולי שואה באוניברסיטת תל אביב ועוד עמותות וארגונים הפועלים למען ניצולים ולמען חינוך והנצחה ביום-יום.

עשרה ימים לפני תחילת ההאקאתון ביום הכנה מיוחד  שיתקיים בבית התפוצות באוניברסיטת תל אביב יפגשו ניצולי שואה ונציגי עמותות עם היזמים וישוחחו על האתגרים השונים וזאת במטרה לאפשר להם להבין את האתגרים טוב יותר, וכמו כן להתחיל להתחלק לצוותים.

באירוע עצמו שיתקיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, יתכנסו כלל היזמים המשתתפים, השותפים, ניצולי שואה וארגונים שפועלים בתחום וכן צפוי להגיע נובוקי סוגיהרהה, בנו של סמפו סוגיהרהה, חסיד אומות עולם שהציל 6,000 יהודים ביפן במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך היום יתחלקו המתמודדים לצוותים ויתחילו לעבוד עם מנטורים שונים על הרעיונות. כל צוות יעבוד על הרעיון שלו לתוך הלילה. ביום השני לקראת הצוהריים יגיעו שופטי התחרות וביניהם דב מורן, נובוקי סוגריהה ועוד. הזוכים בתחרות יקבלו מענק כספי וכן שעות פיתוח מטעם חברת Think future technologies וקרדיטים לשימוש בענן Azure של מיקרוסופט שייסיעו להם לקדם את הרעיון.

להרשמה לחצו כאן:  https://www.tlvstarters.com/spark