החיים עם מוגבלות פיזית או נפשית מלווים באתגרים לא מעטים. טכנולוגיה מסייעת יכולה לאפשר מידה גדולה יותר של עצמאות. מה שמגדיר אדם כ"מוגבל" הוא לא יכולת אובייקטיבית או חסרונה, אלא מאפייני הסביבה: אם העולם שלנו היה בנוי בצורה שבה כולם בה היו יכולים להסתדר, אנשים עם סוגי יכולות שונים יכלו לחיות בו ולא להיחשב מוגבלים. הנה כמה חברות שעושות יום ולילה כדי לייצר סביבה מאפשרת:

GalaPrompter היא חברה שמפתחת כלי תרגום, שפת סימנים וכתוביות למופעי תאטרון. בדומה לכתוביות עבור חרשים על מסך הקולנוע. כך גם מי שנכנס להצגה בברודווי יוכל באמצעות האפליקציה של GalaPrompter לעקוב אחר המתרחש. המתקן של GalaPrompter מאזין למה שמתרחש על הבמה ומתאם את הכתוביות בזמן אמת לטלפון, הצופה מתחבר לאפליקציית GalaPro וצופה בכתוביות. החברה הוקמה לפני כשנה בלבד בהרצליה ולפני שלושה חודשים השקיעה בה חברת התאטראות הגדולה ביותר בניו יורק ומיד לאחר מכן התבקשה החברה לספק כתוביות לתחרות Tony Awards - האוסקר של עולם התיאטרון. התזמון של GalaPrompter לא יכול היה להיות טוב יותר שכן רק בשנתיים האחרונות עלה הצורך לטכנולוגיה כזו בשל העלייה מסביב לעולם במודעות לנושא וברגולציה. מכיוון שהטכנולוגיה מאפשרת לספק לכבדי שמיעה כתוביות ולכבדי ראייה תיאור מילולי, היא נותנת מענה לחקיקה חדשה בארה"ב המחייבת כנסים להעניק את האפשרויות האלו. לחשיפה משמעותית זכתה החברה לאחרונה בראיון שערכה מנכ"לית החברה, יונת ברלין, אצל רנדי צוקרברג, שבנוסף להיותה אחותו של מסביר-הפייסבוק-לקונגרס מארק צוקרברג, מגישה תוכנית רדיו פופולארית במיוחד ב NPR.

חברת 6Degree - שש דרגות של חופש - מאפשרת למי שלא יכול להשתמש בידיו לתפעל מחשב. החברה פיתחה אביזר שלומד את טווח התנועה של המשתמש ומתרגם אותו לפעולות שהמחשב יכול להבין. לדוגמה אם נזיז את היד ימינה או שמאלה, למעלה או למטה הגלילה תזוז בהתאם, אם נסובב את היד בתנועת "מה השעה" תתקבל פקודת הקלקה ואם נפעיל את שריר היד תתקבל פקודת קליק ימני. ראינו לאורך השנים מספר טכנולוגיות שמנסות לעשות דברים כאלה, מ-Wii של נינטנדו ועד לבקרי מציאות מדומה של Vive, אבל הייחודיות במוצר של 6D היא באלגוריתם הלומד שמאחוריו - המכשיר מתרגל למשתמש בו והופך יעיל ומדויק מרגע לרגע.

ומרגע שהטכנולוגיה קיימת, מתגלים לה שימושים חדשים. הגישה הנקראת "עיצוב מכליל" או inclusive design, מביאה את היזמים להפנות את הטכנולוגיה שלהם לשוק רחב יותר וכך לאפשר פיתוח מהיר ומחירים נמוכים. שוק אחד שעושה שימוש בטכנולוגיה של 6D הוא גיימינג - אפשר לענוד את הצמיד בנוסף לשלט של האקס-בוקס ולהחליף מחסנית על ידי תנועת היד, או לזרוק את הכדור במשחקי פיפא לשחקן אחר וכיוצא בזה. אם הצמיד אכן ישווק לקהל יעד רחב יותר, עלות הצמיד יכולה לרדת באופן משמעותי שכן פנייה לקהל הגיימרים תגדיל את השוק של המוצר. עיצוב מכליל היא מגמה שהולכת ומתפתחת, וככל שתהפוך לרחבה יותר כך יותר ויותר אנשים עם מוגבלויות יוכלו ליהנות מהטכנולוגיה.

2GetThere מבקשת למפות את הנגישות בערים בישראל - ואז בעולם. הבוקר תכננתי פגישת עבודה עם שני חברים, שאחד מהם בכיסא גלגלים, ולא הצלחתי להיזכר איך נראית הכניסה לבית הקפה שבו נדברנו להיפגש: האם יש שם מדרגות או לא? אדם בכיסא גלגלים שרוצה לגשת לבית קפה, צריך לוודא שהחניה תהיה מספיק קרובה, שלא יהיו מדרגות בכניסה או בדרך לשירותים, שהמרחק בין הכיסאות יהיה מספיק רחב כדי שהגלגלים יוכלו לעבור בהם ועוד. על אף שקיימים תקנים שונים המחייבים את בתי העסק, האכיפה כמעט ולא קיימת ומעטים המקומות שמקפידים בהתנדבות. 2GetThere יוצרת מאגר מידע מסודר ועושה זאת בשילוב עם פעילות חינוכית חברתית. החברה פועלת בבתי ספר ומפעילה את התלמידים כשגרירי מיפוי, שבכמה קליקים מעדכנים את המפה בפרטי נגישות מדויקים. האפליקציה מדריכה אותם לאיזה אלמנטים הם צריכים לשים לב. מכיוון שמדובר במגוון פרמטרים ובאלפי בתי עסק, העשייה בבתי הספר, תנועות נוער ובקהילה מאפשרת איסוף מידע יעיל יותר. את החברה מוביל אלי ריבלין, עד לא מכבר מנכ"ל בית הגלגלים, שמומחיותו בתחום והלהט שלו לעולם שוויוני ניכרים בכל צעד של החברה.

את FreeWill, מובילה דנה יחיא שווקמן בשיתוף סטודיו יונתן בר אור הוותיק. כבת לאב בכיסא גלגלים דנה הכירה מקרוב את הצורך: אדם שיושב בכיסא גלגלים ורוצה לצאת לטייל עם ילדו בעגלה, צריך להיעזר באדם שלישי או להישאר בבית. הפתרון הוא מחבר אוניברסלי בין כיסא גלגלים לעגלת תינוק: מתקן פיזי המתחבר ומתנתק בקלות מהעגלה ומהכיסא, מותאם לכל סוגי העגלות ולכל סוגי כיסאות הגלגלים ועונה על אתגרים הנדסיים ובטיחותיים מורכבים מאוד. עבור הורים בכיסאות גלגלים מדובר במוצר שמשנה חיים. החברה החלה את עבודתה על המוצר לפני כשנתיים, זכתה למענק מהמדען הראשי ולאחרונה זכתה במקום הראשון בתחרות סטארטאפים בבוסטון. דנה עצמה כיכבה זה השבוע בכתבת "70 המבריקות" של גלובס.

המשותף לכל היזמים הוא הכרה והבנה של הצורך, כשרון טכנולוגי ועיצובי ורצון להשקיע את הכישרון שלהם במעשה חיובי. עם זאת, תמונת ההשקעות בטכנולוגיה מסייעת עודנה מאתגרת. כדי להביא את הטכנולוגיות האלו אל המשתמשים שזקוקים להם, יש צורך בגיוס כספים. מדינת ישראל מעודדת הטמעת טכנולוגיות מסייעות חדשות ורשות החדשנות היא אחד הגופים המובילים בעידוד מיזמים בתחילת דרכם וקיימות טכנולוגיות וותיקות מעט יותר שמוטמעות בארץ - למשל לוחות תקשורת לאיי-פד ומערכות מיקוד מבט. ישראל היא מהמדינות הראשונות בעולם בהן משרד הבריאות מעניק מערכות תקשורת במיקוד מבט לילדים מגיל 3 שזקוקים לכך, הרבה בזכות העבודה הפרלמנטרית של קואליציית הארגונים מיוזמת בית איזי שפירא, קרן רודרמן ועוד.

עדיין, לפנינו כברת דרך עד שניתן יהיה לתת מענה לכל מי שזקוק לטכנולוגיה מסייעת. גיוס השקעות עבור פיתוח חומרה הוא מאתגר בכל מקרה ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בגיוס כסף לטכנולוגיה מסייעת שקהל היעד שלה נתפס אצל משקיעים מסורתיים - לעתים שלא בצדק - כמצומצם. עוד לא קיימות קרנות הון סיכון מתמחות בטכנולוגיה מסייעת, בדומה לאלו הקיימות בסייבר או ריטייל, אולם משקיעים ראשונים כבר מזהים את הפוטנציאל, למשל: yoocan Technologies שהקים היזם משה גאון לפני שנתיים מפעילה כיום את אתר הקהילה לשיתוף מידע ותוכן הגדול בעולם לאנשים עם מוגבלויות yoocanfind.com, מקדמת ותומכת  בטכנולוגיות נגישות בשלב ה-early stage ומקדמת לאחרונה הקמת מועדון משקיעים ממוקד בתחום.

רגע לפני שיום העצמאות מגיע אנחנו יכולים לחשוב על המובן הבסיסי ביותר של עצמאות - היכולת להתנייד ולפעול בסביבתנו הקרובה וביום-יום. הצלחה של טכנולוגיות מסייעות ושל חברות כאלה שהוזכרו כאן משיבה לפחות חלק מהעצמאות למי שאיבדה ומאירה באור אופטימי את העתיד.