כמה פעמים חיכיתם עד הרגע האחרון כדי ללמוד, לכתוב, לעשות כלים או לשלוח מייל ללקוח?

כולנו מרגישים אשמים על כך מפעם לפעם. זו הסיבה מדוע כשאתם מחפשים בגוגל טיפים איך למנוע את הדחיינות, מנוע החיפוש ייתן לכם בסביבות שתיים וחצי מיליון תוצאות.

אבל, האם דחיינות היא באמת דבר רע?

"במבט אל ההסיטוריה של בני האדם, דחיינות לא נחשבה לדבר רע", אומר פרנק פארטנוי, המחבר של "Wait: The Art and Science of Delay". "היוונים והרומאים בדרך כלל התייחסו לדחיינות בכבוד רב. המנהיגים החכמים ביותר אימצו את הדחיינות ולמעשה היו יושבים וחושבים ולא עושים דבר אלא אם הם היו מוכרחים".

"הרעיון של דחיינות כדבר רע התחיל בעידן הפוריטני עם הדרשה של ג'ונתן אדוורדס נגד דחיינות. אז הגיעו האמריקאים שאימצו את הרעיונות של 'אל תדחה למחר את מה שניתן לעשות היום' ומוסר עבודה דומה שדורש פעילות מיידית ומתמידה".

"אבל כשמסתכלים על עבודות שנעשו לאחרונה, התנהלות דחיינית היא כלי חשוב לבני האדם." לדוגמה, אנשים דחייניים הם אנשים מצליחים ומאושרים יותר. זה כולל אנשים שלא יכולים להתעורר בחמש ורבע בבוקר.

אדם גרנט, פרופסור למנהל בבית הספר וורטון והמחבר של הספר 'Originals' מסכים גם הוא. במצרים העתיקה דחיינים הוגדרו כמי ש"חיכה לזמן הנכון." הרעיון הזה אומץ מאז על ידי אנשי החשיבה והיוצרים הגדולים ביותר כמו סטיב ג'ובס. "הזמן שבו סטיב ג'ובס הקדיש כדי לשים משימות בצד ולהרהר באפשרויות שונות היה זמן שנוצל היטב ואפשר לרעיונות אין-סופיים לעלות, ומנע את אותם רעיונות קונבנציונליים, ברורים מעליהם ומוכרים," אמר גרנט ל-Business Insider. "אני חושב שרעיון הדחיינות הוא משהו שכולנו צריכים להרגיש בנוח אתו, וזאת מכיוון שאי אפשר להאיץ ביצירתיות." הוא הוסיף.

דחיינים מצליחים אחרים לאורך ההיסטוריה כוללים את לאונרדו דה-וינצ'י, פרנק לויד רייט, תומס ג'פרסון, ביל קלינטון, מארק טווין, מרגרט אטווד והדאלי לאמה. לא כזו קבוצה רעה להשתייך אליה, הלא כן?

האם זה אומר שאנחנו צריכים להתחיל לדחות דברים?

לא בדיוק.

"חלק מהחוקרים טוענים כי יש שני סוגים של דחיינים: דחיינים אקטיבים ודחיינים פאסיביים," אומר פארטנוי. "דחיינות אקטיבית, משמעותה שאתה מבין כי אתה דוחה בכוונה את הכביסה או את ניקוי הארון, אבל במקום אתה עושה משהו שהוא בעל ערך רב יותר. דחיינות פסיבית היא פשוט ישיבה על הספה בלי לעשות דבר. זוהי ללא ספק בעיה."

דחיינות פסיבית יכולה להוביל למתח וחרדה. חסרונות אחרים של דחיינות פסיבית הם אי עשיית המשימה בהתאם ליכולת האמיתית שלך ושהייה בחוסר ארגון. כשאנחנו מבינים זאת, אפשר כעת להביט מקרוב כיצד דחיינות עובדת ואיך ניתן לסייע לכם לשלוט בעולם העסקים.

מדוע אנחנו דוחים משימות?

אתם יכולים להודות לביולוגיה על הדחיינות שלכם. המערכת הלימבית, האזור הדומיננטי וה"לא מודע שכולל את מרכז העונג" נאבק בקליפת המוח הקדם-מצחית. זהו אזור חלש יותר של המוח והוא ה"מתכנן הפנימי". ד"ר טימותי א. פייקל, המחבר של 'The Procrastinator’s Digest: A Concise Guide to Solving the Procrastination Puzzle' מסביר כי קליפת המוח הקדם-מצחית היא האזור במוח שמבדיל אותנו מהחיות. החיות "נשלטות על ידי גירויים". מכיוון שאין שום דבר אוטומטי באיזור החלש יותר של המוח שלנו, לעיתים הוא זקוק לדחיפה. כשאנחנו לא ממוקדים, המערכת הלימבית תשתלט ובכך אנחנו נכנע למה שגורם לנו להרגיש טוב, ובמקה הזה – דחיינות.

אבל ביולוגיה היא לא הסיבה היחידה לדחיינות.

ד"ר שרם השמנט הוא פרוספור עמית לשעבר באוניברסיטת אילינוי ספרינגפילד. השמנט מוסיף כי דחיינות יכולה להיגרם בשל העדר הבנייה. "המחסור בהכוונת המשימות, שנעשתה נפוצה במקומות עבודה, יכול להעצים את הדחיינות".

"הקריסה של העיכוב בין אימפולסיביות והחלטה גורם בסופו של דבר להעדפת האימפולסיביות (למשל – כניסה לפייסבוק במקום עבודה). הגישה הפשוטה שלנו לאינטרנט מאפשרת לספק בקלות את הדחפים שלנו," כותב ד"ר השמנט.

סיבות אחרות לדחיינות כוללים עבודה על משימה שאינה נעימה לכם. אנחנו מביאים בחשבון את התזמון של הגמול או העונש, את החרדה ואת המחסור בביטחון עצמי.

כיצד דחיינות יכולה לתרום ליזמים ולבעלי עסקים

"האנשים המרשימים ביותר שאני מכיר הם דחיינים נוראיים," כותב פול גראהם. "יש שלושה סוגים של דחיינים, בהתאם למה שאתם עושים במקום לעבוד: אתם יכולים לעבוד על א. שום דבר; ב. משהו פחות חשוב או ג. משהו חשוב יותר. הסוג האחרון, לדעתי, הוא דחיינות טובה."

"זהו ה'פרוספור המגושם' ששוכח להתגלח, לאכול או אפילו להסתכל לאן שהוא הולך בעוד שהוא חושב על שאלות מעניינות. מוחו נעדר מהעולם היום-יומי מכיוון שהוא עובד קשה בעולם אחר."

"זוהי התחושה לפיה האנשים המרשימים ביותר שאני מכיר הם דחיניים. הם דחיינים מסוג ג – הם דוחים עבודה על דברים קטנים כדי לעבוד על הדברים הגדולים."

במילים פשוטות "דחיינים טובים מתעלמים מסידורים כדי לעשות את העבודה האמיתית." שימו לב שחלק מהמשימות או הסידורים בסופו של דבר ייעלמו. 

אבל זוהי רק ההתחלה. הנה הסיבה העיקרית מדוע אתם צריכים לאמץ דחיינות:

דחיינות מובנת מאפשרת לכם לעשות יותר.

האם יש לכם משימה שאתם דוחים? לטענת פרי דחיינות מובנת תאפשר משהו אחר שיחליף אותה. לדוגמה, אתם יכולים לשלוח קבלות וחשבוניות ללקוחות שלכם באופן מיידי, אבל את מחקר השוק שלכם תספיקו לעשות רק בסוף.

"זה לא דבר רע מכיוון שהצלחתם בזמן הזה להשלים את כל שאר המשימות," טוען ג'ון פרי, פרופסור מסטנפורד והמחבר של 'The Art of Procrastination: A Guide to Effective Dawdling, Lollygagging, and Postponing'. "אם קודם תשלימו את המשימה, יכול להיות שזה יגמור לכם את כל היום ולא תוכלו לעשות שום דבר אחר.

דחיינים מקבלים החלטות טובות יותר

"אנחנו אוהבים לחשוב שיש חוכמה בהחלטות הבזק שלנו, ולעיתים יש," אומר פרטנוי. "אבל חוכמה ושיפוט אמיתיים מגיעים מהבנת המגבלות שלנו בכל הנוגע לחשיבה על העתיד שלנו. זוהי הסיבה שזה כל כך חשוב עבורנו לחשוב על משך הזמן הרלוונטי לקבלת ההחלטות שלנו. שאלו מהי כמות הזמן המקסימלית שאתם יכולים להרשות לעצמכם בתקופה הזו להתבונן ולעבד מידע על האפשרויות הקיימות."

דחיינות מאפשרת תוספת אנרגיה

"בדרך כלל אנחנו דוחים מנשימות שאנחנו לא אוהבים או שברור לנו שהן קשות או משעממות. אין לנו אנרגיה לעשות את המשימות האלו, החשש שלא נעמוד בדד-ליין גורם לשחרור אדרנלין שמהווה מקור לאנרגיה," כותב סטיב מקלאצ'י, נשיא חברת Alleer Training & Consulting ומחבר הספר 'Decide: Work Smarter, Reduce Your Stress And Lead by Example'.

"דחיינות משתמשת בפחד כמניע. כשהדד-ליין מופיע, אנחנו חוששים שלא נספיק להשלים את המשימה. הפחד הזה משחרר אדרנלין, משכך כאבים טבעי, שהופך את המשימה הקשה או הלא רצויה לקלה יותר. אנרגיה הזו היא היתרון הגדול ביותר של הדחיינות.

דחיינות מעוררת יצירתיות

"יצירתיות היא תהליך של יצירת רעיונות חדשים מתוך קומבינציה של רעיונות ישנים. בתהליך הפידבק של היצירתיות, יש לכם זמן לחשוב על הרעיונות ולבחון אותם מזוויות רבות," אומרת מרדית' דנס, מייסדת שותפה של Project Eve, ל-Huffington Post. "יש לכם את הזמן לחשוב על אלטרנטיבות טובות יותר. אך חשוב מכך, יש לכם את הזמן לשוחח על הרעיונות שלכם עם עוד אנשים ולקבל את הפידבקים שלהם. הפידבק הזה בסופו של דבר יאפשר רעיונות והחלטות טובים יותר. יזמות דורשת פתרונות יצירתיים."

"דברים אינהם תמיד הולכים כמתוכנן, ככל שתהיו יותר זריזים וגמישים, כך התוצאות יהיו טובות יותר. מעט דחיינות יכולה לסייע לכם להגיע רחוק."

דחיית המשימות לרגע האחרון הוא סוג של תקצוב הזמן שלכם

"רוב הדחייניים הם (סוג של) פרפקציוניסטים. כל עוד יש להם זמן רב לבצע משימות, הם מפנטזים על עשיית עבודה מושלמת," כותב פרי. "דחיית המשימה לרגע האחרון היא דרך לתת לכם את הרשות לבצע עבודה הולמת. 99 אחוזים מהזמן, עבודה הולמת היא כל מה שצריך.

דחיינות מסייעת בשמירה על המיקוד וגורמת לנו לעבור מהר יותר ולגרום ליתר המשימות להראות קלות.

מקלאצ'י אומר "המתנה לרגע האחרון לביצוע המשימה גורמת לנו להישאר ממוקדים על המשימה בזמן שאנחנו עובדים עליה." זאת מכיוון שאנחנו לא נהיה מוסחים משיחות טלפון או ממיילים. כמו כן, מכיוון שאין לנו זמן רב כל כך להשלים את המשימה, אנחנו נסיים אותה מהר יותר. וכן השלמת משימה כמו "בדיקת מלאי עבור הפרויקט היא קלה ביחס למשימות מהן אתם מתחמקים. זה מאפשר לכם להשלים את כל יתר הדברים ברשימה שלכם בקלות מאחר שאתם שמחים להתחמק מעשיית דברים שאתם דוחים".

גרמו לדחיינות לעבוד בשבילכם

במקום לנסות "לרפא" את הדחיינות, אמצו אותה והשתמשו בה לטובתכם.

מובן שזה לא פשוט כשאתם מתחילים לעבוד על המשימה הגדולה והחשובה ביותר שלכם. אבל קחו את העצה של גרהם והתחילו בקטן. אם תעבדו על המשימות הקטנות תצליחו בסופו של דבר לכבוש את המשימות הגדולות, מאחר שעד השלב הזה הביטחון שלכם יבנה. כדאי לכם להתחיל לחשוב מחדש על רשימת המשימות שלכם. לדוגמה, מקמו את המשימות שאינן חשובות בראש הרשימה. זה יגרום לכם להתחמק מהם ובכך תתמקדו במשימות האחרות. פרי גם מציע שתיקחו על עצמכם יותר. בדרך זו יהיה לכם פחות זמן לא לעשות כלום. כשריימונד צ'נדלר קובע גבולות, הוא כותב, אחרת הוא לא יכול לעשות דבר.

לסיום, השתמשו בטכנולוגיה. לא חסרות אפליקציות שהופכות משימות לאוטומטיות, מארגנות את הרשימות שלכם, מונעות הסחות דעת ושולחות לכם תזכורות יומיות.