לפני כמה ימים צפיתי בהרצאה של מנכ"ל חברת היי-טק מהמובילות בארץ ובעולם. נושא ההרצאה היה: "איך הפכנו לחברה בין-לאומית, ואיך גם אתם יכולים!" סך הכול זה נשמע מרתק ורלוונטי - במיוחד לכל יזם, גדול כקטן, שמחפש השראה וטיפים פרקטיים לעשייה שלו.

ההרצאה התקיימה בחלל פתוח יוקרתי במרכז תל-אביב, והמקום היה מלא עד אפס מקום באנשים שהגיעו כדי ללמוד את הסודות שמאחורי ההצלחה;הייתי בטוח שאנחנו הולכים לקבל הרצאה מעלפת על מאחורי הקלעים של ההצלחה, דוגמאות מחדרי חדרים ואנקדוטות אישיות... אבל מה שקיבלנו בסופו של דבר הייתה נטו סקירה היסטורית נטולת אישיות.

היכולת שלנו לספר סיפור, במיוחד בעולם העסקי – היא קריטית. סטוריטלינג זו לא רק מילת באזז, אלא כלי פרקטי שאנחנו צריכים ליישם בפרזנטציות שלנו ואפילו בשיח היום-יומי שלנו. סיפור טוב מעביר רגש, אישיות וערך – מרכיבים קריטיים במיוחד לכל מי שרוצה להציג את השירות שלו, את חשיבות המוצר שלו או את הרקע העסקי שלו: מול לקוחות, מול עובדים או בפני משקיעים.

למה צריך לשים לב?

אם כבר השכלתם לשלב סיפור בפרזנטציה העסקית שלכם (על פני עוד שקף משמים של פאוור פוינט) חשוב מאוד שתשימו לב לכמה מאפיינים שיש בהם את הכוח להפוך את הסיפור שלכם לכזה שמניע לפעולה ומעורר הזדהות, וזאת לעומת כזה שפשוט לא.

1. אנשים רוצים לשמוע סיפורים על אנשים: אחת הטעויות הכי נפוצות שאני עד אליה בפרזנטציות, היא הנטייה של המציגים לדבר על החברה כגוף אחד, ולתאר את כל השינויים והמהלכים האסטרטגים כפעולה שביצע אותו גוף חסר אישיות.

המפתח לסיפור טוב הוא האנשים. אל תספרו לי על הטכנולוגיה האחרונה שהחברה פיתחה – אלא על אותו מהנדס שעלה על הפיתוח הזה, איך הוא הציג לכם אותו ומה הייתה התגובה האישית שלכם כשהבנתם על מה מדובר?

אל תספרו לי על המאבק של החברה לשרוד בשוק התחרותי – ספרו לי על השיחות האישיות בין המנהלים באותן תקופות ומה היו המחשבות שעברו לכם בראש?

2. הסיפור שאתם מספרים – הוא הסרט שמוקרן במוח של המאזינים:כדי לעורר את דמיון המאזינים ולגרום להם להרגיש מעורבים בסיפור, אנחנו חייבים לשים לב שהסיפור שלנו יכלול את ששת המאפיינים הבסיסיים שכל סיפור חייב לכלול: מקום, זמן, דמות, מטרה, קושי ואירועים מקדמים. כאשר תיאור של אחד המאפיינים האלו חסר – הסיפור פשוט לא עובר בצורה טובה. עם זאת, לא מומלץ שאורך הסיפור יעלה על 3 דקות. שימו לב איך סמסונג כוללת את כל המאפיינים האלו בפרסומת מבוססת סטוריטלינג שעושה השוואה משעשעת בין גלקסי לאייפון, תוך דקה בדיוק:

3. לכל סיפור עסקי יש נקודה עסקית: זמן הוא מצרך חשוב, במיוחד בסביבה העסקית. סטוריטלינג מאפשר לנו להוסיף ערך ועניין אך חשוב שלסיפור תהיה פואנטה עסקית רלוונטית כבר מההתחלה. לכן, לפני שנתחיל לספר סיפור נציג לקהל את הנקודה שאנחנו רוצים להעביר, לדוגמא: "התמקדות במספר בודד של מוצרים, היא המפתח להצלחה!" ומיד לאחר מכן נציג סיפור שמדגים את הנקודה הזו (לדוגמה: סטיב ג'ובס עצר את הפיתוח והשיווק של עשרות מוצרים מטעם אפל, ובחר להתמקד בארבעה מוצרים בלבד. ההחלטה הזו הובילה את החברה להצלחה אדירה). כמו כן נשים לב שהמעבר בין הצגת הנקודה העסקית לסיפור לא מלווה במשפט כמו: "ועכשיו בואו תשמעו סיפור שמדגים את זה", אלא במעבר חלק שמשאפשר לקהל להתרכז בתוכן מבלי להתעסק במבנה הפרזנטציה.

היכולת שלנו לספר סיפור בסביבה העסקית היא קריטית. באמצעות סיפור אנחנו יכולים להניע אנשים לפעולה, לעורר בהם הזדהות ולמשוך את תשומת ליבם. חברות גדולות כמו גוגל, אפל, סמסונג ואחרות כבר הבינו את זה, וניתן לראות כיצד ההבנה הזו משפיעה על אופן השיווק שלהן, הפרזנטציה שלהן ובסופו של דבר – השליטה בשוק. כעת זו ההזדמנות שלכם לקחת את הכלים האלו, לשלב אותם בפרזנטציות הקרובות שלכם, ולהיווכח בעצמכם להשפעה המדהימה שתהיה להם.

בהצלחה!