השבוע נחשפנו ל-faux pas של הנעל "הלוהטת" כאשר ראש ממשלת ישראל אירח את ראש ממשלת יפן והקינוח היצירתי שהוגש בתוך הנעל הפך לאחת הסוגיות המדוברות בתקשורת ואפילו לסוגיה משעשעת, בעיקר לכל מי שלא צריך להתנהל מול אנשים מתרבויות אחרות.

האם נעים לאכול קינוח בנעל, אפילו אם זו סטילטו? זה כבר עניין סובייקטיבי. העניין האמיתי הוא הסוגיה התרבותית. 

המבוכה מההגשה הלא מנומסת נבעה מהעובדה שהשף שגב או איש הפרוטוקולים של מעון ראש הממשלה לא השקיעו מחשבה או למידה על מה נהוג ומה לא נהוג בתרבות היפנית, אחרת בוודאי היו מחליפים את הנעל באביזר אחר.

הסוגיה מעלה נקודות חשובות בהבנת התרבות של האחר ובוודאי כאשר מעוניינים לבנות מערכת עסקית מול הלקוח. איך תדעו אם אתם מפרים מנהגים והתנהלויות עסקיות? לא תמיד יגידו לכם שדבר שעשיתם לא נהוג בתרבות זו או אחרת, לפעמים הדלתות ינעלו בפניכם וכלל לא תשייכו זאת להתנהלות תרבותית לא הולמת מצדכם.

תרבות היא לקבוצה מה שאישיות היא לאדם

כדי להתנהל באופן אפקטיבי ולבנות מערכות עסקיות שיחזיקו לאורך זמן צריך להבין שכל התנהגות של אדם מונעת מהערכים של התרבות ממנה הוא מגיע. כשאנחנו מבקרים במדינה מסוימת אנחנו נחשפים למרכיבי התרבות, רואים את הארכיטקטורה המקומית, שומעים את המוזיקה, טועמים את המאכלים, אנחנו אפילו יכולים לראות איך מתנהלות אינטראקציות בין אנשים, אבל איך נבין אותם? אם לא נבין את הערכים שמניעים את ההתנהגות, לא נצליח להבין למה נושא הנעל היה עלבון כה גדול עבור היפנים.

טיול קצר סביב העולם

הערכים התרבותיים משפיעים על כל רובד של התנהלות עסקית כגון קבלת החלטות, ניהול משא ומתן, פתירת קונפליקטים, ניהול צוותים גלובליים, סגנונות תקשורת ועוד. חשוב שאנו בישראל נלמד ונעריך את התרבויות האחרות ונתאים את עצמנו במטרה לקדם את הקשרים המדיניים, העסקיים והתרבותיים. לכן, ביפן תתנהג כיפני. אם אתם לא מסכימים להצעה או חולקים על דעתם, אל תגידו את המילה "לא". ואם אומרים לכם אני אנסה, זה יהיה קשה לביצוע, אבדוק מה אוכל לעשות או שהם פשוט שותקים תבינו שהתשובה היא לא. אל תלחצו חזק או ארוך מדי את יד הקולגה היפני, זה נתפס לא היגייני. ביפן גם לא יסתכלו לכם ישר לתוך העיניים כי הדבר נתפס כלא מנומס, בדיוק ההפך מאשר בתרבות האמריקאית בה אם לא תסתכלו בעיניי הקולגה האמריקאי, הוא יחשוד שאתם מסתירים משהו ותתפסו כלא אמינים.

במדינות דרום אמריקה גם תצטרכו לקחת נשימה ארוכה אבל בגלל סיבות אחרות. בניית מערכת אמון מקבלת חשיבות עליונה והרצון לדעת עליכם, על משפחתכם ועל תפקידיכם הקודמים בארגון הופכים להיות חלק מבניית מערכת עסקית. אחת הסיבות היא שהם רוצים לוודא שהמערכת תתקיים גם יום אחר חתימת החוזה ושמערכת היחסים לא תפגע במהלך הזמן.

בצפון אמריקה תוכלו לנשום לרווחה. אף אחד לא יתעניין בפרטים האישיים שלכם. התרבות מקדשת משימתיות, תוצאות ופרגמטיזם. לכן, אם אתם מוכשרים, אם יש לכם את הידע הדרוש והכי חשוב, אם אתם רשאים לקבל החלטות מטעם הארגון שלכם, מבחינתם זה מספיק. מה שכן, אמנם תהליך קבלת החלטות יחסית מהיר אבל טמון בתוכו הרבה תהליכיות ומבניות ולאחר החתימה הוא קשה לשינוי.

בפעם הבא שתבקרו בחו"ל תסתכלו על התפיסה העסקית של מקדונלדס או סטארבאקס שיש להם סניפים בכל פינות הגלובוס מבייג'ינג, בנגלור ועד בואנוס אירס. כל סניף נראה אותו דבר אבל בכל מקום יש התאמה לתרבות המקומית דרך מנות מקומיות, שפה, ניהול עובדים ומתן שרות. תפיסה גלובלית עם הבנה של הערכים המקומיים, זה מה שדרוש היום להצלחה בעולם הגלובלי.