האוכלוסיה הערבית ישראלית היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל - ומסתבר שגם מתעשיית ההייטק בארץ. אתם מוזמנים להכיר כמה מהיזמים המובילים במגזר.
מדינת ישראל היא מדינה אשר זכתה לכינוי "אומת הסטארטאפ" בצדק - ישנם לא מעט פיתוחים אשר שמו אותה על המפה, בין היתר בזכות יזמים אשר הקימו והובילו חברות, ארגונים, תהליכים ועוד שלל פעילויות אשר הפכו אט אט להיות המציאות המקיפה אותנו כיום. בעוד שלרוב בדיווחים מהשטח הנ"ל לא מתייחסים למוצאם של אותם אישים, במאמר הבא נעסוק ביזמות וסטארטאפ של המגזר הערבי, אשר ללא ספק מציג תמונה מפתיעה ומתקדמת מתמיד.
אחת החלוצות בתחום היא העיר נצרת, אשר קיבלה חיזוק משמעותי ב-2012 בזכות האנס שקור (יזם סטארטאפ מוכר) וארגון צופן (ארגון יהודי ערבי המקדם שילוב ערבים ישראלים בהייטק), שייבא את ה"מובייל מאנדיי", אירוע שהתפתח במהרה לאירועים נוספים כמו "סטארטאפ וויקנד", האקטונים שונים ועוד, בנוסף לתשומת לב ממשקיעים גדולים כגון סטף ורטהיימר וג'ון פולוור. העיר, שלפני כעשור כללה תשתית אינטרנט ישנה, גדלה טכנולוגית בקצב מזהיר: נתוני 2012 שהצביעו על כ-30 מהנדסים ו-3 חברות הייטק ששכנו בעיר, הפכו בתוך 5 שנים ל-1,000 מהנדסים מקומיים ולכך ש-1% מכלל עסקי ההייטק הישראליים ממוקמים בנצרת. שיתופי פעולה באו גם מכיוון מדינת ישראל, אשר הקימה בעיר חממה עסקית במסגרת פרויקט של משרד הכלכלה שבסופו של תהליך הביא ליוזמה משותפת עם יחידת 8200 ליצירת מאיץ טכנולוגי בשם הייבריד - אשר מציג רפרטואר מרשים של השקת 70 סטארטאפים, אשר 40 מהם כבר קיבלו מימון.
לא מדובר בתופעה מקומית - כיום, 25% מלומדי המקצועות הרלוונטיים לשוק ההייטק בטכניון הם ערבים, יש מעל 4,500 מהנדסים ערבים בתעשייה ויותר מ-50% מהגידול במקצועות הללו בארץ הגיע מאותה אוכלוסיה - זאת כאשר חלק נכבד מאותה מהפכה טכנולוגית התחיל מיוזמה אחת, בעיר אחת.
יוזמה מעניינת אחרת כוללת התכנסות של החברה הערבית עצמה, בניסיון לעורר ולעודד אישים וכלים יזמיים - כיוון לשינוי תודעתי, הקניית אמונה ובטחון עצמיים בשילוב תחושת מסוגלות אשר ייצור מצב שבו אנשים קמים ועושים בעצמם במקום לחכות להזדמנות. אחד ממובילי האסכולה הנ"ל (העומד מאחורי ארגון חאסוב) הוא יזם נוסף בשם אבו שעלי, אשר למרות גילו הצעיר יכול לנכס לעצמו רקורד מרשים של יזמות כמעט מאפס. התחלה חרישית בבית הוריו בואדי ערה בסופי השבוע, הובילה בסופו של דבר לעבודה משותפת עם חבר שהתפתחה תוך חודש וחצי לקהילה של כ-25 אנשים הלומדים יחד. כמה שנים אחרי, העבודה הקשה הוכיחה את עצמה עם יותר מ-60 מפגשים שבועיים, כנסים קטנים, פרויקטים ושיתופי פעולה עם מומחים מהתעשייה. גולת הכותרת - פסטיבל חאסוב, שנחשב לאירוע הטכנולוגי הגדול ביותר בקהילה הערבית, וכולל נציגויות של חברת ענק כמו אינטל ומארוול. מאז ההשקה ב-2015, נספרו כבר כ-3 מחזורים אשר גדלים מפעם לפעם, והיד עוד נטויה. אם זה לא מספיק, אותו ארגון שואף להקים בוואדי ערה חממה טכנולוגית ראשונה מסוגה, פרויקט המוגדר כ"חברתי תרבותי, טכנולוגי ויזמי בו זמנית".
יזם נוסף הוא ד"ר מחמוד כיאל, העומד מאחורי האתר WebTeb (טיב - רפואה בערבית, בדומה לאתר WebMD). האתר, שהצליח לגייס במהרה יותר ממיליון דולר ממשקיעים, מחזיק כיום ב-3 סניפים בחיפה, רמאללה ודובאי, והצליח להגיע לקשרים ענפים עם מוסדות מכובדים כגון אוניברסיטת הארווארד, משרד הבריאות הבריטי ואף ארגון הבריאות העולמי. נתון מעניין נוסף שהאתר מחזיק כ-6.7 מיליון עוקבים בפייסבוק, נתון כמעט כפול משל חברת ענק כמו Wix (3.4 מיליון), ומספר אסטרונומי של כ-8 מיליון מבקרים מדי חודש. סיפור ההצלחה טומן בחובו נקודה עצובה - הצלחת הענק של האתר נובעת בין היתר משום שאין כמעט תוכן רפואי מהימן בשפה הערבית. אך ד"ר כיאל מאמין שהוא התחיל צעד שיהפוך את אותה נקודת מציאות לנחלת העבר.
יוזמה נוספת הראויה לציון היא אתר מטלוב - אתר ראשון מסוגו בישראל לדרושים למגזר הערבי אשר הוקם ע"י רמי דבאח ומוחמד זייד, שני יזמים מהמגזר אשר באו להנגיש לכשרונות ערבים ישראלים את ההזדמנויות מהמגזר העסקי היהודי. היזמים מציגים את הקמת האתר כזיהוי צורך והזדמנות העיסקית בתחום שילובם של הערבים בשוק העסקי הישראלי. בסופו של יום, האתר נהפך למקור הגיוס המוביל לחברות מהמגזר היהודי המחפשות עובדים דוברי ערבית. בנוסף, ישנם שיתופי פעולה עם חברות כוח אדם ואתרי גיוס עובדים (דרושים מקבוצת יד2) כל שהפוטנציאל גלום והיד עוד נטויה.
אם אתם חושבים שהיזמים הללו הם לא יותר מגאוות יחידים או מזל - רשימת הסטארטאפים, עובדים בהייטק ויזמים מתפרסת על כלל מפת הערים הערביות בארץ ישראל, ונמצאת במגמת צמיחה משמעותית. אם בעבר היה נראה כי החברה הערבית רחוק מאותם תחומים, היום ניתן לראות כי כל מי שמניח כך, טועה ובגדול. איך תפיסה משתנה כך? בזכות אנשים שקמים ועושים - כדי להוביל את הדרך לחברה מפותחת וטובה יותר. זוהי המהות והשאיפה של אותם יזמים, ללא הבדל דת, גזע ומין.