העבודה היא חיינו, בייחוד אם העבודה שלנו היא יזמות. אנחנו רגילים לעבוד כל כך קשה בכל השבוע, עד שלפעמים אנחנו שוכחים שיש יום מנוחה לפחות פעם בשבוע. למזלנו, לוח השנה מזכיר לנו את זה בכל שבוע מחדש, ולרוב אנחנו נענים לבקשתו. בסופו של דבר, יום השבת הוא אוניברסלי - גם היהודי שגר בניו יורק ועובד בעירייה, מצווה על שמירת השבת כמו היזם היהודי שגר בתל אביב ועובד ב-2 מיזמים שהקים בשנה שעברה. אז מה בעצם הקשר בין מצווה דתית לתחום שתפס תאוצה רק בשנים האחרונות?

נתחיל בתכלס: השבת עצמה היא יזמות דה פקטו. באותה התקופה, לא ממש ידעו מה זה יום מנוחה, או העדיפו להתעלם (בייחוד כשמדובר בעבדים ובעלי חיים). מיזם הוא לא בהכרח משהו טכנולוגי שמניב כסף, הוא לעתים גם רעיון או מוצר מופשט - והרי לכם מוצר כזה. אם בשנים עברו היה נראה שיום מנוחה הוא רעיון מהפכני שייגנז במהרה על ידי הנורמות הנהוגות באותן השנים, הרי שהיום לא רק שהרעיון חי וקיים - הוא גם נפוץ בדתות אחרות. ואתה יודע שהמוצר שלך מצליח, כאשר צצים לו מתחרים.

ומהי המנוחה? בהגדרה שעולה לכולם לראש, המנוחה היא פיזית, ומתבטאת בפעולה שאינה כרוכה בעבודה, לפחות כזו שאינה פיזית. אך ביהדות, נאסר גם התנהלות מילולית בענייני עבודה, כגון תכנון סדר עבודה, דין ודברים, חישובים ועוד, ובכך בעצם מעלה את הרעיון שהעבודה עצמה לא בהכרח מתבטאת במה הידיים שלך עושות - היא מתבטאת במה הראש שלך עושה. כדי להגיע למנוחה אמיתית, עלייך לתת גם לראש שלך לנוח ליום אחד. בעיניי, העקרון הזה אומר דבר פשוט - אתה לא יכול לנוח באמת, עד שלא תדליק את הסוויטץ' במוח שאחראי לכך.

השבת היא רעיון שרק ממשיך לגדול - כל אדם מצווה לשמור עליה בכל חייו, להעביר את המידע הלאה לצאצאיו (בנוסף לתורה עצמה והחוקים הנוספים, כמובן) ובעתם עובדת על שיווק מהסוג שלא רואים ביום יום, ואחד כזה שעובד כמו שצריך. בנוסף, היא מבוססת אמונה, ובין אם אתה אדם מאמין או לא, אמונה במוצר שלך היא הדבר שאתה חייב כדי שיוכלו להנות ממנו באמת.

אז מה הקשר בין שבת ליזמות? מסתבר שדי הרבה. לכן, כשאתם נותנים לעצמכם לנוח, תנו לכם מנוחה אמיתית, כזו שבאה מכל הגוף, והנפש. שבת שלום!