יש שני צדדים של אנשים, בשתי התנהגויות בעת משברים.
חלק מהחברות עוברות כל מבחן בהצלחה רבה, וחלקן מוותרות.
ברוב המקרים, ההנהלה היא זו שעושה את ההבדל בין אלו שמצליחים לבין אלו שלא - בעיקר בזמני משבר. כל משבר הוא מטבע בעל שני צדדים. הצד האחד הוא ההורס, והצד השני הוא ההורס. במילים אחרות, בכל משבר יש הזדמנות ויש גם שטות. ההבדל מתבטא בפוקוס של הנהגת החברה בנושאים הנ"ל.
- משבר
ראשית, עליכם להבין ולזהות שאכן יש משבר. ככל שתזהו בעיה מוקדם יותר, כך תוכלו לעבוד על פתרונה מוקדם יותר. אם לפרש זאת לשני מונחים שיהיו מוכרים ליזמים, יש שתי טעויות עיקריות שבעלי עסקים יכולים לעשות:
א. הם לא ראו את זה בא - לחשוב שהחברה שלכם חסינה מעיכובים ומכשולים היא הטעות הכי גדולה שניתן לעשות. אם אתם מתכוננים מראש, והמשבר שאתם מוכנים אליו לא קרה, אין נזק מהתוצאה (וכנראה שההכנה הזו תעזור לכם בעתיד), אם המשבר אכן מתרחש, אתם מוכנים מראש לפעולה.
ב. אופטימיות עיוורת - ניוזפלאש: אם לא היו בעיות, לא היה צורך בפתרונות. הגישה החכמה לנושא היא לזהות את האתגרים הצפויים לקרות ולהתכונן אליהם. נכון, אופטימיות וחשיבה חיובית זה חשוב, ואתם בהחלט לא רוצים או צריכים ללכת לצד הקיצון השני ולדאוג כל הזמן על מה עלול לקרות. אבל, יש חכמה במשפט "צפה לטוב ביותר והתכונן לרע ביותר".
- הזדמנות
מעוניינים באופטימיות? כאן יש לה חלק גדול במיוחד. אופטימיות היא לראות את המשבר, אך עדיין להצליח לעשות ממנו את המיטב. אחד הסיבות שחלק מהחברות הצליחו לשרוד בזמנים קשים היא רק כי הן נשארו גמישות במידה מספקת כדי לנצל את ההזדמנות שהמשבר יצר.
אם יש לכם תרבות ארגונית שמתעקשת על הליכי עבודה מסויימים רק מפני ש"כך זה תמיד נעשה", הרי שפניה מועדות לצרות בכל מצב של שינויים רבים בשוק. מצד שני, אם אתם תמיד מחפשים את החיוביות בכל מצב - אפילו כשהדבר כרוך בשינוי התכנית המקורית - אתם תמצאו הזדמנויות בכל מקום.
השורה התחתונה היא זו - היו מוכנים, מצאו את הצד החיובי והיו גמישים. עשו את הדברים הללו ותוכלו להצליח או לכל הפחות לעבור בשלום כל משבר הנקרה בדרכיכם.
