אויב אחד יש לכם, והוא יכול לדרדר את הכל. מיהו?
כבר למדנו על תכונה עלולה להרוס את כל מה שבניתם, ולמדנו גם על תכונה שתאט את ההתקדמות שלכם.
אבל איזו תכונה קודם משפיעה עליכם ורק אחר כך על העסק? ואיך היא עושה זו עד לרמה כל כך דראסטית?
התכונה הזו היא עצבות. רבי אהרון מקרלין אמר כי "השמחה איננה מצווה, אך היא מושכת אחריה את כל המצוות. העצבות איננה עבירה, אך היא מושכת את כל העבירות." מי שמבין את המשפט הזה, מבין את העקרון. העצבות לבדה לא בהכרח תוביל לכל זה, אך מה שהיא מביאה איתה – בהחלט ידרדר אתכם ולעיתים גם את סביבתכם. אז איך היא עושה את זה, ואיך מתמודדים איתה?
העצבות לרוב באה כשאתם חושבים שקרה לכם משהו שלא היה אמור לקרות. אם הייתם חושבים אחרת, הייתם מוכנים אליו או משלימים עם זה. כאשר קורה משהו שלא מגיע לכם (לפחות לפי עמדתכם), הרי שאתם חושבים שקרה כאן משהו שאינו תקין. אותה מחשבה יכולה לגרום לכם לחשוב שדברים נוספים לא מגיעים לכם, שאין טעם בדברים אחרים או שהכל פסול מלכתחילה. ומכאן מתחיל תהליך ההתדרדרות – הוא אמנם הפיך, אבל אין לו סוף – אלא אם כן תדאגו לכך בעצמכם.
אז, מה עושים כדי להרחיק את העצבות מכם או לכל הפחות לעצור את ההשפעה שלה?
היו עם חברים וקולגות – הבדידות לפעמים גורמת לעצבות, וכנראה תמיד תחמיר אותה. אנשים סביבכם יכולים לשים לב לדברים בזמן אמת ולתת לכם את מה שאתם צריכים, בזמן. הרבה פעמים הם יכולים לנחם אתכם, לתת פרופורציות או זווית ראיה שונה למצב – וזה כבר משהו.
זכרו שלרוב מדובר במשהו זמני – הרבה פעמים מה שמכניס אותנו לבאסה הוא לא יותר ממשהו שמתפוגג אחרי זמן מה, ובהמשך מתגלה שהכל היה לטובה. עם קצת זמן, דברים נראים אחרת, מסתדרים או שהופכים למשהו אחר לחלוטין. כשמסתכלים בטווח הקצר – קל להכנס לעצב. כשרואים בטווח ארוך, הסיפור כבר שונה.
קחו לכם הפוגה – לפעמים שגרת היום יום יכולה להכניס לעצבות: שיחה לא נעימה עם עובד, לקוח שהלך, דברים שלא מסתדרים כשורה ועוד. קחו רגע לנוח, שימו סרטון מצחיק, שבו לבירה עם חבר שלא ראיתם זמן מה או אפילו קחו סופ"ש מפנק בחו"ל. לפעמים שבירת השגרה תשבור גם את העצב.
העצב הוא חלק מאיתנו, אבל הוא לא יכול ולא צריך להשתלט עלינו. צאו לעולם, תסתכלו על הדברים הקטנים ותגידו עליהם תודה – ובסוף אתם תגידו תודה גם לעצמכם. קחו כמה חברים, קצת זמן וקצת מנוחה, והכל יסתדר על כנו.
