מה תרצה להיות כשתהיה גדול? "אני רוצה להיות רופא" אמר דני, "אני רוצה להיות אסטרונאוט" אמר רועי, "עזבו אתכם, אני רוצה להיות שחקן קולנוע" אמר שלומי. "ואני רוצה להיות יזם" אמר איתי.

ופתאום דממה...

יזם??? תקפו אותו החברים בטון מעליב ומזלזל. "רק שתדע שזה לא שווה כלום."

למרות שתהליך היוולדותה של ישראל כמדינה עצמאית היה כרוך בתהליך של יזמות וחדשנות, שקרה בזכות יזמים ומנהיגים פורצי דרך, נדמה היה כי לאומת הסטארט-אפ לקח זמן להכיר בהיותה- startup nation. מה שמדינות העולם הבינו מזמן, אנחנו התחלנו רק לעכל.



הייטק ניישן

1974 הייתה שנה שהונחה בה אבן הפינה הראשונה להפיכתה של ישראל לאומת סטארט-אפ עתידית - אינטל הגיעה ארצה. אחת מחברות הטכנולוגיות המובילות בעולם החליטה להקים את הסניף הראשון שלה מחוץ לגבולות ארצות הברית, וזה קרה דווקא פה בארצנו הקטנטונת.

בהנהגת דב פרוהמן קם מרכז המחקר והפיתוח של אינטל ישראל, אשר היה אחראי על רכיבי "המוליכים למחצה" שהיוו נקודת מינוף לאינטל. סנונית זו בישרה את תחילת הפריחה.

בזה אחר זה התחילו להגיע מחו"ל: IBM , ORACLE, CISCO, HP ובמקביל התחילו לקום חברות הייטק ישראליות: נייס, אמדוקס, וצ'ק פוניט. כל זאת על מנת לרכב על התגלית החדשה והראש הישראלי שהתגלה כראוי ביותר. הצלחה זו עזרה לבסס את היותה של ישראל מוקד הייטקיסטי וטכנולוגי.

סטארטאפ ניישן

למרות שישראל הלכה והתבססה כאומת הייטק לכל דבר ועניין, עדיין לא הייתה מונחלת תרבות הסטארט-אפ, לפחות לא בפומבי. אך שנת 1996 יצרה משהו שעמד להניע את גלגלי החדשנות. 1996 זו השנה שבה ארבעה חבר'ה החליטו ליצור את תוכנת המסרים הראשונה באינטרנט – ICQ שכעבור שנתיים בלבד נמכרה ל- AOL. אם הגעת אינטל סימלה את הפיכתה של ישראל למעצמת הייטק, האקזיט של ICQ סימל את תחילת הפיכתה של המעצמה ל- אומה. אומת הסטארט-אפים.

בין השנים 1999-2012 הוקמו בארץ מעל 8,600 חברות סטארט-אפ. נתון מטורף עם יחס של כ- 670 חברות בשנה. אך למרות זאת נדמה היה כי עובדה זו נמצאת בשוליים. בישראל עדיין מדברים על בטחון, על שלום על הפלסטינאים, על יוקר המחיה, על חומוס ועל לא לצאת פראיירים. הרבה לפני שחושבים של השורש: י.ז.ם.

אור לגויים

בנובמבר 2009 הגיע הספר שהביא את בשורת ישראל לעולם: Startup Nation .

ככה פול זינגר ודן סינור קראו לישראל. חוץ מהעובדה שהספר קיבל ועדיין מקבל תשומת לב רבה בקרב מבקרי ספרות וגם בעיתונים נחשבים כמו ה"ניו יורק טיימס", "וול סטריט ג'ורנל" ו"אקונומיסט". מאז שיצא נמכר הספר בלמעלה מ- 7 מיליון עותקים ברחבי העולם.

אם כי ההצלחה המשמעותית יותר היא בביקוש הגדול לתרגומים. הספר הגיע למקום החמישי ברשימת ספרי העסקים של "וול סטריט ג'ורנל" ו"ניו יורק טיימס". ותורגם עד עכשיו ל- 13 שפות מאנגלית: סינית, גרמנית, רוסית, פורטוגלית, קוריאנית, טורקית, צ'כית, בולגרית, ערבית, עברית, מונגולית, איטלקית ולצרפתית.

עובדה זו גרמה לזרימה של משקיעים, כספים, קרנות הון סיכון והמון תיירים סקרנים, מכל קצות תבל. כולם רצו להגיע לארץ המובטחת כדי להבין ולראות מקרוב איך הקסם פועל, איך ה- startup nation מצליחה להקים פעם אחרי פעם סטארט-אפים מוצלחים.

אך למרות הסגידה הזו מאנשים מרחבי העולם והעלייה לרגל, נדמה היה כי הישראלי הממוצע לא מודע אפילו למתרחש בפתח ביתו, תביאו לו ת'חומוס, ת'צפירות בפקקים ואת חדשות ערוץ 2 בערב והוא מסודר.

ואז הגיע וויז...

אז מה בעצם גרם לישראלי הממוצע להבין שהוא חי באומת הסטארט-אפים? הטכנולוגיה הייתה קיימת שם לפני, מוחות טובים יש כאן ללא שום צל של ספק, והתעניינות על גבול הסגידה מאומות העולם רק גברה עם השנים.

אז מה גרם לאסימונים ליפול? מה גרם להם ליפול רק עכשיו?

הרבה פעמים בחיים התשובה נמצאת מתחת לאף ולא מצליחים למצוא אותה, גם הפעם זה קרה. רק הפעם כשהסתכלנו למטה- מצאנו את האייפון.

מהפכת האייפון של ג'ובס ב- 2007 גרמה לכל אדם מן השורה להסתובב עם טכנולוגיה בכיס הקטן שלו. לא מדברים על מחשבים ניידים ובטח שלא נייחים, אם אפשר להסתובב עם מחשב קטן כל הזמן שנכנס לכיס, למה שלא נעשה זאת?

בעקבות האייפון באו גם האפליקציות, ואחת מהן הייתה אפליקציה ישראלית נחמדה, שהחליפה את ה- GPS ועזרה לנו להגיע ליעד בדרך הקצרה ביותר. ברגע שזה נמצא אצלי בטלפון אז זה פשוט לתפעול, וברגע שזה פשוט לתפעול אז זה נגיש, וכשזה הופך לנגיש זה הופך להיות שלי. לכן כשהדבר הפשוט הזה עושה אקזיט של מיליארד דולר, לפתע כל הנוירונים במוח נדלקים וכל האסימונים יורדים - כל אחד יכול לעשות את זה. היי אנחנו ה- Startup Nation לא?


קרוב ל-5000 סטארטאפים הוקמו מאז ווייז. אבל יותר מהכמות הלא הגיונית של הסטארט-אפים שהוקמו, מה שיותר מדהים זו העובדה שכל השיחה בתרבות הישראלית התחיל לסוב סביב ה- Startup Nation .

אני לא מדבר רק על הפרסומת של היונים -"הקש על ה- 5", על תוכניות כמו "הכרישים" ו-"המיזם" שצצה לה (ותודה לאל שירדה) בערוץ 2, או העובדה שפתאום כולם מדברים על "הגשמת חלומות". הגענו למצב שבו טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות לפני כמה שנים היה בסימן "ישראלים פורצי דרך", והמילה הכי נפוצה בטקס הייתה: "יזם". שחזרה בסה"כ 9 פעמים. כי כמו שראינו מקודם, רק עכשיו העם של ה- Startup Nation התחיל להפנים שהוא כזה .



אם איתי היה מתווכח עם חברים שלו היום – ללא ספק הוא היה מנצח. סביר להניח שבכלל לא היה מתעורר וויכוח בין הילדים. אולי כן. אבל יותר על דמות היזם האהוב: מאבק בין גייטס לג'ובס, קרב של צוקרברג מול ורדי, או אולי בכלל דב מורן מול גיל שויד.

כי כמו שפרופ' דן שכטמן (זוכה פרס נובל לכימיה) אמר: "פעם כל אמא חלמה שהבן שלה יהיה רופא. היום כל אמא חולמת שהבן שלה יהיה יזם."