ישראל ידועה כ"מדינת הסטארט-אפ" והישראלים הם אנשי הסטארט-אפ. יזמים בנשמתם, הוגי רעיונות, חוקרים ומפתחים, מגיסי כספים, אנשי פרסום, משווקים ואנשי המכירות. כישרונות ויכולות אלה, הנדרשים כדי להפוך מיזם להצלחה, לא נמצאים בדרך כלל אצל אדם אחד בלבד. לכן, מאחורי הצלחות רבות עומדים מספר מייסדים. תהא חלוקת התפקידים בין המייסדים אשר תהא, קיים צורך להסדיר את מערכת היחסים בין המייסדים מראש, כדי להימנע מסיבוכים אשר יחרצו את גורל המיזם.

חשיבות ההחלטות המתקבלות על ידי מייסדים בתחילת דרכו של מיזם משותף, עלתה למודעות דרך סיפוריהם של רשת מקדונדלס ושל פייסבוק. אך הנושא אינו נוגע רק לחברות אשר שוויין מיליארדי דולרים ואשר סיפורן הפך לסרט קולנוע, אלא יש לו נגיעה לכל מיזם בתחילת דרכו.

שני פסקי דין מהעת האחרונה, בנוגע למיזמים בישראל, מדגישים את החשיבות של הסדרת היחסים בין המייסדים באופן מקצועי בתחילת הדרך, במטרה למנוע מחלוקות מיותרות בשלבים מתקדמים של המיזם.

בפסק דין אחד הנוגע לרשת הברים Drink Point, בית המשפט דחה ניסיון של שניים מתוך שלושה שותפים למנוע מהשותף השלישי להשתמש בתוצרי שיתוף הפעולה הקצר ביניהם. בית המשפט קבע כי מערכת היחסים בין השלושה, שנמשכה כשנה, נועדה לבחון יישומו של מיזם שבסופו של יום לא קרם עור וגידים. לכן, בהעדר הסכם ביניהם המורה אחרת, נקבע כי כל אחד מהשותפים רשאי לעשות שימוש בתוצרי שיתוף הפעולה. עוד נקבע כי עצם הרעיון להקים רשת ברים, אינו ראוי להגנה בהתאם לדין וכל אחד מהשלושה רשאי להקים רשת ברים. בנוסף נקבע כי דווקא הנתבע הוא שהגה את השםDrink Point  ואף רכש את שם המתחם drinkpoint.co.il ועוד (ת"א 16803-04-13).

החלטה זו מלמדת על חשיבות ההסדרה של זכויות וחובות המייסדים של מיזמים בהסכם כבר בשלב הראשוני של שיתוף הפעולה ביניהם, ובכלל זה הסדרת מערכת היחסים ביניהם וזכויותיהם במקרה של כישלון המיזם בו הם עוסקים במשותף.

בפסק דין אחר בעניין מיזם התיירות Roomer, נדונו זכויותיה של מייסדת אשר פרשה ממיזם משולש שהתקיים במסגרת תכנית יזמות. בין השותפים נחתם הסכם מייסדים לפיו מייסד שישלים את שנת תכנית היזמות, יקבל זכות לחלק במניות החברה אשר תוקם לשם הוצאתו לפועל של המיזם, אך הסכם זה לא התייחס לזכויות בקניין הרוחני שנוצר בפרויקט. בית המשפט אכף את הוראות ההסכם וקבע כי על פי תנאיו זכאית הפורשת לחלק במניות בחברה. באשר לתביעה בדבר חלק בקניין הרוחני של החברה, בהיעדר התייחסות בהסכם לזכויות הקניין הרוחני של הצדדים לאחר הקמת החברה, בית המשפט נדרש להשלים את החסר. לפיכך המשיך בית המשפט וקבע כי, על בסיס ההנחה שהקניין הרוחני הוא הנכס העיקרי של חברת סטארט-אפ ממנו נובע שוויה, סביר לקבוע שאם היו הצדדים מתייחסים בהסכם לקניין הרוחני בשלב שלאחר הקמת החברה, היו קובעים כי החברה תהיה הבעלים של כולו. התוצאה היא כי למייסדת הפורשת אין זכויות בקניין הרוחני של החברה (ה"פ 26834-07-14).

החלטה זו מלמדת כי בהסכם המייסדים הראשוני נדרש להתייחס לאספקטים נוכחיים ועתידיים של מערכת היחסים בין המייסדים לבין עצמם ובינם לבין החברה, ולהסדיר מראש את זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים, הן במקרה של הקמת חברה ויציאה לדרך עסקית והן במקרה של פיצול ביניהם.

ישנה לפיכך חשיבות מכרעת להסדרה מראש של הזכויות של היזמים בקניין הרוחני של המיזם או החברה אשר תוציא אותו לפועל (פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, סודות מסחריים ועוד)!

מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי בעל ניסיון ומומחיות בתחום המיזמים והקניין הרוחני (במיוחד במיזמים עתירי ידע וטכנולוגיים) החל מהשלב הראשוני ביותר של המיזם.