אין ספק שחווית משתמש טובה יכולה לעשות את ההבדל בין אתר שהגולשים נשארים בו הרבה זמן ורואים את כל הדברים שיש לנו להציע להם ובין אתר שהגולשים יוצאים ממנו ולא חוזרים. למרות זאת, בדרך כלל כאשר חושבים על חווית משתמש, לא בהכרח מקשרים אותה עם מיקומים גבוהים בגוגל.

אבל האמת יותר מורכבת מכך : האלגוריתם של גוגל אמנם לא יכול לראות את האתר שלנו בדיוק כמו שאנחנו רואים אותו בעין אנושית, אבל הוא יכול לבדוק את המבנה שלו, הדמיון בין עמודים שונים, לנתח את איכות הטקסט ועוד. לכל אלו מקדמי אתרים מתייחסים בתהליך קידום אתרים אורגני, שכולל בתוכו “On Page”, כלומר, כל אותם דברים שנמצאים בתוך האתר ועשויים להשפיע על האופן בו גוגל סורק ומדרג אותו. זאת לעומת כל מה שנמצא מחוץ לאתר ונקרא "Off Page", כגון הקישורים שמצביעים על האתר מאתרים אחרים, ועליהם רוב המקדמים אוהבים לדבר.

תפריטים ברורים

הדבר הראשון שאנחנו חייבים שיהיה לנו הם תפריטים ברורים. זה נשמע מובן מאליו, אבל כאשר הגולש פותח תפריט או מסתכל בקישורים שנמצאים תחתיו, חייב להיות ביניהם קשר הגיוני. לדוגמה, אם תפתחו את התפריט כאן באתר, תוכלו לראות שכל הפריטים קשורים באופן הדוק לכותרת של התפריט. כך למשל, גוגל יכול להבין בקלות שיש קשר בין "הקמת מיזם" לבין "תכנית האצה".

במידה ויש בכל תפריט הרבה פריטים שכולם חשובים לכם, אתם יכולים להשתמש בתפריטי משנה שמופיעים רק בעמודים ספציפיים (לא רצוי להשתמש בתפריט משנה נפתח).

תגיות ועמודים משוכפלים

אינפלציה של תגיות - אחת מהשגיאות הנפוצות ביותר שבעלי אתרים עושים היא ליצור אינפלציה של תגיות ועמודים . לדוגמה, הם לוקחים את כל העמודים שמדברים על עיצוב מוצר ומתייגים אותם פעמיים : פעם אחת תחת "Product Design" ופעם אחת תחת "עיצוב מוצר".

הדרך הפשוטה ביותר להתגבר על כך היא פשוט להשתמש בתגיות עקביות ולא ליצור כל הזמן תגיות חדשות. לרוב הכלים להעלאת פוסטים או מאמרים יש היום מנגנון שמשלים אוטומטית תגיות נפוצות בזמן הפרסום. אם ממש חייבים גם אנגלית וגם עברית, אפשר לשים את אחת המילים בסוגריים. מבחינת המשתמש, הרבה יותר קל לו לברור בין עשר תגיות לבין שלושים, גם אם הן ארוכות יותר.

עמודים משוכפלים

מבחינת גוגל, שני עמודים שיש בהם את אותו התוכן או חלקים מאותו התוכן (נגזרת), גם אם הוא בסדר או צורה מעט שונה, הם עמודים משוכפלים. הדבר נפוץ מאוד באתרי קטלוגים או קניות שבהם ניתן לסנן את המוצרים ולהתמקד רק באלו שמעניינים אותנו.

יש שתי דרכים עיקריות לפתור את העניין בקלות יחסית גם אם רוצים להישאר בכתובות נפרדות : הראשונה, להוסיף תגים מיוחדים שמבדילים בין העמוד הראשי לבין העמודים האחרים (תגי קנוניקל). השנייה, להגדיר לגוגל מאילו פרמטרים בכתובת להתעלם דרך ממשק ההגדרות של האתר אצלה (ה-Search Console).

אגב, מבחינת חווית המשתמש אין תשובה חד משמעית לשאלה מה עדיף : מצד אחד, קשה לשתף יותר עמודים עם כתובות ארוכות שיש בהן הרבה פרמטרים. מצד שני, סינון בזמן אמת משבש את הפעולה של כפתורי "קדימה ואחורה" בדפדפן, כך שצריך להגדיר את אופן הפעולה שלהם בצורה ידנית. קיים גם פתרון שלישי של פיד נגלל בלתי נגמר, אבל הוא עשוי להיות אפילו יותר מתסכל ורלוונטי בעיקר למי שלא מסנן את התוצאות.

טיפול באתרים איטיים

יש המון דרכים להאיץ את מהירות האתר ולהיפתר ממה שמאט אותו. החשודים המיידים הם תבניות עיצוב כבדות, קריאות להרבה סקריפטים מחוץ לאתר, שרתים איטיים ותמונות גדולות מדי. בחלק מאלו אפשר לטפל יותר בקלות ובאחרים יש כבר להיכנס לרמת הקוד.

אם יש לכם מתכנת צמוד, סביר להניח שהוא כבר מכיר את פורטל המפתחים של גוגל, שם אפשר לבצע בדיקות מהירות לאתר שמנפיקות דוח המלצות ולקרוא כיצד ליישם תקנים מהירים יותר כמו AMP.

לא לשכוח את תגי המטה

תגי המטה העיקריים הם ה-Title וה-Description  שבאמצעותם מגדירים כיצד כל עמוד יופיע בגוגל. ההבדל בינם לבין הכותרות הפנימיות הוא שלא רואים אותם בתוך האתר, ולכן באתרים רבים בעל האתר או העורכים לא טורחים לתת לכל עמוד תגים ייחודים, מה שעשוי לגרום לבעיה גם מבחינת גוגל, אבל בעיקר מבחינת הגולשים.

לכן, שווה להקדיש חצי דקה או דקה ולמלא גם את תג הכותרת וגם את תג התיאור. גוגל לרוב רושם בתיאור את שתי השורות הראשונות בעמוד כברירת מחדל, אבל הן לא תמיד מספיק אינפורמטיביות כדי ליידע את הגולש על התוכן הכללי של הדף בהקשר הנכון.

איכות הטקסט והיחס בין הטקסט לתמונות

תוכן היא אולי הנקודה בה קיים הניגוד הגדול ביותר בין מקדמי אתרים לבין המעצבים או אנשי ה-Copywriting: מקדמי האתרים רוצים תוכן שיהיה מותאם לגוגל מבחינת מילות מפתח וכותרות, אך הטקסט הזה לא תמיד מתיישב טוב עם הרצונות של בעל האתר והאנשים האמונים על הקופירייטנג.

פתרון אפשרי יכול להיות שימוש במילים נרדפות או שימוש במילות מפתח שלא יהיו בהכרח צמודות אחת לשנייה. לדוגמה, אם מקדם רוצה לקדם את הביטוי "שכירות תל אביב" שיכול להיות שאנשים יחפשו ישירות בגוגל, אבל קשה לשלב בטקסט, אפשר לכתוב ביטוי דומה במשפט כמו "מחירי השכירות בתל אביב מאמירים, אבל האם חייבים תמיד לשלם ביוקר?".