במפגש שנערך על ידי Startup Grind קהילת היזמות הגדולה בעולם, פגשנו את גדעון סוסמן, מייסד ושותף מנהל של קרן GreenSoil Investments, שהציג לנו נקודת מבט אחרת על עולם יזמות האימפקט.

 
סוסמן, בכיר לשעבר בתחום מיזוגים ורכישות בחברת פיליפס, הקים את הקרן יחד עם יזם הנדל"ן הקנדי אלן גרינברג. באמצעות הקרנות GreenSoil Agro & Food technologies ו-  GreenSoil Building Innovations, מנהלת הקרן סכום של כ- 100מיליון דולר שהושקעו עד כה ב-15 חברות פורטפוליו.

5 מתוכן הן חברות ישראליות בתחום החקלאות והמזון (Agro & FoodTech) וביניהן Tipa, המפתחת אריזות מחומרים מתכלים עבור שוק המזון וחברת ,Rootility בעלת פתרון המתמקד במערכות השורשים, להגברת תנובות היבול ועמידות סביבתית גבוהה יותר.
10 החברות הנוספות ממוקמות בצפון אמריקה ועוסקות בחדשנות בתחום הנדל"ן (Real EstateTech). עמן נמנות החברות Carboncure שעושה שימוש בפחמן דו חמצני ממוחזר כדי לשפר את תהליך הייצור של בטון

וחברת SensorSuite אשר פיתחה סנסורים דיגיטליים המעניקים בזמן אמת מידע על פעילות מערכות המים, הגז והחשמל במבנים מסחריים.

השקעות אימפקט מוגדרות כהשקעות בחברות ומיזמים אשר לצד תשואתן הכלכלית, הן מניבות תשואה חברתית וסביבתית מדידה. "שוק השקעות האימפקט העולמי גדל בצורה משמעותית בעשור האחרון ונכון לסוף שנת 2018 הוא הוערך ב-502 מיליארד דולר, כאשר כשישים אחוז מההשקעות נעשו בארה"ב וקנדה. גם בישראל תחום זה צומח ובשנת 2018 שוק השקעות האימפקט עמד על 260 מיליון דולר, בעוד חברות הזנק ישראליות בשוק זה גייסו 1.6 מיליארד דולר, כך כשלמעשה לכל דולר שהושקע על ידי משקיעים בארץ הן גייסו כ-5 דולר נוספים."

הפוטנציאל לשינוי סביבתי וחברתי הוא עצום 
את הבחירה בתחומי השקעה של הקרן סוסמן מסביר "הפיתוחים בתחום החקלאות והמזון בהם משקיעה הקבוצה תומכים ביעדי הקיימות הגלובליים ,(Sustainable Development Goals) שהוגדרו על ידי האו"ם בשנת 2015. ביניהם בטחון תזונתי, שוויון חברתי ופרנסה הוגנת בתחום החקלאות, כמו גם שמירה על המגוון הביולוגי והתמודדות עם הסכנות כתוצאה ממשבר האקלים. התחום השני בו מתמקדת הקבוצה, חדשנות בתחום הנדל"ן, צובר תאוצה בשנים האחרונות. בהתחשב בכך ש-30 אחוז מפליטות הפחמן הדו-חמצני ו-41 אחוז של צריכת האנרגיה העולמית נובעים מן הסביבה הבנויה, יחד עם צפי לעליה של 50 אחוז בביקוש לאנרגיה עד שנת  2050 בשל הגידול באוכלוסייה, הפוטנציאל לתרום לשינוי סביבתי וחברתי הוא עצום."   

אולם למרות ההשפעות החברתיות והסביבתיות, גדעון אינו מגדיר עצמו כמשקיע אימפקט "זה עניין של נקודת מבט, מה שמנחה אותי היא ההחלטה להשקיע בתחומים בהם בחרנו להתמקד. גם משקיע שמגדיר את עצמו כמשקיע אימפקט, בוחן את ההשקעה במיזם חברתי וסביבתי על פי אותם מדדים בהם הוא בוחן כל השקעה אחרת. עבור המשקיע, אימפקט אינו סיבה, הוא בונוס."

גדעון מאמין שלא ניתן להפריד בין התחומים "בהשקעות בתחום האימפקט לא ניתן להבחין בין החברה והסביבה ומיזם אשר אינו נותן מענה לשתי הקטגוריות האלו, לא יוכל להשיג את התוצאות הרצויות."

בבחינת גורמי ההצלחה להשקעה סוסמן מרחיב "בכל מיזם יש שלושה פרמטרים עיקריים. קודם כל, מהי המטרה. בהיעדר מטרה מוגדרת למיזם, לא ניתן למדוד האם היא הושגה. הפרמטר השני הוא מדידת ההשפעה, הגדרת יעדים מדידים וניהול שגרה של מדידה ובקרה. ולבסוף, בסיס עסקי מוצק. יש למצוא את האיזון הנכון בין פוטנציאל הרווח הכספי לפוטנציאל הרווח החברתי והסביבתי, אימפקט לא יכול להחליף או להיות על חשבון בסיס עסקי אמיתי. כמו כן, בסיס זה אינו יכול להיות מבוסס על סובסידיות ממשלתיות או יתרונות מס."

המאמר נכתב בשיתוף Startup Grind