אין זה סוד שענף ההיי טק הישראלי משווע למהנדסים ומתכנתים מוכשרים. לפי ההערכות, כ-15 אלף משרות פנויות מחכות לברי המזל והניסיון. הביקוש הצומח לעובדים גובר בהרבה על ההיצע, והאקדמיה לא מצליחה לייצר מספר מהנדסים גבוה כל כך. האם אוף-שור הוא הפתרון?
אין זה סוד שענף ההיי טק הישראלי משווע למהנדסים ומתכנתים מוכשרים. לפי ההערכות, כ-15 אלף משרות פנויות מחכות לברי המזל והניסיון. הביקוש הצומח לעובדים גובר בהרבה על ההיצע, והאקדמיה לא מצליחה לייצר מספר מהנדסים גבוה כל כך. מי שכבר עובד בתחום נחשב למבוקש מאוד ובהתאם לכך המשכורות והתנאים עולים ועולים.
בישראל פועלות אלפי חברות סטארט אפ שסובלות באופן ישיר מהמחסור הזה, מכמה סיבות: רוב חברות הסטארט אפ אינן מוכרות מספיק לעובד ההייטק הממוצע, שבדרך כלל יעדיף לעבוד בגוף מוכר וידוע; סיבה נוספת טמונה ביכולתן להתמודד עם גובה השכר וההטבות שמציעות חברות ההייטק הרב לאומיות כמו אמזון, WIx, פייסבוק וגוגל. השיקול שלהן לא נטול הגיון: גם אם חברת הסטארט אפ גייסה עשרות מיליוני דולרים, לא יהיה זה חכם "לשרוף" את הכסף במהירות על שכר עובדים גבוה ותהליכי גיוס יקרים.
הבעיה היא שהמחסור במהנדסים ומתכנתים מעכב מאוד את חברות הסטארט אפ לצאת לשוק בזמן עם המוצר שלהן או לספק מענה לביקוש מצד לקוחות. עבור חברות מסוג זה, ה-Time to Market הוא קריטי: מספיק עיכוב של מספר חודשים בהשקת מוצר או במתן מענה ללקוח פוטנציאלי על מנת שמתחרה יתפוס את המשבצת. במצב הזה גם מדינת ישראל מפסידה כאשר חברת סטארט אפ עם פוטנציאל גבוה נכשלת בדיוק בשלב הקריטי של התפתחותה.
המצב כיום
אז מה עושים? מגייסים עובדים מעבר לים במודל Off Shore\ Outsourcing, ממדינות שמציעות כוח עבודה זמין, בעלויות אטרקטיביות ובאיכות שאינה נופלת מאיכות כח אדם שקיים בישראל, על מנת שיעבדו במקביל למרכז הפיתוח המקומיים. מדובר בהעסקה של מהנדסים ממדינות קרובות גאוגרפית לישראל עם פערי תרבות הניתנים לגישור כמו אוקראינה, בולגריה, רומניה, מקדוניה וכדומה. על פי מודל זה, החברות הישראליות שומרות על מעמדן כמרכז הפיתוח המרכזי, כאשר הן נעזרות בכוח עבודה איכותי מעבר לים.
המתנגדים למודל ההעסקה הזה יטענו שהוא נותן העדפה ברורה להעסקת מהנדסים מחו"ל על חשבון העסקת מהנדסים מקומיים, אלא שהתשובה לאותם מתנגדים היא כי המוטיבציה היא לא לחפש כוח עבודה זול, אלא לבנות חברה חזקה, גלובלית ומוצלחת במהירות ולהתמודד עם התחרות. במקרה כזה, רצוי שאיכות המשאב האנושי ישקף את הצרכים המגוונים של החברה. חברות כמו IBM, פייסבוק או גוגל לא הופכות לפחות אמריקאיות משום שהן מעסיקות מפתחים מחוץ לארה"ב. העסקה מעבר לים רק מסייעת להן לצמוח. במזרח אירופה יש אנשי מקצוע מעולים וחזקים שרוצים מאוד להשתלב בחברות הייטק ישראליות. בחירת גוף אוף שור אינו תהליך פשוט כלל ועיקר ולכן צוות ניהול ישראלי שמכיר היטב את הצרכים של החברות הישראליות מחד ואת היכולות של הצוותים בחו"ל מאידך עשוי לחסוך המון טעויות ולהקל מאוד בניהול צוותי הפיתוח. כך, צוות הפיתוח ב-Off Shore עובד על פי נהלים ייחודיים שפותחו בהתאמה לכל לקוח, תחת בקרה שוטפת של צוות אבטחת איכות.
היתרונות באסטרטגיית אוף שור
רשימת היתרונות למודל ההעסקה הזה היא ארוכה: מעבר לנושאי זמינות העובדים והעלויות ניתן להרחיב את שבוע העבודה של החברה (באירופה עובדים בימי שישי); הנגישות לשווקים בינלאומיים במדינות שאינם בקשרים עם ישראל (כמו השוק הערבי ומדינות המפרץ הפרסי) היא גבוהה כשהחברה רשומה בבולגריה או רומניה; הוא מאפשר ללקוחות לבחור את מיקום הצוותים שמעניקים לו שירות; ועוד.
המאבק הלאומי בבריחת המוחות לחו"ל הוא צו השעה, לאיש אין ספק. אבל בינתיים, בואו נוודא שגם הגלובליות לא בורחת לנו מבין האצבעות.