אלברט אינשטיין אמר כי חוסר שפיות זה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. מולו נעמד פתגם סיני עתיק ואומר שהטיפה מצליחה לחצוב בסלע לא מכוח העוצמה, אלא מכוח ההתמדה. מבולבלים? גם אנחנו.

מלכוד 22

מלכוד 22 הוא ספר מפורסם על חייל אמריקאי במלחמת העולם השניה שהחליט שהוא לא רוצה להילחם יותר. הוא נמצא במצב שמה שיאפשר לו להשתחרר מהשירות בעצם יהיה גם הדבר שישאיר אותו בשירות. מצב בלתי אפשרי זה נקרא "מלכוד 22", ואין דבר שיותר רלוונטי במסעו של היזם מאשר מונח זה. מונח המתאר בצורה הטובה ביותר שכל החלטה שהיזם יקבל תמיד תשים אותו ב"מלכוד 22".

שם הספר נגזר ממספרו של סעיף בחוק השירות הצבאי האמריקני. על פי סעיף זה, רק משוגעים יכולים להשתחרר משירות בצבא. המילכוד נובע מן המסקנה כי חייל המבקש להשתחרר מהצבא בטענה כי הוא מפחד מן הסכנות שבשירות, סביר להניח שאינו משוגע, ולכן לא יזכה לשחרור.

המשמעות היא של מצב אבסורדי בו נדרשים לבצע שתי פעולות, כאשר ביצוע הפעולה הראשונה מובילה לתוצרי ביצוע הפעולה השנייה. למשל, אם פעולה אחת תהיה הכרזה על עצמך כמשוגע (פעולה) לשם שחרור מוקדם מהצבא (תוצר) - תוביל פעולה זו דווקא לתוצר של הפעולה השנייה (המשך שירות בצבא) שהיא הכרזה על אי-רצון לשחרור מוקדם, יש לציין כי במלכוד-התוצר שהיה אמור להתקבל בפעולה השנייה, חייב להיות מנוגד לתוצר שהיה אמור להתקבל בפעולה הראשונה - וזאת לשם השגת מעגל לוגי סגור - וזאת לשם יצירת המצב אבסורדי-אירוני שמתאר המלכוד.

יזמות – מצב מתמיד של מלכוד?

אותו מלכוד 22 קיים בעולם היזמות, בדמות היזם ובכל מיזם שקם. כי אם להיות יזם זה מקצוע שקשה מאוד ללמד אותו, אז איך בכלל אפשר לקבוע חוקים? כאשר כל חוק שאתה מנסה ליצור סותר חוק אחר שמישהו אחר הוכיח שהוא מתקיים.

אחת הסיבות למה קשה להיות יזם טמונה במלכוד הזה. דברים שעבדו בעבר לווא דווקא יעבדו בהווה, דברים שלא עבדו בעבר יכולים לעבוד בהווה אבל כנראה שבגלל זה לא ננסה אותם. ודברים חדשים? ידוע שלחדש זה סיכון, אבל היי, כל המקצוע הזה הוא סכנה אחת גדולה.

לאחרונה אינפוגראפיקה נחמדה הדירה שינה מעיניי, אינפוגראפיקה שהגדירה מהן "18 הטעויות הנפוצות שהורגות סטארטאפים". קם מישהו בבוקר, והחליט שהוא רוצה למפות את חוקי הכשלון בסטארטאפ. הזוי? כנראה, כי כל סיבה לכשלון שהאינפוגראפיקה מציגה, נמצאת אומנם ככשלון בסיפור מסויים, אך גם כנקודת הצלחה בסיפור אחר. לכן נשאלת השאלה - איך אפשר לעשות הכללה גורפת? ופה בדיוק נמצא המלכוד – כשלון במקום אחד דווקא מביאה להצלחה במקום אחר, מה שיוצר מצב שאי אפשר לדעת האם זהו מצב שיש להיזהר ממנו, או מצב שיש לשאוב ממנו השראה.

המלכודים

שוק נישתי מול "המוצר שלי מתאים לכולם" .

תבחרו שוק מאוד מוגדר, תפרצו אליו, תכבשו אותו ואז תכבשו את שאר העולם. זה מה שעשו בגוגל (אלפבית). אז למה בכל זאת זה לא נכון? הרבה פעמים משקיעים פוסלים מיזמים על העובדה שהם מכוונים לשוק נישתי, אבל מצד שני ימליצו ליזמים לא להגיד שהמוצר "מתאים לכולם", כי אז זה מפוזר מידי. אם כך מהי האמת? שוק ממוקד זה לא מספיק טוב ושוק ענק זה מוגזם. למצוא את האמצע בהחלט יכול להשמע חכם, אבל מי אמר שהשוק שמצאתם ב"אמצע" הוא לא גדול מידי? או לא קטן מידי?

 

עקשנות מול לוותר מוקדם מידי

אם עקשנות היא מילה נרדפת להתמדה, והתמדה היא המפתח שמפריד בין היזמים המוצלחים ללא מוצלחים (ע"פ סטיב ג'ובס ז"ל) אז איך אפשר להתייחס אליה כסיבה לכשלון? הרי אם נקום ונוותר מוקדם מידי על הסטארטאפ זה יהיה הכשלון האמיתי. החיים מספרים על הרבה pivots שחברות סטארטאפ עשו, כל זאת על מנת לא להרים ידיים ולהגיד "הפסדנו". בעזרת אותם ה-pivots  הסטארטאפים זכו לתחייה מחודשת ואף זכו להצליח. מה שמסמן ש- pivotsדווקא הפכו לגורם הצלחה. אבל אם נבחר להסתכל על התמדה כ"קבעון מחשבתי" ונפרש וויתור מוקדם מידי כ-"גמישות", יכול להיות שנמצא את עצמנו במגרש אחר לגמרי. ונשאל שוב את השאלה: "לוותר או להתחפר?"

עיכובים בהשקה מול השקה לפני שהמוצר באמת גמור

ריד הופמן היה אומר לכם שאם אתם לא מתביישים קצת במוצר כשאתם מוציאים אותו, סימן שהוצאתם אותו מאוחר מידי. מולו ניצבים אנשים שאומרים שאם המוצר לא בנוי בסטנדרטים שהשוק רגיל אליהם, אז אתם תפגעו בסיכוי של המוצר להצליח.

אז מה לעשות? להשיק מוקדם כשהמוצר ממש ממש רזה תוך 3 חודשים, או ללכת על אפליקציה מושלמת, עם עיצוב מדהים וחווית משתמש מעלפת, אבל שלוקח שנה לפתח אותה?  גם פה אין תשובה חותכת, למרות שרוב הסטארטאפים כאשר הם רוצים ללמוד ולתקן תוך כדי תנועה, מעדיפים לשגר גרסה ניסיונית לאוויר, ולראות אם זה עובד – ע"פ תורת ה-Lean. מנגד יש את הצד השני שטוען כי גרסה חלקית לא עובדת, בדיוק בגלל הסיבה שרק לחמורים מראים חצי עבודה.

רק צוות מנצח מול מארק צוקרברג

אז נכון שמשקיעים מהללים צוות מעולה, ונכון שחשוב שהצוות שמקים את המיזם יהיה A-TEAM, אבל מכאן ולהגיד שיזם בודד הוא מתכון לכשלון? אחד מסיפורי ההצלחה מהיותר גדולים התחילו מאותו יזם בודד וחבול שבו המשקיעים של ימינו היו פוחדים להשקיע. אבל צוקרברג יצר את פייסבוק לבד, ומאותו יום ואילך הוא יצר את אחת המפלצות הגדולות בעולם שגדלות עוד ועוד. אז יכול להיות שאם אתה יזם בודד קשה לך יותר להצליח, אבל אם אתה מצליח – אז זה בענק.

מיקום רע?!

איך אפשר להגדיר מיקום רע? האם סיליקון וואלי במרכז של תעשיית ההייטק זה המקום האידיאלי? אפשר להגיד שכל יזם חולם להגיע לשם, אך מצד שני יש לזכור את התחרות הרבה שיש במקום הזה. האם מקום נידח כמו בנגלדש הוא מיקום שאי אפשר להצליח בו? מפני שלא יצא משם סיפור סטארטפ מהדהד? האם קיים מונח כזה מיקום רע?! בעולם שבו כל העולם מחובר כל הזמן, בזמן אמת ונמצא אצלנו בנגיעה בכף היד?

אז האם באמת יזמות זה מקצוע שהוא מלכוד? מקצוע ללא חוקים? שרצף של פעולות רנדומאליות יוצרות סוג של חוסר וודאות, עד שכל החלקים נופלים בצורה מושלמת למקומות אליהם הם שייכים? כי אם כן, אז חוסר החוקיות הזו היא גם סוג של חוקיות, ואת הלולאה הסגורה הזו כן ניתן לפתוח, לא רק על ידי מזל אלא באמת על ידי תכנון מראש. כי אם יזמות זה משהו שניתן ללמד, אז פתאום נבין כי המשפט של איינשטיין ושל החכם הסיני לא סותרים – הם משלימים. כי מי אלו אותם אנשים שמצליחים לחצוב בסלע של הבלתי אפשרי? מי אלו אותם אנשים שמצליחים להכשל ולהצליח בו זמנית? אותם אנשים לא שפוי