להצליח לעמוד בקצב של הטרנדים השונים עלולה להיות משימה קשה.

כאשר מדובר בטכנולוגיה קמעונאית, החדשות על "הטכנולוגיה שהולכת לשנות את כללי המשחק" הן חדשות שכבר שמענו שוב ושוב.

בעולם שבו הקמעונאים מאמצים טכנולוגיות חדשות בכדי להישאר רלוונטיים מצד אחד, אך מיזמים שואפים לפצל את השוק מהצד האחר, מעקב אחרי הטרנדים המובילים בעולמות אלו יכול להיות מאתגר במיוחד.

במאמר הבא, אנחנו נצלול אל תוך הטרנדים החמים ביותר בעולם ברגעים אלו. אותם הטרנדים מכוסים גם בדו"ח הבא, שכולל מבט על מקיף על האקוסיסטם של טכנולוגיית הקמעונאות הישראלית.

הטרנד הראשון: מסחר שנוי במחלוקת

כאשר הגולש הממוצע ניגש לאתר כיום, הוא מצפה לפלטפורמה דמוית צ'אט, בה הוא יוכל לתקשר תוך כדי חוויית הקניה – כיום הנושא כבר נמצא בגדר חובה, ברמה שבה אתרים שלא מחזיקים בטכנולוגיה זאת נראים מיושנים, או אפילו כלא אטרקטיביים.

זה לא היה אישיו לפני שנתיים, אך כיום הציפיות של הלקוחות מתפתחים מסביב לעקרון שנודע בתור טכנולוגיות מסחר שנוי במחלוקת: בין אם מדובר ברכישה על ידי קול או צ'אט בוט שנשלט ב-AI (האחרון כבר הרבה יותר ישים בתחום הקמעונאות), כבר ניתן להבין את העתיד: בשנת 2020, לפחות 60% מהארגונים ישתמשו ב-AI כדי לתמוך במסחר דיגיטלי.

בכל הנוגע לשדה של מסחר זה, יש מספר מיזמים ישראלים שכדאי להכיר, עם טכנולוגיות שעוזרות לאותם קמעונאים למצוא את הבית הדיגיטלי שלהם – ויותר חשוב מכך, לשמור את הלקוחות קרובים.

Twiggle: חברה שנוסדה על ידי שני עובדי גוגל לשעבר, החברה משתמשת בעיבוד שפה טבעית (NLP), לימוד מכונה ומידול אונטולוגי כדי לבנות טכנולוגיית חיפוש במסחר אלקטרוני שמבינה את הרצון של הקונה, ומתאימה אותו עם הקמעונאים שמוכרים אונליין. הפתרונות של החברה יוצרים הבנה ברמה אנושית, המחקה איך איש מכירות יתנהג (או לפחות אמור להתנהג).

Mmuze: מיזם זה עוזר לקמעונאים בכל השלבים. החברה מפתחת מגוון של סייעי שופינג מבוססי AI עבור אינטראקציות מבוססות טקסט וקול, בכך שהיא מפתחת את התשתית הטכנולוגית שיוצרת אוטומטית את המומחיות הנדרשת לנושא ותומכת בתשתיות חסרות מחלוקת כמו צ'אט בוטים, דוברים חכמים, מציאות מדומה, מיתוג אתרים ועוד.

הטרנד השני: הגנת סייבר

אחד מכל שמונה קמעונאים חווה מתקפת סייבר בשנה האחרונה, אך רק ל-46% מהקמעונאים יש הגנת רשת, זאת לעומת הממוצע הכולל שעומד על 52%.

בעידן שבו הקמעונאים אוגרים לא רק מידע חיוני לגבי טראנזקציות, אלא גם נתונים עסקיים הרלוונטיים עבור מבצעים, ניהול עסקי ולוגיסטיקה, הצורך להגנה זו גובר יותר ויותר.

הטכנולוגיות שתראו בהמשך עוזרות לקמעונאים ברחבי העולם בניסיון שלהם לבנות מערכות הגנה חזקות יותר, ועל ידי הטמעת הפתרונות הללו, שמספקים שקיפות מלאה בזמן אמת עבור כל מה שקורה ברשת שלהם, אותם קמעונאים יכולים לנייד הפרעות לפני שהן הופכות לפרצות, ובכך להימנע מנזק למוניטין בקרב קהל הלקוחות שלהם.

Cyberint: בעידן שבו עסקים הופכים לדיגיטליים, הסיכון עולה. החברה מנהל שירותי איתור ותגובה בקנה מידה גלובאלי, ומאפשרת לקמעונאים להילחם ולהגיב לאיומי סייבר מתקדמים שלרוב חומקים מתחת לרדאר. על ידי אספקה של מידע סייבר והגנה על פעולות אונליין, החברה עוזרת להעלים סיכונים פוטנציאליים לפני שהם הופכים למשברים.

Namoogo: חברה זו נחשבת לחלוצה בשוק מניעת גניבת הלקוחות. הטכנולוגיה שלה מזהה וחוסמת פרסומות שאינן מזוהות שהוזרקו אל מחשבי הלקוחות במהלך הגלישה שלהם ומציעות לאותם לקוחות להצעות של מתחרים, מה שפוגע כמובן באחוזי ההמרה ופוגם ברווחי החברה. בזכות הטיפול המהיר באותם קידומים מזיקים, החברה עוזרת ללקוחותיה לשחזר את ההכנסות ממסחר דיגיטלי, מה שדווח כהצלחה מסחררת מבחינת אחוזי המרה והחזרה של כ-90% מהרווח שנגנב.

Cymulate: חברה זו מאפשרת לקמעונאים לוודא את רמת ההגנה שלהם באמצעות פלטפורמת סימולציה ייחודית שמדמה זיהוי פרצות והתקפות. הטכנולוגיה המתקדמת של החברה מאפשרת לארגונים לבצע סימולציות של מתקפות סייבר כנגד עצמן, ובכך לזהות שטחים חשופים ולספק הליכי נדידה כדי לסגור כל אחד מהפערים. הפלטפורמה הריכוזית של החברה מאפשרת לבצע בדיקות דרך מספר וקטורי התקפה כמו אימייל, גלישה, רשת פנימית ודליפות נתונים.

הטרנד השלישי: IoT

אחד מהגורמים שבאמת שינו את פני משחק הקמעונאות השנה הוא האינטרנט של הדברים (IoT), שמאפשר ליצור חיבור רשתי בין מכשירים פיזיים המחוברים לאינטרנט. לפי מחקר עדכני, שווי השוק בקרב הקמעונאים צפוי להגיע למעל 30 מיליארד דולר כבר ב-2024.

העלייה של התחום מציעה מגוון יתרונות עבור קמעונאים. היא יכולה להוריד את אחוזי הטעויות לגבי המלאי, לשפר את ניהול שרשרת האספקה, ואפילו להפחית את עלויות העבודה. לכן, לא מפתיע ששלושה מתוך עשרה קמעונאים כרגע בוחנים את הטכנולוגיה, ו-56% מהם מתכוונים להטמיע פרויקטים בסגנון בחברה שלה בחמשת השנים הבאות.

המוצרים שתומכים בטכנולוגיה זאת רבים מספור: החל מאותות בלוטות' ששולחים התראות לסמארטפונים לפי המיקום, עד למדפים חכמים, חתימה דיגיטלית ועד לחיישנים, IoT מסייע לחנויות פיזיות בתחרות אל מול חוויית הקניה אונליין, זאת באמצעות שיפור חוויית הלקוח והפחתה של הוצאות לא נחוצות. בואו ונראה כמה מהטכנולוגיות המובילות בשוק זה:

Keypod: קמעונאים מתחילים להבין שחיבור אינטרנטי יכול לשפר את המעורבות שלהם בקרב דור ה-Z. קחו לדוגמא את KeyPod, מיזם שפיתח IoT עם אפשרויות סקיילינג ופלטפורמת ביג דאטא עבור מותגי הלבשה. יחידות המוצר מקלות על פריטי הלבוש המחוברים ופונקציות הקשורות ללבוש, שיכולות להסתכם במידע הרלוונטי ולגלות טרנדים ותבניות פעולה. היחידה הקטנה של החברה משדרגת בגדים תוך כדי העצמה שלהם עם פונקציות מתקדמות של סמארטפונים.

Water.io: אתם הולכים לאהוב את המיזם הזה. החברה מפתחת פתרונות אריזה חכמים ב-IoT עבור מוצרים ארוזים כמו אוכל, שתיה, מוצרים לבית, מוצרי פארם ויופי ועוד. פתרונות החברה משתמשים בחיישנים מתכלים באותן חבילות כדי להשיג מידע על רמת השימוש במוצר, טמפרטורה, הומוגניות ונפח. באמצעות הפיקוח על השימוש של הלקוחות במוצר, מתקבלים נתונים לאפליקציה הייעודית של החברה, בה המשתמשים יכולים לקבל חוויה מהפכנית שמקנה להם כלי עוצמתי כדי לשפר את הרגלי הבריאות שלהם ולנהל את הצרכנות שלהם בצורה טובה יותר. כל המידע נשמר בענן, כך שהמשתמשים יוכלו לגשת אליהם מכל מקום.

Seebo: חברה זו היא חלוצה בכל מה שקשור ל-AU תעשייתי מבוסס תהליכים, והיא מציעה פתרונות שנועדו לחזות ולמנוע הפרעות בייצור עקב בעיות הקשורות לאיכות ותחזוקה. פלטפורמת ה-IoT התעשייתית של החברה מספקת פתרונות עבור חיזוי לגבי איכות, תחזוקה ופיקוח על מצב המוצרים.

לסיכום

המיזמים הישראלים והחברות שהוזכרו לעיל עובדות על הדור הבא של פתרונות עבור התעשייה הקמעונאית. החוסן של אותה טכנולוגיה ישראלית מודגם באמצעות העובדה שאמזון, עלי באבא ואיביי מחזיקות במרכזי מחקר ופיתוח בישראל, מה שמראה עניין גם בטכנולוגיה ישראלית וגם בכוח האדם שבה.

במאמר הבא, נבחן עוד 3 טרנדים שהופכים את התעשייה לחדה יותר מאי פעם. נתראה!