האם ידעתם שביום אחד, נפתחים בישראל שני סטארטאפים לפחות? אנחנו שומעים רק על סיפורי ההצלחה, בזמן שבפועל, למעלה מ90% מהמיזמים נסגרים בשלבים שונים. אז כדי שלא תהיו חלק מהסטטיסטיקה, הנה כמה טיפים מיזמים מנוסים כיצד לכתוב תוכנית עיסקית בלי ליפול בדרך ולהגיע לשלב הבא של מימון המיזם בהצלחה.

בחירת שותפים לא מתאימים

קיימות כל כך הרבה אופציות לשותפים עסקיים, אך מי מבטיח שבחירה בהם היא הנכונה?
יזמים טכנולוגיים המעוניינים להיכנס לשוק, נוכחים לגלות כי החלטות מפתח שנעשו בשלב מוקדם היו חיוניות להצלחה, ואחת ההחלטות היסודיות ביותר היא בחירת שותפים. מייסדי הסטארטאפ צריכים לבחור את השותפים הנכונים כדי להגשים את החזון שלהם.

לדוגמא: מייסד low-tech בתחום הבריאות רוצה לפתח טכנולוגיה שתעזור למדוד את לחץ הדם דרך אפליקציה. עבודה עם צוות יזמים טכנולוגיים יכולה להסב תוצאות לא רצויות מכיוון שהם יירצו להשקיע את מימון המיזם על פיצ'רים טכנולוגיים, ועלולים להתרכז בטכנולוגיה של המיזם, במקום במהות המיזם ובפיתרונות שהוא צריך לספק.

עדיף ליזם לבחור בשותף שהוא בעל חברה טכנולוגית מצליחה כיום או בעבר, כך שעולם המושגים של השניים דומה, וגם הראייה העיסקית: הם מבינים אחד את השני בצורה טובה ובעל החברה הטכנולוגית יכול לשלב את הידע הטכנלוגי והעיסקי הנדרש, לעומת שותף שמגיע מעולם הפיתוח והטכנולוגיה בלבד.

התעלמות מקהל יעד לא טכנולוגי

חשוב להתייחס לכל קהל היעד שיכול להיות רלוונטי, למרות שהדבר הקל ביותר כיזמים טכנולוגיים הוא לראות ולדמיין רק משתמשים בעלי אוריינטציה טכנולוגית.

לדוגמא: אם האפליקציה שאתם יוצרים טכנולוגית מאוד אך קשה לתפעול: יש צורך להתחבר אלייה דרך חשבון הפייסבוק (אך לא לכולם יש פייסבוק, או לא כולם מעוניינים להירשם דרכו) והיא מכילה המון תתי תפריטים לא נוחים – יכול להיות שיש פה בעייתיות שיוצרת פיספוס של פלחי שוק שלמים, שלאוו דווקא טכנולוגיים, אך בהחלט יכולים להשתמש באפליקציה. ניתן לומר כי חשיבה של הצוות המפתח, ושימת דגש על פשטות ונגישות השימוש, יכולה לעשות את ההבדל בין אפליקציה מצליחה לבין אפליקציה שלא מצליחה להתרומם.

התאהבות במוצר

רבים מהיזמים המנוסים יודעים שמי שמתכנן עסק לא צריך גם לנהל את העסק, וזאת מניסיון מר.
יזמים רבים לא רואים את חסרונות המוצר מכיוון שהם חושבים שהוא מושלם. הם נמצאים עמוק בתוך התהליך ואין להם נקודת מבט חיצונית על המוצר/שירות. לכן, חשוב לעצור רגע, ולקבל ביקורת חיצונית על המיזם מגורם נייטרלי ואובייקטיבי, כך שחוות הדעת תהיה מלאה ותאפשר לתקן טעויות קריטיות בזמן. ובמילים אחרות, אל תיתנו לאדמיניסטרציה של התוכנית העיסקית לעמוד בדרכה של ההוצאה לאור של הסטארטאפ שלך.

כתיבה במערכת סגורה

הגיתם רעיון מצויין, חשבתם עליו ביסודיות, הרצתם כמה וכמה חיפושים בגוגל כדי למצוא נתונים התומכים ברעיון שלכם, וביליתם כמה שבועות טובים בבניית תוכנית עיסקית.
המחקר מקיף, יסודי וכתוב היטב, אך יש רק בעיה אחת: כתבת במערכת סגורה. מה זאת אומרת?
לא קיבלתם שום משוב או חוות דעת חיצונית, לפני שסיימתם את העבודה על הפרויקט, וסביר להניח שלא הצלחתם לטפל בבעיה משמעותית שלא עלתה בפניכם, אך הייתה יכולה לצוץ אצל משתמש אחר.

על ידי ביצוע מחקר שוק או סקרים על המוצר מול עמיתים, חברים ומשפחה בלבד אתם לא נחשפים לכל הקהלים הרלוונטיים למוצר, לא מקבלים משוב על בעיות שיכולות לצוץ, ובאופן כללי, מפספסים מידע חשוב וחיוני לעסק שלכם. חשוב לבדוק את המוצר ולקבל חוות דעת מקהל מגוון ככל הניתן, כדי לחשוף כמה שיותר שאלות ו/או בעיות שעולות תוך כדי שימוש במוצר.

והנה טיפ אחרון לכל יזם באשר הוא: אין ספק שתוכנית עסקית נכונה יכולה להזניק אתכם קדימה אל עבר המטרה, אבל היא גם צריכה לייצר גם רגש אצל הקוראים אותה. כאשר יושבים וכותבים תוכנית עיסקית, האלמנטים הסטנדרטיים כמו ניתוח שוק, חיזוי ואסטרטגיה עסקית, הם קריטיים. אבל כדי להצליח באמת, צריך לייצר את הדבר הזה שנקרא קסם אישי, גם כאשר מדובר בטכנולוגיה.