אריסטו פעם השווה את הזיכרון האנושי ללוח שעווה שמתחיל כשהוא חם וקל לתפעול, אבל תוך זמן מה מתקרר והופך למשהו קשיח שקשה להשאיר עליו חותם. גם שנים רבות לאחר מכן, זוהי הייתה התפיסה לגבי האפשרות שלנו ללמוד: כשאנחנו צעירים, המוח שלנו נמצא בזמן הכי טוב ללמוד, אבל עם השנים, אנחנו מוצאים את עצמנו מתקשים ללמוד כישורים חדשים או כמו שהביטוי הנודע אומר: אי אפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים. האמנם?

מחקר עדכני תוהה על קנקנה של קביעה זו, ומדגים שפקטורים אחרים, כמו למשל הבטחון של האדם הבוגר ביכולת שלו ללמוד משפיעה גם היא על התוצאה. לכן, אם תפסיקו לחשוב שהיכולת השכלית שלכם יורדת בכל דקה שעוברת, כנראה תוכלו ללמוד דברים חדשים. ב"כלכלת המידע" המודרנית, בה היכולת ללמוד דברים חדשים נחשבת ליקרת ערך, מדובר בחדשות נהדרות עבור יזמים שמעוניינים להפוך את עצמם ואת הצוותים שלהם ליותר תחרותיים מאי פעם.

אם אתם נמצאים בתפקיד בכיר, תמיד מומלץ להתעדכן בבלוגים ומאמרים הקשורים לתעשייה, בנוסף לקריאת ספר אחד "רציני" בכל הזדמנות אפשרית. אני שוכר יועצים מומחים בקנה מידה עולמי ששומרים על כך שהעובדים שלנו יהיו מעודכנים בכל הכלים והאסטרטגיות העדכניים ביותר, והצלחנו לבצע התקדמות אדירה באזורים בהם היינו צריכים שיפור, כמו למשל SEO. בכל הנוגע לתהליך הלמידה, ההחלטה ללמוד הייתה הצעד הראשון. לאחר מכן, גילינו כי פעילויות קוגניטיביות כמו חשיבה באמצעות שיקוף, תכנון ופיקוח יכולות לחזק את יכולות הלמידה גם הן. עם כל הגילויים הללו, רציתי לחלוק כמה טכניקות אישיות המבוססות על מחקר כדי לעזור לכם להפוך לתלמידים טובים יותר. אז איך עושים את זה?

התחילו עם חזרה במרווחים

בין אם אתם לומדים נגינה בסקסופון או שפה זרה, חזרה על התווים ובחינה של אוצר המילים הן הדרכים היחידות להצלחה. אימון, או חזרה משתלמים לבסוף, ויש הסבר מדעי למה זה עובד: חזרה מגדילה את את המיילין, שנחשב לציפוי שומני מסביב לנוירונים במוח שלנו. ככל שיש יותר ממנו, כך הנוירונים שלנו עובדים מהר יותר, ואנו לומדים דברים טובים יותר.

כפי הנראה, יצירת חזרתיות במרווחים במקום להתמקד בסשן אחד, אפקטיבית יותר. ניתן לראות את ההסבר בהסבר מפי הסופר גבריאל ויינר: "בתקופה של 4 חודשים, אימון של 30 דקות ביום יכול לתת לכם את היכולת ללמוד 3,600 כרטיסיות מידע עם רמת דיוק של 90-95%. התוכן באותן כרטיסיות יכול ללמד אתכם אלפבית, אוצר מילים, דקדוק ואפילו הגיב, וכל זאת התאפשר מפני שהסשנים הקצרים הצליחו ליצור תהליכי למידה שאינו משעמם או מתיש, מפני שהם מאתגרים מספיק בכדי להישאר מעניינים וכיפיים.

אז למה שלא נתחיל לשנן, אבל לא ברמה שבה אנחנו רוצים להקיא מהחומר? בכדי להשתמש בטכניקה זו, צרו לעצמכם לו"ז לימודים יציב, ואז תבחרו מתודה שתעזור לכם לאחסן ולארגן מידע. בימים של פעם, זה כלל בעיקר שימוש ב"שליפים", אבל היום יש לנו אפשרויות תוכנה כמו EverNote ו-SuperMemo. רק אל תשכחו לבחון את עצמכם מפעם לפעם, בעוד אתם עוקבים אחרי ההתקדמות שלכם וכך מעודדים את עצמכם להמשיך הלאה.

קחו את הזמן בכדי לערוך שיקוף

שיקוף יכול להיות כלי בעל ערך בכל הנוגע ללימוד ושיפור של ביצועים בעבודה. פרופ' פרנצ'סקה ג'ינו מהאדוורד מצאה שעובדים שניצלו 15 דקות בסוף היום בשיקוף עבור שיעורים שנלמדו, שיפרו את ביצועיהם ב-23% יותר לאחר 10 ימים, מאשר אלו שלא הצליחו.

בנוסף לכך, שיקוף גם עוזר לכם להגיע לרעיונות חדשים. אני אישית הגעתי לרעיונות הכי טובים שלי כאשר לא עבדתי, כמו למשל באימון הבוקר או מיד לאחר ארוחת הצהריים, בהן מצאתי פתרונות מיידיים לבעיות שהטרידו את מנוחתי כבר שבועות.

כפי שהפסיכולוג סקוט בארי קאופמן מסביר, "הרעיונות הכי קריאייטיבים שלנו לא מגיעים כאשר אנחנו מרוכזים רק בבעיה. מסקנות חשובות מגיעות באמצעות אינטראקציה עם אנשים, צבירת חוויות או פשוט.. לתת למחשבה שלכם לבצע את החיבורים בראש". למעשה, קאופמן מצא ש-72% מהאנשים מגיעים לרעיונות חדשים כאשר הם נמצאים במקלחת. הרעיונות הללו הם התוצאה של שיקוף בהם המוח שלנו מקשר בין מידע שקלטנו כבר. לכן, אני מעודד את העובדים לנצל את ימי החופשה שלהם. לאחר פסק הזמן, הם חוזרים למשרד כשהם יותר נמרצים, ולרוב עם מסקנה אחת חדשה או יותר.

שברו את זה

מורים רבים יסכימו שהדרך הכי טובה ללמוד משהו היא להסביר אותו למישהו אחר. לכן, הצעד הראשון בפורמולת הלמידה של זוכה פרס הנובל ריצ'רד פיינמן היא כזו: למדו את הנושא לילד, או לפחות תמפו לעצמכם איך תסבירו לו את הנושא, או כמו שפיינמן בעצמו אמר: "אם אתם לא יכולים להסביר את זה במונחים פשוטים, אז אתם לא מבינים את זה".

אם אתם רוצים לפרק רעיון למונחים הכי פשוטים, אתם תבינו הרבה יותר מהר אם אתם באמת מבינים אותו או שיש לכם מה להשלים, וכשאנחנו נתקלים באתגרים ופערים, הטכניקה הזו מציעה לחזור לחומר המקור וללמוד מחדש את מה שחסר.

כאשר אשתי הייתה בהריון השני, החלטתי לקחת חופשת לידה משל עצמי. בכדי לעשות זאת, הייתי צריך להעביר חלק ניכר מהאחריות שלי לעובדים שלי, וכבר מספר חודשים לפני, התחלתי להדריך אותם צעד אחר צעד. ואז, הבנתי שללמד אותם איך לעשות את העבודה שלי גרמה לי להיות טוב יותר, ביחד עם זיהוי של חולשות שהיו לי, ולא ידעתי עד אז.

למדו את מה שאתם לומדים

נראה שכולנו יכולים להסכים שלאילון מאסק יש רצון עז ללמוד. הוא למד כל נושא העולה על הדעת, בין אם תוכנה, אנרגיה, תעבורה והחלל החיצון. המנכ"ל של חברת הטילים הוא מומחה במגוון תחומים ואיש אשכולות של ממש, אבל טווח הידע הרחב שלו הוא בעצם זה שעוזר ליכולת הלמידה שלו. למה? מפני שכשאנחנו לומדים משהו בקונספט אחד ומעבירים אותו לקונספט אחר, המהלך הנ"ל עוזר לנו להעמיק את הידע בשניהם. זוהי טכניקה שנקראת "העברת למידה", והיא מתבססת על ראיונות עם מאסק, בהם הוא מספר על כך שהוא משתמש בשני צעדים: בהתחלה, הוא מתמצת את הידע לעקרונות בסיסיים, ואז הוא בונה אותם מחדש בתחום חדש. בואו נגיד שאתם לומדים איטלקית אבל רוצים גם ללמוד לבשל יותר טוב. אתם יכולים לקחת סדנת בישול, או לקחת סדנת בישול באיטלקית. בדרך השנייה, הסיכויים לכך שתלמדו את שני הנושאים גדל משמעותית, מה גם שאתם תחזקו את חוש החדשנות שלכם – דוגמא טובה לכך היא העובדה שפרח קוצני שנדבק לפרווה של כלב, היווה את המוזה ליצירת הסקוץ'.

ליזמים ולארגונים שלהם בימינו יש צורך בלמידה שנמשכת הרבה אחרי סיום התואר, ולכן חשוב לסגל מיומנויות של התחייבות ללימוד מתמיד. האמינו בעצמכם ואתם תראו – אפשר ללמוד דברים חדשים בכל גיל ושלב, זה לגמרי תלוי בכם.