לפני כשנתיים העברתי סמינר לקבוצה של פוסט-דוקטורנטים מאוניברסיטאות מובילות בארה"ב. נושא ההדרכה היה - ההבדלים בין האקדמיה בישראל לזו בארה"ב.
האקדמיה כמו כל מסגרת אחרת, היא מיקרוקוסמוס של התרבות הלאומית. אחת החוקרות סיפרה שכשהיא ילדה את בנה ויצאה לחופשת לידה, איש מהמעבדה שלה לא התקשר כדי לברך אותה ו/או לדרוש בשלומה. ראש המעבדה היה האדם היחיד שיצר איתה קשר באמצעות מייל וזאת רק על מנת לברר מתי היא מתכוונת לחזור לעבודה.
אצל הישראלים החיים בתרבות פמיליאליסטית זה לא היה קורה. כאן דוגלים ביחסים בין-אישיים במקום העבודה, אכפתיות והתעניינות מהווים דרך להביע יחסים אלה. הישראלים נחשבים מכווני מערכות יחסים.
כשדובר על התנהלות מול תרבויות אחרות, מומלץ לנהוג כלפי האחר כפי שהוא היה רוצה שינהגו כלפיו. הסיבה לכך טמונה בעובדה שהתנהלות מול אנשים שחושבים, מתנהגים, ומתנהלים עסקית אחרת מאיתנו, דורשת שנסתכל עליהם דרך המשקפיים שלהם ולא שלנו. כך נוכל להבין את אופן קבלת ההחלטות שלהם, הדרך בה הם חושבים כאשר הם מנהלים משא ומתן, מתקשרים, מנהלים צוותים ופותרים קונפליקטים.
תחשבו שאתם "מכוון מטרות" - אתם חיים בתרבות הדוגלת במשימתיות ורצון להגיע לשורה התחתונה באופן הכי מהיר שאפשר, והאדם איתו אתם חפצים לנהל מערכת עסקית, הוא "מכוון אנשים" כלומר, הוא בא מתרבות המאמינה בבניית מערכת יחסים כחלק מהתנהלות עסקית.
כאשר עובדים בזירה הגלובלית חשוב ומומלץ מאוד ללמוד את ההבדלים בין בניית מערכות יחסים לעומת הגישה המשימתית, וזאת כדי לבחור בגישה הנכונה עם האדם שמולך.
הדרך המועילה להבין איפה על הספקטרום עומד האדם איתו אתם עושים עסקים היא לשים לב עד כמה האדם משתף מידע אישי על עצמו ובאיזו סיטואציה זה קורה. כך נוכל להתאים את מידת השיתוף וליישר קו לתרבות ולאדם.
להלן מספר פרמטרים אשר יעזרו לכם להבין אם תרבות היא משימתית או מכוונת מטרה.
תרבות מכוונת יחסים:
תרבות מכוונת מטרה:
לסיכום
בכדי להבין את המפה התרבותית של הקולגה שלכם, עליכם להיות בקיאים במאפיינים התרבותיים שלהם, לראות איך מתנהגת הסביבה, ולצאת מאזור הנוחות שלכם בכדי שתוכל ולהתאים לסביבה העסקית. היו ערים ומודעים להבדלים התרבותיים כי יתכן שאחד מהם יהיה הקריטריון המכריע בסגירת 'עסקת המילניום' שלכם.
מומחית לייעוץ והדרכה בין־תרבותית ומייסדת תחום ההדרכה לאינטליגנציה תרבותית בישראל
מאמרים נוספים