חוסר וודאות הוא פרימת הקשר שבין סיבה לתוצאה. אומר דר' תומר בקלש בפרק 78 של הפודקאסט חושבים טוב (המצויין אם יורשה לי)  ועוד מסביר שהחוויה של חוסר הוודאות היא חוויה שכל בני האנוש שונאים, כל אחד במידה אחרת. אנחנו חיים בעולם כאוטי ויש לנו צורך לייצר לעצמינו אשלייה של וודאות כדי לא להתפרק.

עולם הסטארטאפ הוא עולם של חוסר וודאות מתמיד, אמנם יש שמנסים, גם בתוכו ליצור לולאות של סיבה ותוצאה, מדדים ופרמטרים, ולנבא על בסיס המדדים הללו, האם כדאי או שלא להשקיע בחברה וכיצד לנהוג, אבל, עיקר חייו של עובד בסטארטאפ, הוא בסביבה שאינה וודאית וככול שאתה עולה בדרגה מידת חוסר הוודאות בו אתה פועל הולך ועולה. זה בניגוד לטבע שלנו לדעת מה יהיה.

לרוב, האינסטינקט שיפעילו האנשים בסיטואציית חוסר וודאות הוא ה-flight, הם יברחו מהסיטואציה מאחר ולרובם אין כלים להתמודד עמה. המנוסים יותר יימנעו מלהקלע אליה מראש.

כשאנחנו בוחנים עובדים שנקרא להם "סטארטאפיסטים סדרתיים" ושואלים את עצמינו מה יש בהם שמאפשר להם לתפקד בהצלחה בסביבה שבמרבית הזמן נמצאת בחוסר וודאות ניתן לראות כי עובדים אלו, אנו למדים כי המח של עובדים אלו אינו מייצר ניבויים, הוא לא מחפש לולאות של סיבה ותוצאה אלא לומד להגיב להתרחשויות. הגמישות המחשבתית שלהם, היא זו המאפשרת להם לקבל כל מה שייקרה, ולהגיב למצב באופן קונסטרוקטיבי עד ששוב תשתנה המציאות באופן לא צפוי ובלי התראה. בהתאם היכולות שלהם לענות לארועים אלו גבוהה משמעותית משל אנשים אחרים החסרים את הכישורים הללו. ממש כמו שוער טוב שמצליח להדוף בעיטת עונשין של רונאלדו או שחקנית טניס שמצליחה להגיב על הסרב של סרינה וויליאמס, שניהם בעוצמה לא אנושית המובילים לאפס יכולת לנבא את זוויות הכדור, המהירות והתזמון וכדי לעשות זאת, הם חייבים להגיב מהמקום של פתיחות מחשבתית ומענה להתרחשות בעודה קורת. עובדים אלו פועלים עם המציאות המשתנה ולא נגדה ומאפשרים לארגונים בהם הם עובדים לנוע מהר ולשנות כיוון, יעדים ותפיסות תוך כדי תנועה.

עובדים אלו מחייסים את חוסר הוודאות להזדמנות, התגובה הרגשית שלהם הנה התרגשות ולא פחד מהלא נודע ובהתאם הם מצליחים יותר בארגונים בהם חוסר הוודאות הוא מרכיב מרכזי בחיי היום יום של הארגון.

כשאנחנו באים לבחור מועמד לארגון, או לקדם עובד בסטארטאפ לתפקיד ניהולי, ולעמת אותו עם סביבה וודאית פחות, וחושבים על הפרמטרים להתאמתו לסביבת העבודה, לתרבות הארגונית ולמציאות השוררת בסטארטאפ שלנו, חשוב לבחון חמישה פרמטרים שונים אותם הגדיר החוקר אריק רוגלנסקי אצל המועמד, פרמטרים אלו יחד מנבאים (כן ודאות כדי לנבא חוסר) יכולת התמודדות עם חוסר וודאות אצל אנשים. מדד ה-NFCS בנוי מ-47 שאלות המרכיבות יחד את היכולת של התמודדות אדפטיבית עם מצבי אי וודאות.

לפני כמה שנים בעת שהובלתי את הקמת צוות המכירות הגלובלי בחברה בה עבדתי, לקחתי חלק במסע נודד של איתור הצוות המנצח. יחד עם מי שהיה אז ה-CRO בחברה, טסנו ברחבי ארצות הברית ואירופה, בכל עיר שהינו בין יממה לשתיים, לרוב ספונים במלון בתוך שדה התעופה והיומן שלנו רוצף בראיונות אותם הובלנו יחד כמובן. בסיום כל יום כזה ועד לשעות הלילה הקטנות ישבנו לנתח את המועמדים שפגשנו ובשיחות אלו עבדנו על פי המודל של רוגלנסקי. חיפשנו באותם אנשי מכירות את ה-DNA אותו תאר היטב רוגילנסקי ואת המרכיבים שיאפשרו להם להפוך מספר חודשים לאחר מכן לצוות מנצח. השתמשנו רבות בשאלות ששואל החוקר בראיונות שלנו (בניסוחים דומים) כדי לנסות ולנבא התמודדות בסביבה בה אין לקוחות קודמים, המוצר חדשני ומעולם לא נראה כמותו, הלקוחות לא יודעים כי הם זקוקים לכזה, אין מערך שיווקי יציב ומפת הדרכים של המוצר עתידה להשתנות פעמים רבות. הסביבה אינה וודאית בלשון המעטה, יש הרבה יותר לא ידוע מאשר ידוע ובתוך הסיטואציה הזו הם צריכים להצליח. להרבה משאלות ה"למה" שלהם תהיה תשובת "ככה" או "כי אנחנו לא יודעים" והם יצטרכו להמשיך באנרגיות ובריגוש ולא בחשש משתק מהלא וודאי והלא נודע.

סטארטאפיסטים מוצלחים נהנים ככל הנראה בשבועות האחרונים, הם מוצאים הזדמנויות ללמידה וחידוש, הם אינם מודאגים מהלא נודע והלא וודאי ומשתמשים בפתיחות המחשבתית שלהם ונותנים מענה להתרחשות כל יום מחדש, מגיבים למצב ומקבלים את הבלתי צפוי בתנועה מתמדת והם אלו שאנחנו רוצים לאתר ולהוסיף לארגון שלנו.



* אציין כי המחשבות לכתבה עלו תוך כדאי האזנה לפודקאסט המוזכר - https://judithkatzpodcast.simplecast.com/episodes/78