במקרים רבים הנכם נדרשים לחתום על הסכם סודיות מבלי להכיר את סודותיו.

הסכם סודיות (Non-Disclosure Agreement; Confidentiality Agreement) הוא חוזה משפטי שמטרתו לסייע בהגנה על מידע רגיש שנחשף בין הצדדים להסכם.

ללא הגנה ראויה, עלול מקבל המידע הסודי להשתמש בו באופן שיזיק למגלה. כך למשל, ייתכן שימוש שתוצאתו סיוע לתחרות בצד החושף את המידע, פגיעה במוניטין שלו, פגיעה במאמציו לרשום פטנט, ואף חבלה במאמצי משא ומתן של המגלה.

הדין מספק כמה סוגי הגנות למידע מסוים, כמו הגנת פטנטים וחובות סודיות שעשויות לקום מכוח חובות תום הלב, אך אלה נתפסות כהגנות נקודתיות בלבד. לעומתן, הסכם הסודיות נועד לספק מטריה רחבה יותר להגנתו של מידע שנחשף בין הצדדים לו.

הסכמי סודיות נחתמים במגוון נסיבות, ובין היתר בין חברות לבין עובדיהן, ספקיהן, יועציהן, שותפיהן, גופים עימן החברות משתפות פעולה, משקיעים פוטנציאליים. בתחום ההיי-טק, כמעט כל מערכת יחסים מתחילה בחתימת הסכם סודיות.

ישנם שני סוגים של הסכמי סודיות:

א. חד-צדדיים: הסכמים המגינים רק על אחד הצדדים.  סוג כזה של הסכמים מתאים במקומות בו צד אחד הוא זה שחושף מידע רגיש, בעוד האחר אינו עושה כן.

ב. הסכמים הדדיים:הסכמים המגינים על שני הצדדים להם. סוג זה של הסכמים מתאים במקום שבו צפוי שכל צד צפוי לחשוף מידע למשנהו.

מהו המידע הסודי?

אחת ההגדרות החשובות בהסכם הסודיות היא, מן הסתם, הגדרתו של ה"המידע הסודי",  זה אשר יוגן תחת ההסכם.

"המידע הסודי" מוגדר, בדרך כלל, ככל מידע שהצד המגלה חושף לצד המקבל ו/או כל מידע שקשור למגלה המידע הסודי.

במקרים רבים, נדרש הצד המגלה לזהות את המידע כסודי על מנת שייחשב למידע סודי. לרוב כוללת הגדרת המידע הסודי רשימה של דוגמאות בה חשוב, מבחינת המגלה, למנות סוגי מידע שהינם רגישים במיוחד מבחינתו.

סוגי מידע מסוימים מוחרגים תדיר מההגדרה של "מידע סודי", למשל:

א. מידע פומבי.

ב. מידע שהיה בידי המקבל לפני שהמגלה גילה אותו לראשונה למקבל.

ג. מידע שהמקבל מקבל מצד שלישי.

ד. מידע שהמקבל פיתח באופן עצמאי ללא שימוש במידע הסודי.

כמו כן, מתירים הסכמי הסודיות, ככלל, גילוי של מידע סודי בנסיבות בהן הדבר נדרש לפי דין. חריג זה מותנה בתנאים שונים, כגון הודעה של המקבל למגלה בדבר הדרישה לגילוי כאמור בהקדם האפשרי.

הגנות על המידע הסודי

ההתחייבות הבסיסית ביותר של הצד המקבל היא לא לגלות את המידע לצדדים שלישיים.

כאשר המקבל הוא תאגיד, לרוב יותר לו לגלות את המידע לעובדים (ולפעמים גם ליועצים, קבלני משנה וכיו"ב) שנדרשים למידע לצורך מטרת הגילוי, שאף אותה חשבו להגדיר במידע. כמו כן, מתחייב הצד המקבל לא לעשות שימוש במידע הסודי, למעט כנדרש לצורך המטרה לעיל.

בדרך כלל, יכלול הסכם הסודיות הוראות שמחייבות את המקבל לשמור את המידע באופן בו הוא שומר על מידע בעל חשיבות דומה, אך לפחות באופן סביר. בנוסף נדרש המקבל להחזיר את המידע הסודי למגלה או להשמידו, לבקשת המגלה.

מה חשוב להגדיר בהסכם סודיות?

חשוב להקפיד להגדיר בכל הסכם סודיות מהי התקופה בה על המקבל להגן על המידע. התקופה נעה בין שנים ספורות לבין תקופה שאינה מוגבלת בזמן.

נקודה חשובה נוספת, מבחינת המגלה, היא כי המקבל יכיר בכך שהפרת ההסכם עלולה לגרום למגלה נזק רב ובלתי הפיך ועל כן מצדיקה צו מניעה לטובת המגלה.

כאשר מדובר בהסכם סודיות שנחתם בתחילתה של מערכת היחסים, כאשר לא קיימים עדיין הסכמים מסחריים מפורטים בין הצדדים, חשוב, מבחינת המגלה, להדגיש בהסכם הסודיות כי אינו נותן מצגים ביחס למידע הסודי וטיבו.

עוד חשוב לכלול בהסכם הסודיות תניה שמבהירה כי ההסכם לא ניתן להמחאה או העברה לצדדים שלישיים (ככלל, אין הגיון בדבר).

איך נראה הסכם סודיות?

מבחינתו של צד שחושף מידע, חשובה הנהגתה של פרקטיקה לפיה כל מערכת יחסים עם צד שייחשף למידע רגיש מתחילה בחתימה על הסכם סודיות.

מניסיוני, ערכה של פרקטיקה כזו אינו אך משפטי, אלא יש בה משום אפקט שמחדד מודעות לעניין הסודיות כחלק מתרבות של הגנה על מידע, הן בקרב הצד המקבל והן בקרב הצד המגלה.

כמו כן, הסכם הסודיות הוא חוזה משפטי לכל דבר ועניין ואין לזלזל בחשיבותו. ככל הסכם אחר, יש להתאימו לצדדים הרלבנטיים ולנסיבות, כגון הסיכונים בפועל של כל צד, סוגי המידע הרלבנטיים, הפרקטיקה ועוד.

לנוחותכם, מצורפת בזאת דוגמה של הסכם סודיות הדדי. הדוגמה מצורפת לצורכי הדגמה ואין לעשות בה שימוש אחר.