סלאם עליכום! السلام عليكم!


אני חושב שאי אפשר לפתוח את השבוע הזה אצלנו בסטארט-ישראל בלי שנדבר על אחד האירועים הגדולים שקרו במזרח התיכון ב-26 השנים האחרונות - הסכם שלום עם איחוד האמירויות במפרץ הפרסי והשמועות אומרות שעד לסוף השנה יצטרפו עוד מדינות מוסלמיות מתונות. יש הבדל תהומי בעיניי בין ההסכם הזה לבין ההסכמים הקודמים שחתמה ישראל עם מדינות האיזור - מצרים וירדן. להבדיל מהמדינות הללו, מרגיש שגם אנחנו וגם החברים בצד השני חיכינו לרגע שאפשר יהיה לדבר באופן רשמי ולא בחדרי חדרים.


בניתוח שאני עושה לסיטואציה הזו, כמעט אפשר להשתמש בחזונו של שמעון פרס, זכרונו לברכה, ולהגיד שאנחנו עשינו צעד אחד גדול ומשמעותי, השבוע, לעברו של מזרח תיכון חדש. הגיע הזמן שלא נראה באבו-דאבי רק את פיטר פלצ׳יק עומד על הפודיום בסיומה של תחרות הג׳ודו היוקרתית. הגיע הזמן שנראה שיתוף פעולה אמיתי שיהפוך את המזרח התיכון למרכז עולמי משגשג ומשפיע.


רגע רגע, אתם שואלים את עצמכם - ״הוא השתגע? זה מגזין יזמות ולא מגזין אסטרטגיות פוליטיות במזרח התיכון!״  לא לא, אתם במקום הנכון חברים! המהלך ההיסטורי הזה ובתקווה שיתעצם אמור לפתוח לנו שער חדש (יש האומרים דלת שצריך לפתוח - ראו ערך הטור השבועי הקודם).


באחת השיחות שלי עם מוביל אחת התוכניות הטובות ביותר ליזמות הוא הסביר לי ״אין בעיה שהפיתוח יהיה בארץ, זה מעולה אפילו! אבל המנכ״ל? הוא צריך להיות איפה שהשוק שלו״.

אנחנו רגילים לדבר עם השוק הישראלי, אנחנו טובים בזה, כי אנחנו ישראלים.
אנחנו לרוב מנסים לדבר עם השוק האמריקאי כי שם נמצא האקשן והכסף, אז קמה לה קהילה ישראלית חזקה בעיקר בניו-יורק/בוסטון ובוואלי בצד השני של היבשת.
חלקנו המשוגע יותר מדבר עם השוק האסייתי (סין, יפן, סינגפור ומה שביניהם) והשרוטים מוצאים נושאי שיחה עם חברינו באוסטרליה.


יזמיות יקרות, יזמים יקרים! נפתח לנו שוק חדש!
אחד השווקים היותר גדולים בעולם - השוק הערבי מתחיל להבין שאנחנו פה כדי להישאר ושיש על מה לדבר.

מה אני אומר בעצם?

1. כל אחד מאיתנו צריך להתחיל לבחון האם השוק הערבי (המפרציות בתור התחלה) רלוונטי עבורו.
2. האם אנחנו יודעים לדבר בשפה הזו (זה לא רק השפה המדוברת כמובן, אלא בכלל מהי תרבות הדיגיטל באזור)?
3. איזה קשרים יש לנו ויכולת להתחבר לצד השני ולגופים הרלוונטיים?