לקראת הרילוקיישן עולות שאלות רבות ובמיוחד שאלת חוקיות המעבר של בן או בת הזוג וכמובן הדברים הטכניים של עלות המחיה, חשבון הבנק והדירה הראשונה. אל תדאגו! סיון עושה לנו סדר בראש!
טוב, אז החלטנו שעוברים לארה"ב, הכל טוב ויפה אבל זה מעלה כמובן מלא שאלות:
- האם בן זוגי יקבל ויזה? האם הוא יוכל לעבוד?
- כמה עולה מחייה שם? האם המשכורת שלי תספיק?
- איך מוצאים דירה?
- איך פותחים חשבון בנק?
ואלו רק השאלות הגדולות
(גילוי נאות, האירועים הללו קרו לפני 12 שנים. 90% מהתשובות עדיין מאוד רלוונטיות, אבל שלא תגידו שלא אמרתי :))
האם בן זוגי יקבל ויזה? האם הוא יוכל לעבוד?
אז במקרה שלנו, אני קיבלתי ויזת L1A - ויזה שאפשר לקבל אם עבדתם לפחות שנה בארץ אחרת בחברה שרשומה בארה"ב. כיוון שאני לא מומחית לויזות, אני אעצור פה (וסיפקתי קישור כמובן).
אם אתם נשואות/ים, בן הזוג מקבל ויזה תואמת שנותנת להם לעבוד בארה"ב. במקרה שלי, לא היינו נשואים, ולא רצינו להתחתן בשביל "מסמכים" או בשביל ויזה. היינו קצת רומנטיקנים וגם לא רצינו להוסיף עוד לחץ ליחסים. בקיצור, בן זוגי לא קיבל ויזה דרכי, ותכננו לחפש חברה שתוכל לתת לו ויזת E1 (זה מה שהחבר - רומן - שסיפרתי עליו קיבל). לימים, שחקרנו עוד, מצאנו רק 2 חברות ישראליות הפועלות בארה"ב שמספקות את הויזה הזו, מה שאומר שזה היה מאוד קשה להשיג אותה.
סיבוך נוסף שנוצר לנו, הוא שבכניסה לארה"ב, בשדה התעופה בביקורת הגבולות, היינו צריכים איכשהו להסתיר את העובדה שהוא מגיע על ויזת תייר בזמן שאני מגיעה על ויזת עבודה. למה? כי הנחנו ששוטרי הגבולות לא יאהבו את זה כיוון שזה מעלה את הסיכוי שהוא ירצה להשאר במדינה באופן לא חוקי.
אז מה עשינו? התפצלנו בתור, וכל אחד הלך לפקיד/ה אחר/ת.
איך זה עבד? בינוני ביותר :)
למה? כי הסבירו לנו שבכניסה אפשר לקבל ויזת תיירות ל-3 חודשים או ל-6 חודשים. כיוון שרצינו להגדיל את הסיכוי שהוא יקבל ויזה ל-6 חודשים, הוא המציא איזה סיפור מצוץ כלשהו שמטרתו היתה לקבל ויזה ארוכה יותר.
הוא גמגם, הפקיד הריח שמשהו לא הגיוני ולקח אותו ל"חקירה נוספת". כיוון שהינו בתורים נפרדים, לא יכולנו לדבר וכל מה שאני ראיתי זה את בן הזוג נלקח לחקירה. לא ידעתי כמה זמן הוא יהיה שם, ולא ידעתי אם הוא בסדר.
לא היתה לי דרך להשיג אותו, ונותרתי מחכה עם המזוודות (עם כל רכושנו באותו זמן) ומקווה שהוא יוחזר אליי ולא יישלח בחזרה לארץ. אחרי כשעה של המתנה, הוא צץ חי ונושם, ורק רצה לברוח משדה התעופה כמה שיותר מהר. חודשים אחרי כן עוד היתה לו טראומה כל פעם שהוא ראה שוטרים ברחוב, מפחד שישלחו אותו חזרה.
מסקנה/עצה: אם מצבכם דומה, תחשבו על סיפור טוב ותתאמנו עליו שהוא ישמע אמין, או תתכוננו לחקירה צולבת :)
כמה עולה מחיה שם? האם המשכורת שלי תספיק?
אז פעם, לפני 12 שנים, היה דבר כזה שנקרא פורום תפוז בישראל. ונראה לי ששם ניסינו לשאול את השאלות הללו. למזלנו גם הכרנו כמה אנשים שגרו פה (אחותי למשל) ושאלנו אותם. היום, כמובן שיש קבוצות פייסבוק, כמו ממנהטן או ישראלים בניו יורק.
אני יכולה לחסוך לכם זמן ולספק כמה פרטי מידע להשוואה:
- בתחילת דרכי הצלחתי להשתכר $5300 נטו לחודש (לא חסכתי כלום לפנסיה) וזה כיסה לנו יפה על דירת חדר באפר איסט ($2550 אז ולא רחוק מזה היום), ומחייה לשני מבוגרים (שחושבה לפי $1000 לאדם בערך).
- מחיר ממוצע לדירת חדר באפר איסט/ווסט הוא $3000. אחד האתרים שהשתמשתי בו הכי הרבה הוא https://www.nybits.com/, הוא מספק סטטיסטיקות והכי חשוב רשימות של בנייני דירות להשכרה מחברה (rental buildings, or management buildings), כאלו שבדרך כלל לא גובים דמי תיווך. עברנו 5 דירות בניו יורק, ומעולם לא שילמנו דמי תיווך (שהם אגב, 15% משכר הדירה השנתי, כלומר כמעט שני חודשי שכר דירה).
- ניקוי דירה בגדול הזה עולה בסביבות 80$.
- בדירות שכורות אתם משלמים בדר"כ רק חשמל, וזה 100-250 תלוי בשימוש במזגן וכו'.
- טלפון סלולרי יעלה בין 50 ל-100 דולר תלוי בחברה ובחבילה.
- אינטרנט עולה בסביבות 70$ שוב תלוי בחברה ובחבילה.
- כרטיס חופשי חודשי לרכבת התחתית עולה בסביבות $130 (סלחו שאני לא זוכרת כי מאז מרץ לא נסעתי בתחתית).
- נראה לי שחישבנו מצרכי ואוכל כ-500$ לחודש ויציאות כעוד 200-400 לחודש.
בקיצור, ממש לא נורא.
איך מוצאים דירה?
המשימה הזו למשל, היא הרבה יותר קשה.
מבחינת איפה מחפשים, קצת ראיתם מקודם, יש להרבה חברות ניהול אתרים והם די מפרסמים את הדירות הפנויות שם. עוד מקור זה כמובן craigslist.
אז מה כן קשה? שיסכימו להשכיר לכם את הדירה שמצאתם.
למה? בארה"ב יש מנגנון של "היסטורית אשראי", כלומר עוקבים אחרי ההתנהלות הכלכלית שלכם לאורך הזמן על מנת להסיק כמה אתם אחראיים מבחינת כלכלית ומשתמשים בזה כדי להחליט האם להשכיר לכם דירה, האם לתת לכם ליסינג של מכונית ובאילו תנאים, אילו תנאי משכנתא, האם אתם יכולים לקבל כרטיס אשראי וכן הלאה. כמובן שלא היתה לנו שום הסטוריית רכישות כשנחתנו באי, אז… כל מני בניינים היו פחות נלהבים לדבר איתנו.
בסוף הבניין שרצינו דווקא הצליח להחליק את זה, ביקשו לראות את החשבון בנק שלנו בישראל, ואיכשהו הם סמכו על התרגום שלנו של מה שהיה כתוב (לא התווכחתי על זה :)). אממה? הם רצו שניתן להם צ'ק בטחון מהבנק.
אבל רגע, אין לנו חשבון בנק כי הרגע הגענו. ו… כדי לפתוח חשבון בנק צריך כתובת. אבל כדי לקבל דירה צריך חשבון בנק. אמאלללללללההה. מלכוד 22 מטופש, מישהו היה צריך לעצב חוויית משתמש יותר טובה!
בסוף, הפתרון היצירתי הגיע, פתחנו חשבון בנק והשתמשנו בכתובת של המשרד שלי. ואז קיבלנו צ'ק מהבנק לתת לדירה.
איך פותחים חשבון בנק? מה עם כרטיס אשראי?
זה יחסית פשוט, אבל האתגר האמיתי הוא להוציא כרטיס אשראי כדי להתחיל לצבור קרדיט היסטורי על ידי ייצור היסטוריית אשראי. למיטב ידיעתי גם היום לא הרבה בנקים מוכנים לתת לאנשים חדשים במדינה כרטיס אשראי. לנו אז לקח איזה חצי שנה לפצח את החידה הזו, וזה כלל לריב עם הפקיד ולהשוויץ ביתרת העובר ושב שלנו, ובמשכורת השנתית.
אגב, נקודה מעניינת בנושא הזה: כרטיס אשראי פה עובד קצת אחרת מאשר בארץ. בסוף החודש את/ה מקבל/ת את החשבון ואמור/ה לשלם קצת, כמה שאת/ה רוצה או הכל. בניגוד לאיך שזה עובד בארץ שהכל מחובר ישירות לחשבון בנק ויורד אוטומטית בתחילת החודש הבא, כאן יש יותר בחירה אבל גם יותר מקום לעשות טעויות ולצבור חובות. אם זה נושא שמעניין אתכם, אני אשמח להסביר עוד בעתיד (תנו לי סימן).
ההתחלה לא פשוטה והיא כוללת הרבה למידה ומחקר!
חשוב מאוד להתייעץ עם מקומיים או ישראלים וותיקים במקום שישתפו בניסיון שלהם.