לעלות לאוויר? או לא לעלות לאוויר? זאת השאלה!

דילמה קלאסית שבדרך כלל משלבת בין כל בעלי התפקידים במיזם - המנכ״ל, הפרודקט, הטכנולוגיה והשיווק.

ואת האמת זו באמת שאלה קשה, כשהבעיה הקשה נובעת מהעובדה שלרוב אנחנו לא יכולים לשאול את הלקוחות ״אם זה בסדר שנעלה עם הבאגים האלה? תסלחו לנו?״ וזה לא משנה אם המוצר הוא b2b או b2c.

חבר טוב מהצבא לימד אותי פעם את שיטת ״האדם הסביר״.

יש ביננו את אותם סופר פרפקציונסטים שרואים כל פיקסל ולא סובלים באגים, יש את אלו שלא אכפת להם ממטר - ויש את האדם הסביר באמצע. מה מאפיין אותו? שהוא מתמודד עם באגים סבירים שמאפשרים לו עדיין לעבוד ומתעצבן כשדברים מהותיים לא עובדים כמו שצריך.

אישית, אני אימצתי את השיטה ב-20 השנים האחרונות, ואני משתמש בה לא מעט בחיי היום יום שלי.
״האם האדם הסביר היה מתעצבן מזה?״ ״האם אדם הסביר היה מרוצה עכשיו?״ ״האם זה שירות ואוו?״ - אלה שאלות שאני שואל לא מעט פעמים ביום. 

האם זה אומר שאתם מסתפקים במועט? האם זה אומר שאתם עושים עבודה חלקית? האם זה אומר שאתם מזלזלים?? הופה! שאלות קשות גברותיי ורבותיי. איפה משתמשים בשיטת ״האדם הסביר״? בנקודת ההכרעה.

זה נכון לא רק להעלאת גרסא, אלא לכל שיח עם לקוחות/משתמשים.

אנחנו צריכים לדחוף את המערכות שלנו בכל הכח כדי להגיע הכי מוכנים שאפשר וברמת הגימור הכי גבוהה שאפשר, אבל בנקודת ההכרעה אנחנו צריכים לבחון את המצב לפי האדם הסביר כדי לדעת האם ניתן להמשיך לשלב הבא ולעלות לאוויר את הגרסא או האם החלטה שלנו תעבור בשלום את המשתמשים הפוטנציאליים שלנו.

מה לא סביר בעיניי בדרך כלל?

• בעיות בהתחברות למוצר למשל. זה שקול בעיניי לכך שאכנס לרכב חדש שקניתי מהיובואן שלא יתניע בפעם הראשונה שנכנסתי אליו.
• בעיות בתהליך הראשי של המוצר. הייתי רוצה לייצר את החוויה הכי טובה בנתיב הראשי של המשתמשים שלי.
• בעיות סליקה. רובנו רגישים לבעיות בסליקה ובהתנהלות פיננסית - בכל זאת זה הכסף שלנו.

בכמעט כל שאר ההיבטים - המשתמשים שלנו, אם הם סבירים, יודעים להתנהל גם בעולם המציאותי שלנו, ואין מה לעשות הוא רבוי בבאגים.
זה נכון בעולם האפליקציות ומערכות המידע - וזה נכון כמעט בכל דבר.

אז בפעם הבאה שאתם בנקודת הכרעה - נסו לבחון את זה דרך ״האדם הסביר״.