29 אוקטובר 2020 | אדם לזובסקי
למה ב-2021 נראה "סטארטאפ (בייבי) בום"?
אדם לזובסקי, שותף מייסד בקידמה אינוביישן, על מה שהולך לקרות פה בסצנת הסטארטאפים בשנה הקרובה.
ההיי-טק הישראלי נפגע בצורה מתונה יחסית לאור משבר הקורונה, הרפואי והכלכלי, אבל מתחת לפני השטח מתנהלות אלפי שיחות של אנשים מוכשרים. עם עמיתיהם, אהוביהם, ואפילו בינם לבין עצמם.
שיחות על לאן הם רוצים לקחת את הקריירה שלהם. אנשים שבשנה רגילה כנראה שלא היו ניצבים בצמתי ההחלטה המהותיים וכנראה שהיו שומרים בוודאות את החלומות במגירה...
?To start(up) or not to start(up)“
”that is the question
ייעול-טק
בעוד שכולנו כנראה שמענו כבר על החברות שמגייסות עובדים בהמוניהן, אין יותר מדיי פרסומים על חברות שמפטרות עובדים. הפיטורים לרוב מתבצעים בשקט בשקט, לצידם תהליכי ניהול מו"מ עם עובדים על הפחתות שכר, הגמשת תנאי הבשלת אופציות, הקטנת בונוסים ועוד. חלקם נובעים מצורך אמיתי להתייעלות לאור האטת פייפליין המכירות (או העלמותו כליל, תלוי כמה המצב קשה) וחלקם מתבצעים לאור ההזדמנות לחברות, לרוב גדולות יותר, לנהל מו"מ על שלל חוזי "מורשת" יקרים עם עובדים.
עבור חברת הייטק גדולה, התרחיש הזה הוא לא בלתי סביר. כשעננת הקורונה באוויר ורשת התמיכה במובטלים / מחו"לתים קיימת, לעת עתה לפחות, יותר קל לחברות ליצור התייעלות רוחבית. תפעולית, משפטית ואפילו מוסרית. אין באמור ביקורת על העשייה, אלא רק תצפית.
**הכתוב מעלה לא מתייחס (כנראה) ל-10%-15% מהחברות שהמוצרים והשירותים שלהם זוכים לצמיחה עקב המשבר.**
במקביל דו"חות של IVC ובנק ישראל מדווחים על כך שחברות סטארט-אפ רבות נפגעו ומתכננות (או כבר התחילו לבצע) פיטורי עובדים. לקינוח, אפילו צה"ל על יחידותיו השונות משחרר חיילים עם הכשרה טכנולוגית מעמיקה, הרבה מעבר לשנים קודמות.
נערכים לעתיד חדש?
כל האנשים האלו צריכים לשקול צעדיהם להמשך. בוודאות, הרבה מהם כנראה ידלגו למשרה הבאה בחברה אחרת בתעשייה. אולי אחת מאותן 10%-15% חברות צומחות המגייסות עכשיו בקצב מהיר. הסיכון התעסוקתי שלהם הוא יחסית נמוך, גם עכשיו מדווח על מחסור באנשי טכנולוגיה בתעשיית ההייטק.
אבל, וזה אבל גדול, רבים מהם עשויים לשקול בצורה הרבה יותר רצינית לעשות את המהלך להקמת סטארטאפ שהם חולמים עליו כבר שנים. מחשבה שלרוב לא מתגנבת למודע בזמן שנהנים ממשרה נוחה עם הטבות מפנקות. אבל עכשיו? הקלפים נטרפו.
היזמים החדשים
תחשבו על סנריו של עובד מנוסה, עם כמה שנות עבודה בתעשייה שיוצא לפתע לחל"ת / מפוטר. ממש לא באשמתו ואין לו שום בעיה למצוא עבודה חדשה. סביר שיש לו: כסף שחסך לאורך השנים שמאפשר לו runway עבודה על רעיון, ידע ניהולי, ניסיון ומומחיות בעולמות התוכן והטכנולוגיה שעבד בהם. הוא בדיוק מה שמשקיעים מחפשים במייסד.
במקביל, עובד ראשון בסטארט-אפ שהסתמן כמצליח וגייס אפילו סבב Seed מכובד אי שם באמצע-סוף 2019, מוצא את עצמו ללא חברה לעבוד בה… כי היא פשוט נסגרה. תנאי השוק החדשים, פשוט העלימו או שינו את השוק שהסטארט-אפ פעל בו, לפחות בעתיד הנראה לעין. מעצם היותו עובד ראשון בסטארט-אפ, אקח לי את החופש להניח על אותו אדם כ"מישהו עם נטייה יזמית" קיימת ברמה כזאת או אחרת. האם הוא יחזור כל כך מהר לחיכו החם של תאגיד טכנולוגי ענק? לדעתי לא.
מחשבות דומות אפשר לפתח על חיילים משוחררים יוצאי יחידות הטכנולוגיה כמו ממר"ם / 8200 / 81 ושות' שגם ככה מוטי יוזמה. אם החברה/סטארטאפ עמם סיכמו את העסקתם לאחר השחרור (קורה לפעמים גם חצי שנה לפני השחרור בפועל) נסגרה / מצטמצמת / מתייעלת, האם כולם ילכו לחפש משרה חדשה? האם זה לא הזמן כשיש ריח (חזק) של שינוי באווירה, להעריך מחדש את התוכניות לעתיד ולהצטרף לחבריהם בני היחידה שכבר עשו את הצעד?
תנאי מגרש של פעם במאה
אם נשים רגע בצד את כל ההשפעות השליליות של הקורונה, מבלי להמעיט בחשיבותם, נוצרו פה תנאי שוק מאוד מיוחדים שיוצרים שלל הזדמנויות חדשות ליזמים שאפתניים.
- דמי חל"ת מובטחים עד לאמצע שנה הבאה כמנגנון צמצום סיכון משמעותי לאותם מצטרפים חדשים לפול הטאלנט היזמי. אם בעבר ההמלצה ליזמים הייתה לצבור חסכונות 'runway' של חצי שנה, הרי שאותו מסלול המראה, למי שיבחר לעלות עליו עכשיו, התארך משמעותית או לחילופין נדרש רף חיסכון נמוך יותר כדי לעלות עליו.
- "האצת שווקים ישנים-חדשים" - אני לא אכנס למדידה כמותנית או איכותנית על האם בדידות קשישים, טלא-רפואה, למידה מרחוק, אלימות במשפחה, התמודדות עם חרדה ועוד שלל תחומים שהיום בלב השיח הציבורי היו בשלים להקמת סטארטאפים לפני הקורונה. כנראה שכן. אני כן יודע לומר בוודאות שהחשיפה התקשורתית והעניין הממשלתי הגובר מזרימים תקציבים ותשומת לב ציבורית. השווקים הופכים להרבה יותר אטרקטיביים.
- "כל העולם כולו, צ'ק אחד גדול" - "בעבר", גיוס השקעות הסבבים הראשוניים בחברות סטארט-אפ היה ברובו מתבצע אל מול קרנות ואנג'לים ישראלים. הרי שכעת העולם כולו מרחק זימון בזום. משקיעים זרים, בעל כורחם, כבר ביצעו בשלב זה של השנה השקעות שנוהלו קצה לקצה בשיחות וידאו. לגייס הון זר (ישירות מקרן זרה או אנג'ל זר) היא משימה מאתגרת מאוד ועודנה נותרה כזו, אבל היום המצב המתואר נהיה הרבה יותר ב'שגרה' ויש פה הזדמנות לגיוס ממקורות מימון שהיו פחות נפוצים עד היום ואולי אפילו יותר מתאימים לסטארטאפים מסוגים מסויימים.
ניו-נורמל?
קראו לי נאיבי, קראו לי אופטימיסט. אבל אם יש משהו שהוכח במדינה הקטנה שלנו זה שאנחנו משגשגים בעיתות משבר (וגם אחריו). עכשיו, יותר מתמיד יש תנאי משבר מאוד ייחודיים שבעיני לפחות, מעודדים הקמת סטארט-אפים חדשים.
בעוד שכולנו כנראה שמענו כבר על החברות שמגייסות עובדים בהמוניהן, אין יותר מדיי פרסומים על חברות שמפטרות עובדים. הפיטורים לרוב מתבצעים בשקט בשקט, לצידם תהליכי ניהול מו"מ עם עובדים על הפחתות שכר, הגמשת תנאי הבשלת אופציות, הקטנת בונוסים ועוד. חלקם נובעים מצורך אמיתי להתייעלות לאור האטת פייפליין המכירות (או העלמותו כליל, תלוי כמה המצב קשה) וחלקם מתבצעים לאור ההזדמנות לחברות, לרוב גדולות יותר, לנהל מו"מ על שלל חוזי "מורשת" יקרים עם עובדים.
עבור חברת הייטק גדולה, התרחיש הזה הוא לא בלתי סביר. כשעננת הקורונה באוויר ורשת התמיכה במובטלים / מחו"לתים קיימת, לעת עתה לפחות, יותר קל לחברות ליצור התייעלות רוחבית. תפעולית, משפטית ואפילו מוסרית. אין באמור ביקורת על העשייה, אלא רק תצפית.
**הכתוב מעלה לא מתייחס (כנראה) ל-10%-15% מהחברות שהמוצרים והשירותים שלהם זוכים לצמיחה עקב המשבר.**
במקביל דו"חות של IVC ובנק ישראל מדווחים על כך שחברות סטארט-אפ רבות נפגעו ומתכננות (או כבר התחילו לבצע) פיטורי עובדים. לקינוח, אפילו צה"ל על יחידותיו השונות משחרר חיילים עם הכשרה טכנולוגית מעמיקה, הרבה מעבר לשנים קודמות.
נערכים לעתיד חדש?
כל האנשים האלו צריכים לשקול צעדיהם להמשך. בוודאות, הרבה מהם כנראה ידלגו למשרה הבאה בחברה אחרת בתעשייה. אולי אחת מאותן 10%-15% חברות צומחות המגייסות עכשיו בקצב מהיר. הסיכון התעסוקתי שלהם הוא יחסית נמוך, גם עכשיו מדווח על מחסור באנשי טכנולוגיה בתעשיית ההייטק.
אבל, וזה אבל גדול, רבים מהם עשויים לשקול בצורה הרבה יותר רצינית לעשות את המהלך להקמת סטארטאפ שהם חולמים עליו כבר שנים. מחשבה שלרוב לא מתגנבת למודע בזמן שנהנים ממשרה נוחה עם הטבות מפנקות. אבל עכשיו? הקלפים נטרפו.
היזמים החדשים
תחשבו על סנריו של עובד מנוסה, עם כמה שנות עבודה בתעשייה שיוצא לפתע לחל"ת / מפוטר. ממש לא באשמתו ואין לו שום בעיה למצוא עבודה חדשה. סביר שיש לו: כסף שחסך לאורך השנים שמאפשר לו runway עבודה על רעיון, ידע ניהולי, ניסיון ומומחיות בעולמות התוכן והטכנולוגיה שעבד בהם. הוא בדיוק מה שמשקיעים מחפשים במייסד.
במקביל, עובד ראשון בסטארט-אפ שהסתמן כמצליח וגייס אפילו סבב Seed מכובד אי שם באמצע-סוף 2019, מוצא את עצמו ללא חברה לעבוד בה… כי היא פשוט נסגרה. תנאי השוק החדשים, פשוט העלימו או שינו את השוק שהסטארט-אפ פעל בו, לפחות בעתיד הנראה לעין. מעצם היותו עובד ראשון בסטארט-אפ, אקח לי את החופש להניח על אותו אדם כ"מישהו עם נטייה יזמית" קיימת ברמה כזאת או אחרת. האם הוא יחזור כל כך מהר לחיכו החם של תאגיד טכנולוגי ענק? לדעתי לא.
מחשבות דומות אפשר לפתח על חיילים משוחררים יוצאי יחידות הטכנולוגיה כמו ממר"ם / 8200 / 81 ושות' שגם ככה מוטי יוזמה. אם החברה/סטארטאפ עמם סיכמו את העסקתם לאחר השחרור (קורה לפעמים גם חצי שנה לפני השחרור בפועל) נסגרה / מצטמצמת / מתייעלת, האם כולם ילכו לחפש משרה חדשה? האם זה לא הזמן כשיש ריח (חזק) של שינוי באווירה, להעריך מחדש את התוכניות לעתיד ולהצטרף לחבריהם בני היחידה שכבר עשו את הצעד?
תנאי מגרש של פעם במאה
אם נשים רגע בצד את כל ההשפעות השליליות של הקורונה, מבלי להמעיט בחשיבותם, נוצרו פה תנאי שוק מאוד מיוחדים שיוצרים שלל הזדמנויות חדשות ליזמים שאפתניים.
- דמי חל"ת מובטחים עד לאמצע שנה הבאה כמנגנון צמצום סיכון משמעותי לאותם מצטרפים חדשים לפול הטאלנט היזמי. אם בעבר ההמלצה ליזמים הייתה לצבור חסכונות 'runway' של חצי שנה, הרי שאותו מסלול המראה, למי שיבחר לעלות עליו עכשיו, התארך משמעותית או לחילופין נדרש רף חיסכון נמוך יותר כדי לעלות עליו.
- "האצת שווקים ישנים-חדשים" - אני לא אכנס למדידה כמותנית או איכותנית על האם בדידות קשישים, טלא-רפואה, למידה מרחוק, אלימות במשפחה, התמודדות עם חרדה ועוד שלל תחומים שהיום בלב השיח הציבורי היו בשלים להקמת סטארטאפים לפני הקורונה. כנראה שכן. אני כן יודע לומר בוודאות שהחשיפה התקשורתית והעניין הממשלתי הגובר מזרימים תקציבים ותשומת לב ציבורית. השווקים הופכים להרבה יותר אטרקטיביים.
- "כל העולם כולו, צ'ק אחד גדול" - "בעבר", גיוס השקעות הסבבים הראשוניים בחברות סטארט-אפ היה ברובו מתבצע אל מול קרנות ואנג'לים ישראלים. הרי שכעת העולם כולו מרחק זימון בזום. משקיעים זרים, בעל כורחם, כבר ביצעו בשלב זה של השנה השקעות שנוהלו קצה לקצה בשיחות וידאו. לגייס הון זר (ישירות מקרן זרה או אנג'ל זר) היא משימה מאתגרת מאוד ועודנה נותרה כזו, אבל היום המצב המתואר נהיה הרבה יותר ב'שגרה' ויש פה הזדמנות לגיוס ממקורות מימון שהיו פחות נפוצים עד היום ואולי אפילו יותר מתאימים לסטארטאפים מסוגים מסויימים.
ניו-נורמל?
קראו לי נאיבי, קראו לי אופטימיסט. אבל אם יש משהו שהוכח במדינה הקטנה שלנו זה שאנחנו משגשגים בעיתות משבר (וגם אחריו). עכשיו, יותר מתמיד יש תנאי משבר מאוד ייחודיים שבעיני לפחות, מעודדים הקמת סטארט-אפים חדשים.
הוסף תגובה
שותף מייסד בקידמה אינוביישן בע"מ. קידמה אינוביישן בונה מסגרות יזמות וחדשנות עבור תאגידים, רשויות וקהילות בוגרים.
מאמרים נוספים
