לוקח אתכם כעשר שנים אחורה בזמן, אני מעביר סדנת התפתחות אישית לבני נוער בכרמיאל פעם בחודש. אנחנו יושבים ביחד במעגל בסדא שהעברתי להם על חלומות (לא על פענוח חלומות הלילה שלנו, אני עוד לא שם, אלא על החלומות שאנחנו דרכם בונים לנו את הדרך למעלה). ״קחו שעה - ותציירו או תבנו את החלום שלכם באופן מוחשי. אני רוצה לדעת בדיוק איך אתם רואים את זה״ אמרתי להם. בעיניי זה קריטי. היכולת לצייר או לכתוב באופן מדוייק את החלום שלך, מסייעת בסדרי גודל את היכולת להשיג אותו.


חזרנו ביחד למעגל וכל אחד הציג את החלום שלו. ואז הגענו לאותה ילדה שהציגה את החלום שלה ומיד בסוף דבריה, קרעה את הדף לחלקים ואמרה ״אבל זה חלום, לא מציאות. צריכים להיות עם הרגליים על הקרקע״. בחיי, חטפתי התקף לב. לא צפיתי למשפט הנורא הזה. בלעתי את הרוק. חייכתי (מרוויח זמן) ופתחתי דיון עם החברים בקבוצה על האם אנחנו צריכים להגביל את עצמנו לפי המציאות, ואם הם חושבים שהעולם שלנו מתקדם אם כולם היו מתנהלים לפי המציאות.


הסיפור הזה קפץ לי בעקבות צפיה בתוכנית ״חוקי המשחק״ בנטפליקס. ישראל לב מבכירי מאמני הכדורסל בארץ, כתב בפייסבוק לפני כמה שבועות ״חובה!!!״. היו לי כמה שעות,  התחלתי לצפות וכבר בפרק הראשון הבנתי כמה הקשר בין ספורט, מאמנים ויזמים הוא חזק. בפרק הראשון דוק ריברס, מאמן כדורסל בNBA מספר סיפור דומה על כך שהיה ילד וכתב על הלוח שהוא רוצה להיות שחקן כדורסל מקצועי. הוא חטף מהמורה. היא ביקשה שיכתוב משהו ריאלי. אז הוא כתב שוב. ״אני רוצה להיות שחקן כדורסל מקצועי״. הזמינו את אביו. עשו שיחה. ביקשה ממנו לכתוב חלום אחר, משהו שמתאים יותר. אז הוא כתב ״אני רוצה להיות שחקן כדורסל״.


ככה חולמים רבותיי. ככה.
חולמים כנגד המציאות. מסמנים את החלום, מפרטים אותו, מנסים להרגיש אותו ולהתחבר אליו.
כן, יש אתגרים בדרכו של יזם.
כן, המציאות לא תמיד עומדת לימיננו.
אבל מי הוא יזם אם לא a true believer שהוא הולך לנצח כל דבר בדרך למטרה?


הרימו את הראש חברים, תעזו לחלום. ותגדילו את החלום. 
ושאף אחד לא יקטין אותו, גם לא בקצת.

לינק לחוקי המשחק בנטפליקס.
(כמובן שזה לא תוכן ממומן)

שבוע טוב!
יוסי