סיון היא מלכת קורות החיים! תקשיבו לטיפים החשובים שלה אם אתם צריכים לכתוב קורות חיים בארצות הברית.
בפעמים הראשונות שכתבתי קורות חיים באנגלית זה היה עבור חברות ישראליות. מגיגול קצר ברשת, התוצאות הראשונות ל:״איך לכתוב קורות חיים באנגלית״ שמצאתי העבירו את המסר של ״תתרגמו לאנגלית, אבל בצורה איכותית ובלי טעויות״. דובר שם גם על דברים נוספים כמו מכתב מקדים ותמונה וכו׳ אבל מה שהכי חסר לי בכל התוצאות הללו זה ההבדל בגישה וההבדלים התרבותיים, שעליהם אדבר כאן.
אם הייתי את/ה הייתי שואלת: ״מה גורם לך לחשוב שאת יודעת יותר טוב מהאתרים המקצועיים איך לכתוב קורות חיים בארה״ב״? (או בקצרה ״מי מת ועשה אותך מלכת קורות החיים״?) - אני מקבלת את השאלה!
אז הנה מה שיש לי להגיד להגנתי: אני פה 12.5 שנים, בהם עברתי 3 עבודות, התראיינתי ל-8 לפחות, כתבתי קורות חיים לתואר במנהל עסקים (שעברו מסך), קראתי קורות חיים של עשרות אנשים אם לא 100 וייעצתי להרבה חברים על איך לכתוב. אז זהו, זה הנסיון הרלוונטי שלי.
אם אתם קצרים בזמן, קפצו לעמוד וחצי שכתבתי בנסיון לתמצת את התורה (כתוב באנגלית), ולמטה תוכלו לקבל קצת יותר פרטים והסברים על מה ולמה.
יאללה לעבודה. נתחיל בקטנה ונתקדם לדברים המסובכים יותר.לא כותבים: גיל, מצב משפחתי, מספר ילדים.
למה? כי אמריקאים רגישים יותר לפרטיות וגם רגישים יותר לדיעות מוטות. אם המידע הזה יהיה כתוב, מה לדעתך יהיה הסיכוי של אישה עם 3 ילדים להתקבל לעבודה לעומת אישה רווקה? יש המון מחקרים שמראים על איך הנתונים הללו משפיעים בקבלת החלטות של המעבידים, אז דלגו על זה.
כותבים פחות: כתובת. מציינים בדרך כלל עיר ומדינה, ולא כתובת מדויקת.
למה? לא בטוחה, אבל כנראה בגלל אותן הסיבות שצוינו מעל. אתם לא רוצים שהמעבידה תקבל החלטות על בסיס מה היא חושבת על השכונה שלכם, אבל אתם כן רוצים לשדר את איזור העבודה שאתם זמינים בו או אם אתם תצטרכו עזרה לעבור עיר/מדינה.
כותבים יותר: תחביבים ותחומי עניין.
למה? אמריקאים מאמינים שתחביבים הם נדבך חשוב בחיים וגם לעיתים התחביבים יכולים ללמד על האישיות של האדם. דוגמא מתחום היזמות/תוכנה: אחד המנהלים שלי לימד אותי לקרוא קורות חיים, והסביר לי שכשהוא רואה שכשלתוכניתן/ית כתוב בתחביבים שלהם שהם כותבים קוד או עושים פרויקטי תוכנה גם מחוץ לעבודה, זה מראה על תשוקה אמיתית ועניין כנה בתחום. נשמע הגיוני לא?
כותבים אחרת: נסיון בכל אחת מהעבודות.
למה? בישראל נהוג לספר על מה עשיתם, מה היה התפקיד ועל מה הייתם אחראים. באופן כללי האומה האמריקאית מאוד טובה בקידום עצמי ומכירה עצמית. רואים את זה מגיל מאוד צעיר, כבר בגיל 4 הילדים מעבירים ״מצגות״ קטנות לחבריהם לכיתה (show and tell) ובאופן כללי יש הרבה השקעה בבניית ביטחון עצמי ויכולת לדבר על היכולות שלך. קורות חיים אמריקאים טובים מתמקדים בתוצאות ולא במעשים.
מה זאת אומרת? להגיד: ״הובלתי שכתוב של ממשק המשתמש״ מתאר מעשה, ללא תיאור איכות העבודה. האם השכתוב התבצע ברמה גבוהה? האם זה נעשה בזמן? מהר? לאט? האם השכתוב הניב תוצאות יותר טובות לחברה? לא הניב תוצאות בכלל? הניב תוצאות יותר גרועות אולי? ואיך אתם יודעים מה היה הערך של העבודה? איך מדדתם ולמה השוויתם?
אז איך כן לכתוב?
״העליתי את המכירות ב-9% על ידי שכתוב ממשק המשתמש״ למשל.
הפסקה מעל מבוססת על מאמר מאוד טוב ממי שהוביל את משאבי האנוש של גוגל על איך לכתוב קורות חיים מנצחים - שווה קריאה.
כמו תמיד, מקווה שנתתי ערך, אשמח לשמוע ממך!
סיון
