סיון בשיעור מתקדם לתקשורת בין ישראלים לאמריקאים. רמז: לא כל הנהון עם הראש אומר שהם מסכימים איתנו. מה עושים?
החל מיום חמישי האחרון בתי הספר הציבוריים נסגרו על ידי ראש העיר. #גל-שני.
העיר מצפה לעליה במספר המקרים בעקבות חג ההודיה שבו (בזמנים נורמלים) משפחות נפגשות לחגוג יחדיו. בתי הספר כבר הודיעו מראש ש1-2- שבועות אחרי בתי הספר ינהלו לימודים מרוחקים, כדי לאפשר לאנשים להיבדק ולוודא שהם לא נדבקו.
חוסר הסכמה:
אמריקאים באופן כללי לא אוהבים עימותים. כן, זה נשמע מוזר, מי לא אוהב עימותים? להתווכח זה כיף - אולי אתם חושבים :) אבל כן, בשבילם, הם מרגישים מאוד לא בנוח להגיד ״לא״ ומתוך נסיון להמנע מעימות הם יעשו כל מיני דברים משונים כמו: להגיד כן (גם אם הם לא מסכימים באמת ולא יעשו את מה שהם אומרים לו כן), או פשוט להתעלם מהשאלה או ההודעה. אז איך זה נראה? בואו נדבר על דוגמאות:
מקרה שקרה כך היה:
לפני 6 שנים עבדתי על מוצר חדש. מנהל המוצר שעבד איתי (אלברט) היה קוריאני שגדל בארה״ב. עבדנו צמוד והיו לנו יחסים די טובים (למיטב הבנתי) וניסיתי כמה שאפשר להסביר ולמתן את הישראליות שלי בנסיון לייצר יחסים טובים. הכל הלך סבבה, עד שמתישהוא שמתי לב לתופעה מוזרה. מידי פעם היינו נפגשים, ומסכימים על דברים שצריך לעשות, אבל זמן עבר, והדברים מעולם לא נעשו. אחרי כמה זמן שמתי לב שזה חוזר על עצמו, ואחרי עוד כמה זמן, נפל לי האסימון: כשאלברט היה מהנהן או אומר ״כן״ לנושא השיחה אני חשבתי שהוא מסכים למה שאני אומרת. בדיעבד, כנראה שזה רק היה משוב לזה שהוא שמע אותי. הוא לא הסכים, ולא רצה להתעמת, לכן לא אמר דבר נוסף, ולא עשה את מה שדובר עליו.
אוקיי, אז עכשיו מה עושים?
אז אחרי שקלטתי שיש מצב שזה מה שקורה, שאלתי אותו בפתיחות לגבי זה, האם יכול להיות שאני מתרגמת לא נכון את העובדה שהוא אומר ״כן״ כהסכמה לפעולה, ולמעשה הוא לא מסכים. הוא אישר! אוקיי, עכשיו ידעתי מה קורה באמת ושאם זה קורה שוב אני צריכה לשאול שאלות יותר ספציפיות כדי להבין איפה יש אי הסכמה. גם הסברתי לו שכשהוא לא אומר שהוא לא מסכים, זה לא מאפשר לנו לחפור ולהבין מאיפה האי הסכמה מגיעה, וזה חוסם אותנו מלהתקדם ולהשתפר.
חודש אחרי בערך, אלברט אמר לי ״אני לא מסכים איתך״. מה עשיתי? מה את/ה הייתם עושים?
(הלוואי שיכולתי לעצור כאן ולהמשיך אחרי שקיבלתי תשובות מכם)...
…
טוב נו, נתתי לו כיף! ״מה? זה ממש מוזר סיון״ - רציתי לתת לו משוב חיובי על התנהגות שברור לי שהיא לא טבעית לו, כדי לשדר לו שזה אפשרי לא להסכים בלי שזה יהיה לא נעים, ולהראות את הערך של זה ואת ההערכה שלי למאמץ שלו.
עוד דוגמאות לאיך נמנעים מחוסר הסכמה:
שיטה מאוד נפוצה בתרבות הזו היא להעלות הצעה אחרת או נוספת. זה קצת חבוי ומבלבל. הם לא אומרים שום דבר רע על ההצעה שלך, הם פשוט יוסיפו עוד אחת - בלי להסביר מה לדעתם לא בסדר בהצעה שלך.
מה אפשר לעשות לגבי זה?
קודם כל אפשר פשוט לקרוא בין השורות עכשיו שאתם (בתקווה) מבינים מה קורה.
דבר שני, שאני הייתי עושה, זה לשים את הדברים על השולחן ולשאול בקטע חיובי ובטון רך צנוע ומתעניין: ״אם אני קוראת נכון בין השורות, נראה לי שיש להצעה שלי חסרונות שאולי לא ידועים לי. אכפת לכם לחלוק איתי מה לדעתכם חסר בהצעה שלי שקיים בהצעה שלכם?״ הגישה הזו של להוציא את החבוי אל הגלוי, עם טון עדין, בדרך כלל מניבה תוצאות עבורי.
וסיפור אחרון בנושא: חבר סיפר שהרבה פעמים כשהוא שלח הודעת טקסט לחברים אמריקאים, הוא פשוט לא קיבל תשובה. לפני שהוא פיענח שהסיבה היא להמנע מלהגיד לא, הוא היה מאוד מתוסכל והרגיש שמזלזלים בו ומתעלמים ממנו. אחרי כמה שנים ונסיונות, הוא למד שככה הם אומרים לא… טוב, נסה מחדש :)
טיפים נוספים לגבי תקשורת:
הפוליטקלי קורקט (PC) זה משהו שמאוד חזק בשפה/תרבות ובמיוחד בשנה האחרונה המון השתנה עם מקרי האלימות וההרג של אזרחים שחורים על ידי שוטרים ברחבי ארצות הברית. הנה קצת דוגמאות:
(דוגמא) Blacklist -> deny-list
Whitelist -> allow-list
Master bedroom -> Primary bedroom or En-suite bedroom
Latino / Latina -> Latinx
Diversity and Inclusion -> Diversity, Equity and Inclusion
מילות סיום ועידוד:
כאמור גם אחרי 12.5 שנה פה, עדיין לעיתים יש אתגרים וטעויות נעשות. לקח לי הרבה זמן ולא מעט כשלונות באיך שהצגתי את עצמי ואת התוכן שרציתי להעביר, כדי לאסוף את הידע, לשים לב לסימנים, ולאמץ צורות תקשורת חדשות. מקווה שהמאמר הזה יקצר לכם טווחים וימנע את רוב הטעויות וחוסר ההבנות.
סיון
ישראלית פטריוטית, בוגרת שירות צבאי בממר"ם המרכז הביתנחומי בהרצליה ואוניברסיטת קולומביה, וגרה בניו יורק, כבר יותר מ-12 שנים
מאמרים נוספים