אנחנו חיים בעידן רועש וגועש, נתקלים במושגים חדשים כמעט בכל יום, וכולנו מרגישים את הזכות ואת הצורך להביע את עצמנו ולהגדיר מושג חדש, להשאיר דריסת רגל בעולם הזה וללמד את כולם משהו חדש שאנחנו ילדנו אותו לאוויר העולם. דור החדשנות.
באופן מפתיע, open innovation הוא לא מושג חדש! אלא יחסית ותיק בעולמנו התזזיתי.


המושג open innovation הוטבע על ידי  Chesbrough בשנת 2003, וזו למעשה תורה שלמה סביב המושג המרתק הזה, שעדיין נמצא בחיתוליו, וניתן לומר ללא היסוס שהאנושות מתקשה לעכל אותו וליישם אותו. 
בעברית, התרגום המיידי למושג הוא "חדשנות פתוחה", אבל מעבר לזה קשה מאוד להבין המשמעות ומה רוצים מאיתנו. 
ההבנה הבסיסית סביב המושג תוכל להתקבל דווקא ממושג נגדי – חדשנות סגורה. לא ארחיב על המושג, אבל רק אציין שהוא מבטא פעילות ארגונית עסקית שמייצרת חדשנות, אבל שהאופי שלה הוא לא משתף, לא יוצא החוצה ואולי גם לא ניזון מבחוץ. ואכן, המילה סגור מבטאת כאן היטב את אופי ההתנהלות של חדשנות מסוג זה. 

בחדשנות סגורה, הארגון נמצא במרכז, הוא מתמקד בפעילות העסקית שלו, מאמין ביכולתו הבלעדית לייצר חדשנות, ובמקרים יותר מתקדמים גם שואב חדשנות מבחוץ. המושג "אקוסיסטם עסקי" זר לו, או במקרה הטוב, לא מתורגם ומבוצע נכון. כיום, תמוה מעט בעינינו כיצד אפשר להתקיים ללא השיתוף המינימלי החד סטרי, הוא כמעט טריוויאלי לחלוטין. ובכל זאת, עדיין קיימים ארגונים שמאמינים שהם יצרני החדשנות הטובים ביותר, ושאין טעם להכניס חדשנות מבחוץ. התפיסה הזו נובעת לרוב מאגו, "המוצרים שלנו והשיטות שלנו הם הטובים ביותר בשוק, אין לנו באמת מתחרים, אין לנו מה ללמוד מאחרים, אין צורך לשתף איתם פעולה ובטח שאין צורך להטמיע אצלנו חדשנות של אחרים". זו גישה שכבר לא משרתת אותנו יותר, בטח שלא בעידן החדש.
עד לכאן על חדשנות סגורה.


אם כך, מה היא חדשנות פתוחה? כפי שקל להבין, זו הקבוצה המשלימה. כל מה שלא מתנהל "סגור" מתאפיין כ"פתוח". ועכשיו נפרט.
חדשנות פתוחה היא גישה שבלב ליבה מבוססת על אינטראקציה עם הסביבה, ומעודדת שיתופי פעולה רוחביים. היא יכולה כמובן להתקיים בכמה רמות, וכל ארגון בוחר להטמיע אותה על פי צרכיו ומטרותיו, אך יש משותף לכולם, וזו הגישה.


אתם בטח מכירים open source = קוד פתוח. מושג שמרגש ומטריד אותנו בו זמנית. אתה עמל על קוד תוכנה, ממש נכס אמיתי, ובמקום להחזיק אותו לעצמך ולמכור אותו בכדי לעשות כסף - אתה חושף אותו לכל העולם, על מנת שכולנו נרוויח ממנו בסופו של דבר, גם בעל המקור של הקוד. לא אינטואיטיבי עבורנו, וברוב המקרים עלול להדליק אצלנו הרבה נוריות אזהרה וליצור התנגדויות אינסוף, אבל כל כך מדויק עבור האנושות, במיוחד בתקופתנו, בעשורים האחרונים.

רמה מינימלית של חדשנות חיצונית היא לאפשר תנועה חד סטרית בין הארגון לעולם. הארגון מאפשר לעצמו להיות במקום שהוא לומד, מטמיע ומשלב מידע, טכנולוגיות ושיטות מהעולם החיצון. 
רמה מתקדמת יותר, היא חדשנות פתוחה בעלת אופי דו סטרי, מתבטאת בכך שהארגון מאפשר תנועה של מידע, טכנולוגיות ושיטות, פנימה והחוצה, באופן מאוזן. כך, הארגון נחשף להזדמנויות רבות שהסביבה העסקית, שבה הוא קיים, מאפשרת, ומנגד, הוא בעצמו מאפשר לארגונים ועסקים מסביבו למנף את ההזדמנויות העסקיות שנוצרות בעקבות החיבור.


חדשנות פתוחה משתפת היא הרמה הגבוהה ביותר על ציר החדשנות, Open Innovation בשיא הדרתו, שמאפשר מרחב הזדמנויות קוואנטי עבור השחקנים באקוסיסטם. המשמעות היא שילוב מלא של כלל השחקנים, גם מדיספלינות שונות לגמרי, להשתתף בעשייה החדשנית של הארגון. לרוב קורה שמצמצמים את המושג Open innovation לשיתוף פעולה בין ארגון/תאגיד לסטרטאפים. זוהי נישה של חדשנות חיצונית (איטראקציה של ארגון עם הסביבה העסקית), שהיא כשלעצמה חשובה מאוד, אך בסולם ההתפתחות ומיצוי האקוסיסטם, היא אינה השיא, ומצריכה שלבים התפתחותיים נוספים של הארגון.


נסכם, open innovation נמצאת איתנו כבר כשני עשורים, מלווה אותנו בשלבי ההתפתחות העסקיים והחברתיים שלנו. המטמיעים הראשונים של הגישה הם השחקנים המובילים והמפתיעים בשוק, שיודעים לעשות את החיבורים הנכונים ולהפתיע את המתחרים לפחות בשני מהלכים מקדימים.
Open Innovation זו חדשנות העתיד, והוא כבר כאן.


אבי שגיא, מומחה Open Innovation, חדשנות משבשת וחשיבה המצאתית.