אני גאה היום לפתוח את פרוייקט ״חודש הנשים של סטארט-ישראל״. זה החודש שאנחנו ניתן במה לנושא החשוב כל כך של השוויון המגדרי שכל כך חסר בהיי-טק הישראלי. כשהחלטנו לקיים את פרויקט ידעתי שיהיו אנשים ונשים שיגידו ״אוי נו, אתם תתנו לזה במה במשך חודש. אבל מה עם שאר השנה??״ את האמת, אני מבין את זה. זה בכלל לא צריך להיות נושא לדיון, הרי יש 51% מהאוכלוסייה שהם נשים.


אישית ניסיתי במשך שנים להיות א-מגדרי מתוך אמונה שכוחות השוק יעשו את שלהם וברור שנשים יקבלו את הבמה כמו גברים, אבל ככל שמעמיקים בנושא יותר מזהים שנשים מופיעות פחות בתפקידי יזמות ובטח בתפקידים טכנולוגיים. רואים את זה במגמות מדעי המחשב בתיכון, בתארים באוניברסיטה, וכמובן תחפשו כמה נשים נמצאות בתפקידי ניהול פיתוח וכו׳. (רמז: הרבה פחות מ-51%) 


בעיית השוויון המגדרי היא לא בעיה של ״נשים״, היא גם לא בעיה. היא אתגר שלנו כחברה. ואנחנו צריכים להתייחס אליה באופן רציני וערכי. ממה נובע הפער הזה? לאן נעלמות הנשים? 


בסופו של דבר חשוב לזכור נשים זכאיות להצביע בבחירות בעולם פחות או יותר מתחילת המאה הקודמת, במשך מאות ואלפי שנים הן היו מודרות מתהליכי קבלת החלטות וחיו בצילו של הגבר השולט. ועדיין בחברות מסורתיות תראו תהליכים דומים גם בימים אלו. (ותלכו לחפש את העניין גם בסיפורי ילדים, צעצועי ילדים ואפילו בדרך שבה בית הספר מתייחס לבנות ובנים בימינו אנו)


כאמור הכל מתחיל במודעות שלנו לנושא. לא לעצום עיניים. וכדי שלא נוכל לפספס, בחרנו לא לציין את יום האישה הבינלאומי שחל ב-8 במרץ, אלא את חודש הנשים.

חודש של עשרות טורים שנכתבו על ידי נשים מובילות בתעשיה, שעושות את העבודה בפועל ופורצות דרך יום יום. החלטתי לתת במה חופשית ולא עניתי לשאלה ״על מה אתה רוצה שאני אכתוב?״ ופשוט עניתי ״מה שהיית רוצה לקרוא״.


ברמה האישית אני יכול לשתף שלאחר כמה שנים שניהלתי את החברה שלי ולאחר שהגענו כבר ל-20 עובדים קיימנו הרמת כוסית באחד מערבי החג וכמובן שהזמנתי את אשתי והבת הבכורה שלי (מלאך של אבא רוב הזמן). הן כמובן שמח להגיע. היה כיף מאוד, אוכל טעים, הרמנו כוסית וכו׳. לאחר כמה שעות חזרתי הביתה, ובואו נגיד את האמת, אווירת חג לא היתה שם. ״תגיד, שמת לב שיש לך 20 עובדים ואפילו לא אישה אחת?״

״ברור, מה את רוצה? כמעט אין תוכניתניות. על כל 50 קורות חיים של גברים אני מקבל קורות חיים של אישה אחת.״

״נו באמת יוסי, כשאתה רוצה משהו אתה משיג אותו. אם תחליט שיהיו נשים אז יהיו. וזו גם החברה שלי. אז לתשומת ליבך״ אמרה לפני שהביאה לי את השמיכה לסלון (סתם נו, היא לא הביאה..לקחתי לבד). את האמת שזה לגמרי היה עניין של מודעות ובערך שנה לאחר מכן עלינו ל-15% נשים בחברה. זה לא מספיק, זה לא קרוב ל-51%, אבל זה היה צעד בדרך. וכן, כניסתן של הנשים לחברה עזרה לנו לבנות DNA איכותי יותר, אם אתם שואלים את עצמכם.


כל אחד מאיתנו הגברים בתעשיה שלנו צריך לשאול את עצמו האם הוא מתייחס לנשים כמו אל חבריו הגברים.

האם אתם נותנים את אותו השכר לאישה או לגבר (כי אולי אישה מתמקחת פחות?!?) האם אתם נותנים לה להתבטא בפגישות באותו האופן? (האם אתם מתייחסים לדעה המקצועית שלה באותה הצורה?) - קשה מאוד לענות על זה באופן אובייקטיבי, אבל תנסו.


נשים, אני לא חושב שצריך ממני טיפים לגבי מה לעשות. אבל תעשו מה שצריך כדי לבוא לידי ביטוי. חשוב למצוא פתרונות לכל הקונפליקטים שיש בדרך היזמית שלכן. אין ספק שיש הבדלים מגדריים, אבל דווקא החיבור שלהם הוא זה שיעשה את ההבדל. לא עוד מיזמים של ״רק גברים״ או ״רק נשים״ - בואו נהיה יותר היברידיים. אני מאמין שזה יעבוד חזק יותר ברמות אחרות.


חברים וחברות, הדרך עוד ארוכה לשיוויון מגדרי, ונעשתה כבר דרך ארוכה בתהליך הזה. 

אני באמת מקווה שפרוייקט ״חודש הנשים״ שלנו שבתקווה יהפוך למסורת ארוכת שנים יהיה פרוייקט דגל שכזה - שכן הוא אינו צבוע בצבעי ורוד על גווניו השונים, והוא גם לא בא ממקום מסכן, אלא להפך הוא בא ממקום של ״תפקחו את העיניים והצטרפו לשינוי״. אתם הולכים לקרוא החודש טורים אותנטיים, עם סיפורי השראה, כלים, תפיסות וכל מה שאולי יגרום לכם להתנהל קצת אחרת.


ואולי ימים יגיעו - ומיזם בישראל לא יוכל לגייס כסף אם לא יהיה לו נשים בתפקידי מפתח (או גברים). ואולי נגיע למצב שחברה לא תוכל להיות ציבורית ולהנפיק את עצמה בבורסה אם היא לא תראה שהיא מפתחת נשים לתפקידי מפתח ולאורך כל שדרת הניהול כמו גם שוויון בשכר. זה יגיע, כי ככה קובעים ערכים בחברה בימינו.


רוצים או רוצות לכתוב טור על הנושא החשוב הזה? 

אנחנו עדיין פתוחים לתת במה לעוד כותבות וכותבים - דברו איתי.


שלכן, 
יוסי