הילה בקשי מספרת כיצד היא הגיע לעמדת הנהגה, ואיך לפעמים, הפוך על הפוך זו הדרך להגיע לשם!
אני אתחיל את הטור שלי בהצהרה. אני לא יודעת קוד.
אני אמנם נחשבת מנהיגה באקוסיסטם הטכנולוגי בישראל, אבל שורת קוד אחת אני לא יודעת לכתוב. ולא שלא ניסיתי. אני כבר 18 שנה בתעשייה הזו, ובאיזה שהוא שלב בקריירה שלי, חשבתי שכדי להיות מנהלת מוצר טובה, כדאי לי גם לדעת לפתח (ומסתבר שהטעות הזו היא נחלת המון מנהלות ומנהלי מוצר ואני לא לוקחת עליה בעלות) אז נרשמתי כמו כל הנשים בשלהי גיל ה30 שלהן, שלא למדו מדעי המחשב באוניברסיטה, לנסות את מזלן ב-SheCodes.
וכשעברתי את שיעורי ה HTML והCSS חשבתי שזהו – אני על הגל! בקרוב אשלים את מסלול פיתוח הWeb שהן מציעות, ואצטרף לכל הנשים המוכשרות הללו עם השקט הנפשי בבנק, למרות שהן מרוויחות %30 פחות ותהיה לי קריירה. וטייטל! ואז פגשתי בJava, או שמא זה JavaScript?? בכל מקרה, לא פגשתי אותה אלא היא פגשה אותי. וגם נתנה לי סטירה מצלצלת וצעקה עליי "מה נראה לך שאת עושה?? באמת חשבת שכל מה שמפתחות עושות זה להכניס שורת קוד בין >World Hello >ל >/World Hello ?>ובזה זה נגמר?" אז הבנתי.
כנראה שמפתחת עם 30k בחודש (אחרי פערי המשכורות מהקולגה הגברית שלה), אני כבר לא אהיה. אז חזרתי לניהול מוצר. כלומר... בערך. לא באמת הייתי מנהלת מוצר אי פעם. הייתי ליד. הכרתי את כל המתודולוגיות, הטרמינולוגיה, המיינדסט, הבוס שלי היה Product VP וגם עשיתי את כל מה שמנהלי מוצר עושים בפועל, אבל בתכ'לס? חוץ מהפרויקט הזמני ההוא של הארבעה חודשים, מעולם לא קיבלתי את הטייטל הזה כחוק. הייתי ליד.
בכלל, כל ה18 שנים הללו בתעשייה התאפיינו אצלי בלהיות ליד. הייתי ליד ניהול צוות אבטחת המידע ותקשורת בתפקיד הראשון שלי בהייטק. בפועל, ניהלתי את הלו"ז של המתכנתים והמפתחים ע"פ באגים ובקשות שהגיעו מלקוחות. הייתי ליד הManagers Product בסטארטאפ ההוא שלימד אותי את רוב מה שאני יודעת וגם העניק לי את הזדמנות הרילוקיישן הראשונה בחיי. הייתי ליד ניצול ההזדמנות שניתנה לי ופיתוח קריירה בסילי קון וואלי אבל פוטרנו כשנה אחרי ואני חזרתי מהגעגועים לא.נשים שיש לי איתם יותר ממשפט אחד משותף. ואז הייתי ליד תפקיד ה Marketing Product בסטודיו לאנימציה ההוא שיצר ליוטיוב, אבל אחרי שדיברתי עם כמה א.נשים במיטאפ בנושא, הבנתי שבעצם הייתי רק Marketing .ואחרי כמה שנים שוב הייתי ליד ניהול מוצר, אבל בפועל לא התחברתי בכלל והבנתי שאני פשוט אדם של א.נשים ולא של s’MRD, s’PRD או משהו שנגמר ב s’RD ,כי אני לא מסוגלת לשבת יום שלם מול המסך ולכתוב תכניות ארוכות טווח. תמיד ראיתי רק שבועיים קדימה, וגם זה, רק אם היה לי פרוייקט עם דד ליין היסטרי ו Sprint לעמוד בו עבור הלקוח.
אז מה אני כן? אני אישה של א.נשים. אני סופר- קונקטורית. ומסתבר שגם מנהיגה, ואפילו לא רעה בכלל.
בכל תפקידי ה ליד שלי, תמיד כולם הכירו אותי. בישראל או בחו"ל. אני יודעת לפתח קשרים אישיים מצויינים עם כל מיני בעלי עניין וממש לא משנה באיזה דרג הם. אני יודעת לרתום א.נשים לאג'נדה שלי, לפרויקט שלי או למטרה שלי, אם אני באמת מאמינה בה. אני יודעת לדבר אליהם/ן בשפ ה שלהם/ן, לא משנה אם הם/ן מחזיקים/ות בתואר PhD .מקיימברידג' יוני ברסיטי או בתואר בוגר/ת תקשורת מהמכללה למנהל. אני אדם של א.נשים, שדובר כל מיני שפו ת שאינן לשוניות בכלל אלא מבוססות טרמינולוגיה והם/ן מעריכים/ות אותי, כי אני מביאה להם/ן ערך.. או לפחות תמיד שואפת להביא להם ערך. גם אם המידע שיקבלו או הקשר שאעשה עבורם יהיה רק ליד.
אבל להיות א.נשי הליד זה עסק לא פשוט בכלל. לא באמת התמקצענו בשום דבר קונקרטי ואין לנו טייטל שאנחנו יכולים/ות לרוץ איתו ולבנות איתו קריירה ליניארית צומחת שתחזיר אותנו לוואלי ביום מן הימים, אם רק נעשה את זה נכון ונפעל על פי כל מה שלימדו אותנו במאות המיטאפים בנושא פיתוח קריירה ו שבירת תקרות זכוכית.
שלוש שנים אחרי שיצאתי למסע חיפוש עצמי בנבכי הלינקדאין, גלאסדור והכתבות על אקזיטים במיליארדים בגיקטיים, הרגשתי שנמאס לי. נמאס לי לרדוף אחרי טייטלים שכנראה לא אשיג לעולם , כי מי ילמד אותי בסוף שנות ה30 מקצוע לחיים עכשיו ולמה לי בכלל להחליט? הרי אני גם אוהבת ניהול מוצר (נגיד), וגם בסט פרקטיסס של מארקטינג (נגיד 2)וגם לקרוא על טכנול וגיות חדשות, וגם לדבר עם מפתחות או סתם א.נשים על מה הסטארטאפ הבא שיעשה אק זיט או IPO או הבאז וורד האחרונה – SPAC. אני רוצה את הכל! ליאור פרנקל אפילו כתב על זה ספר מוצלח ביותר. אז החלטתי שבא לי להפסיק לחפש אחרי תפקיד עבורי שכנראה לא קיים, כי מנהלות HR ותיאורי משרות מחפשות נינג'ות, ואלופות, רוקסטארס (!) ואני? אני לא נינג'ה ואפילו.
בחוג קראטה בכיתה ב' לא המשכתי. כי מה לי ולכל הכוחניות הזו?
אז בנקודה זו בקריירה הלא- באמת-קיימת שלי, החלטתי שאני מפסיקה לרדוף אחרי טייטלים, ומשתמשת בכל כישורי הליד שרכשתי ב18 שנים הללו ובכוח העל שלי לרתום א.נשים ויוצרת משהו משל עצמי. לא סטארטאפ טכנולוגי אמנם ובטח לא כזה שעתיד לעשות אקזיט של מיליארדים, אבל עדיין מוצר. כזה שמתכתב עם הערכים ואג'נדה שלי וגם עונה על צורך אמיתי בקהילת הנשים ממקצועות ההייטק בישראל. אבל לא המפתחות והארכיטקטיות וכותבות הקוד וההאקריות, להן יש כבר קהילות. אבל לכל נשות הליד, או כמו שאני קוראת להן תומכות לחימה. במרץ 2019 יצרתי ביחד עם שותפה את "המיטאפיסטיות". קהילה לנשים ממקצועות ההייטק השונים שאינן בהכרח פיתוח. מקצועות כמו ניהול מוצר, דאטה אנאליסיס, מארקטינג מנג'רס, קוסטומר סקסס, UX ו UI וגם יזמות או יזמות טו בי, שמאמינות בלמידה מתמשכת והפתחות אישית ומקצועית דרך מיטאפים, קורסים, סדנאות ובעיקר נטוורקינג. כי מי אנחנו ללא יכולות התקשורת שלנו? ללא הSquad שלנו? ללא מערכות היחסים האישיים והמקצועיים שבנינו או עתידות לבנות?
אז נעים מאוד, אני הילה. ואני אדם די קטן (1.54 ת'אנק יו וורי מאצ') שאוהב לעשות טוב לעולם ולעזור לא.נשים למצוא את התפקיד הבא שלהן/ם, או את ניצוץ היזמות החבוי בהן/ם, או את האהבה לתכנות ולמדעים, גם אם את בכיתה ד' ו גם אם את אישה בת 50 ,שמעודדת כמה ש יותר מהן לעלות על הבמה כי יש שם פער ענק וזה חשוב שייראו אותנו ושלא נהיה שקופות ושיפסיקו להגיד ש"לא מצאו" ו"אף אישה לא ניגשה", ומשמשת כ דאטה בייס אנושי לכל ענייני קידום הנשים באשר הם. אני גם סופר קונקטורית ויוניקורן של האקוסיסטם, שכבר תופרת לך את החיבור הבא, עוד לפני שסיימת את המשפט או התנתק לנו הזום אחרי 40 דקות. וזה מה שאני עושה היום. אני מנהיגה טכנולוגית שלא יודעת שורת קוד אחת, אושייה באקוסיסטם הישראלי עם חלומות על הוואלי או ניו יורק הגדולה, שדוחפת נשים ולפעמים גם א.נשים עם א' ונקודה בלתי מגדרית, ומאמינה בקידום שלהן לפסגה ובפרגון אינסופי לכל אישה באשר היא , דרך עזרה הדדית וחשיפה להזדמנויות. גם אם הן רק ליד. ואני לא לבד בזה. לצידי עומדות עוד עשרות מנהיגות באקוסיסטם המקומי שמחזיקות באג'נדה דומה ושאינן יודעות שורת קוד אחת והן רק ליד. וזה מבורך. כי מי יודע מה עומד לצד הליד הבא.
הילה בקשי
Ecosystem Relations Manager and Value Creator
