לאחרונה קראתי פוסט מאוד מרתק בנוגע שריון נשים בכנסת, ודעה שאני מאוד מסכים איתה, ואולי לא תהיה פופולרית – אך שריוני נשים בכנסת רק מקטינים את הנשים – שכן לא הכישורים שלהן הביאו אותם הלום, אלא האופן בו הן נולדו. המון מגזרים, דתות ומגדרים סבלו מייחס לא הוגן לאורך ההיסטוריה – אבל כזהו הוא טבע האדם – כולנו נבראנו שווים, אך לא זהים וכל חברה מדירה ממנה  את היוצאי דופן בה. לכל אחד יתרונות משמעותיים על האחר, ברוב המקרים נורמלי נתפס כיתרון, אך  לטווח הארוך זה לא כך. או בקיצור - כשמקזזים הכל, יוצא מצב בו אנו שווים. כמו בחברה – כך גם  בסטארטאפים.


לפני שאתחיל להיכנס להשקה עם הסטארטאפים, אשמח לדבר על כוחה של מוטיבציה, ועל דברים שמגבילים אותנו. רוב המגבלות שאנחנו חושבים שחלות עלינו, הן דיי דמיוניות. לדוגמה, ידידה מאוד טובה שלי הגישה מועמדות למשרה מאוד בכירה לאחרונה, ואחת מהחברות שלה אמרה לה שהיא לא מסוגלת, ושזה מטורף מצידה בכלל לנסות. אבל לידידה שלי זה לא היה אכפת – היא ידעה שזו משרה שתפורה עליה. נכון, היא צעירה בתחום, יש לה חסרונות שיכולים להפוך חלקים מסויימים בה ללא פשוטים – אבל זה לא ממש היה לה אכפת, היא ידעה שהיא רוצה להיות בתפקיד הזה כמה שיותר מהר, וזה מה שגרם לה להתקבל אליו. נכון, היא אישה ויחסית ירוקה והמשרה הבכירה הזו ספציפית יכולה להיתפס כדורשת ניסיון רחב וגברית מבחינת הסטריוטיפ של המאיישים אותה בד"כ – אבל רצון אמיתי הופך הרים ושם אותה שם כי הרצון שלה היה יותר חזק מכל תפישה מקובלת.  


לאחרונה לינקדאין מלא בתהיות של אנשים – למה אין יזמיות ויש יותר יזמים? למה תמיד בתמונות  ההצלחה רואים רק גברים?  

אלו שאלות מעניינות, ואשיב אליהן בשאלה אחרת, כמו כל יהודי טוב – כאשר אדם מטורלל קם בבוקר ומחליט שהוא משפר את העולם למחייתו מעכשיו ועד ההצלחה או האקזיט שתגרום לו להגיע לאותה תמונה, שורד תלאות של חודשים תחילה של חוסר אונים, ואז שנים לאחר מכן, אולי יוכל לצאת לפנסיה בשלום, או שלא, מה מניע את הטירוף שלו? לסטארטאפ זה לא משנה אם אתה גבר, אישה, בן מיעוטים או "פריבילג", הנטייה המינית שלך לא משנה – אלא רמת הטירוף שלך וההון הרגשי שיש לך. בתור סטארטאפיסט בעיצומו של גיוס, יצא לי להיוועץ עם יועצים שונים – נשים וגברים, יהודים ולא יהודים, ישראלים וזרים. אני לא פונה לאנשים כדי לסמן וי ברשימת צבעי בני אדם שונים כדי שאראה מגוון. הסיבה שאני פונה לאנשים, מתייעץ איתם או עובד איתם היא הערך שהם יכולים לספק לי – ואם אני אעז לקשור בין הידע וההישגים שלהם לאיזשהו תיוג חברתי כזה או אחר – אני אקטין אותם ואת ההישגים שלהם משמעותית, אקטין את הערך שלהם – אבל אני ארגיש אדם כזה גדול, כי אני עובד עם המון אנשים "מוחלשים".  


כפמיניסט, אני חושב שהדגש על מין היזם הוא פסול. למדתי מוקדם מאוד בחיים, שמתחת לכל המעטפת החיצונית יש פרסונה – והפרסונה הזאת מובילה את מסלול החיים של אדם. כמו שעיצוב  מבריק לא מבטיח אפליקציה משובחת – אין סיבה שהמעטפת של אדם תגרום לו להיות מוגבל. כשאתה מתחיל בתהליך הזה של לשפר את העולם בתחום אחד, או בבאז וורד – סטארטאפ, אתה נתקל בהמון קשיים, ועל אף שבישראל יש בממוצע סטארטאפ אחד לכעשרת אלפים תושבים, מעטים הם אלו שמצליחים – מעטים המשוגעות והמשוגעים האמיתיים, שבסוף מצליחים. כשאתם תתחילו להקים חברה, אתם תשמעו כמעט כל בנאדם שאכפת לכם ממנו אומר לכם שאין לכם סיכוי, המוצר שלכם יכשל שנייה לפני שתפגשו עם משקיעים, תתמקדו בעשרות אנשים שלא מתאימים לכם ותוציאו שעות מורטות עצבים על אימיילים קרים לפני שתתחילו לגרד את תשומת הלב של האנשים המתאימים.


אם את, או אתה משוגעים שחושבים שזה קטן עליהם – תאמינו לי שלבסוף, האנשים שמבינים כמה ערך יש בכם, לא ייחסו חשיבות לאיך שאתם נראים, מאיפה באתם – כי הם יודעים לאן תגיעו.  הכסף הכי נכון שתקבלי כיזמית, לא יגיע מהמשקיע/ה שיסתכל עליך כיזמית, אלא מהמשקיע שיסתכל עליך כגאונה ופורצת דרך. השקעה מפלה לטובה היא השקע ה שמבחינתי שווה לכסף טיפש שרק יוריד את המיזם שלך לקרשים. סטארטאפ, כנראה שכבר אמרתי את זה בפסקות הקודמות – הוא עסק ביש בהתחלה. כל יום אתה מתאכזב מאלף ואחד דברים וכל יום אתה שם על האכזבות ועל כל האנשים שירקו על העבודה שלך בהינד עפעף ושם קצוץ כדי לדרוס כל מכשול בדרך כדי לשנות לטובה את המציאות שגרמה לך להיכנס לתפקיד המשוגע שלך. האופן בו אני בוחר את האנשים שסובבים אותי.

הוא הלהט שלהם למה שהם עושים – וסטארטאפ הוא מקום מלא תשוקה, שדורש ומוציא ממך דברים שלא חשבת שקיימים בכלל. לי באופן אישי, הסטארטאפ הוציא המון שיערות לבנות אפילו שאני עוד לא הגעתי לגיל 30 .לילות ללא שינה, בדידות והמון שיחות עם עצמי על למה לעזאזל אני עושה את זה – אבל זה שווה כל רגע, כל מחשבה טורדנית. אין הרבה היגיון בזה, אבל סטארטאפ, כמו אהבה – הוא משהו שאין בו כ"כ הרבה היגיון. המסר שלי לכל המשוגעות והמשוגעים שקוראים את זה ובאמת מאמינים שהם יכולים לשפר את המציאות בה הם/הן חיים – לכו על זה בכל הכוח, כי בשבילכן אין דרך אחרת. ולכל משוגעת שקוראת את זה - תאמרי לעצמך קטן עליך – עוד כמה שנים תביני שהמשוגעת שבתוכך היא בעצם נביאה ולא שוטה. 

תמיר רחמים
Chief Technology Officer at Stealth Mode Startup
LinkedIn