אני לא יכולה לשכוח את היום שבו הבנתי שאני "צריכה" להתקדם למשרת ניהול, וחשוב להבין שהדגש הוא על צריכה ולא יכולה.

13 שנים שהייתי אשת מכירות ובמהלכן קודמתי להיות ראש צוות מכירות, נהניתי מכל רגע בעבודתי , הייתי מאותגרת, מסופקת, מלאת אנרגיה , לעיתים הייתי מסתכלת בדיוני הנהלה  ומוצאת את עצמי מוקפת בגברים, לעיתים הייתי האישה היחידה בחדר וגם אם לא, בד"כ, היינו הנשים הזוטרות וההנהלה הייתה גברית לגמרי. 

מעולם לא הרגשתי רגשי נחיתות, תמיד נלחמתי על דעותיי, הרגשתי שאני חייבת להניע את כולם כדי להגיע לתוצאות , לא הרגשתי שהסיבה שאני אישה, מונעת ממני מלהניע תהליכים, ולהניע אנשים מסביבי לקבל את המטרות שלשמן אני נלחמתי.


ואז הגיע צומת קבלת ההחלטות, התפנה תפקיד ניהולי בכיר בחברה – מנהלת סקטור , ואני הייתי עסוקה בעשייה, לא נדחפת, לא מציעה את עצמי לא מסתכלת ימינה ושמאלה ולא חושבת על עצמי "בכלל" כמתאימה לתפקיד, אני לא בפוליטיקה הזאת.

ופתאום, התחילו להגיע אלי אנשים בחברה... שואלים: נו את ניגשת? נו, את מציעה את עצמך לתפקיד? את מבינה שאת הכי מתאימה.

ואני מופתעת בכלל מהשאלה, לא חשבתי על זה, לא ראיתי את עצמי בכלל כאופציה, נקודת המפנה היתה כשפנה אלי קולגה שעבד בצמוד והיה המנטור שלי , הוא אמר: את רואה מישהו מהמועמדים (הגברים – כולם) שיותר טוב ממך? יותר מוכשר ממך? יותר בעל ניסיון וידע ממך? ואני הסתכלתי , בחנתי והבנתי שהוא צודק, לא היה שם אף אחד שהיה יותר ממני , נהפוך הוא, הרבה פחות ממני, אז איך הם חשבו להציע את עצמם ואני בכלל לא חשבתי ? כי תמיד הרף הניהולי היה גבוה הרבה יותר בעיני, הביקורת העצמית שלי הייתה גבוהה יותר...


כמובן שקיבלתי את התפקיד ובמבחן התוצאה (עמידה ביעדים) ומפידבקים של הסביבה אף עשיתי מהפכה והגענו לפסגות מדהימות בסקטור שקיבלתי. אני חושבת אף שהייתי מנהלת מאוד טובה, נטולת אגו , יודעת להניע כל אחד בשפה שלו ובדרך שלו עם הרבה אינטליגנציה ריגשית ועדיין כשגיליתי שבשכר אני מתוגמלת הרבה פחות מקודמי וניסיתי לדאוג לכך לא חשבו כמוני, בסוף אני כנראה הגעתי עם פער שכר כזה שלא יכלו לסגור כל כך מהר!


אני מעולם לא הגדרתי את עצמי כפמיניסטית, אפילו לרוב הפריעה לי ההקצנה, של דרישה לשוויון, האמנתי שהשוויון יגיע מעצם השגת ההישגים ומעצם העשייה, שאנשים יכירו בזה. אפילו כשעברתי למיקרוסופט למשרה בכירה , והמון התעסקו בסוגיית הייצוג הנשי לא תמיד הרגשתי בנוח עם הניסון לשמר את האחוז הנשי, הנשים תגענה למשרות ולהישגים כי הן מסוגלות ויכולות, זו הייתה האמונה הבסיסית שלי, כך גם גידלתי את 2 בנותיי, אתן מסוגלות וצריכות לדעת שאתן יכולות לעשות הכול (!) ללא שום מגבלה, או הבדל מגברים, נהפוך הוא, אתן טובות בהרבה יותר. 


לפני שלוש שנים עזבתי את מיקרוסופט והקמתי עסק עצמאי - פלטפורמה אינטרנטית, הייתי זקוקה לזמן הזה לעשות לעצמי, מכל מיני סיבות ועכשיו אני בתחושה וברצון לחזור לעשייה המשמעותית והאינטנסיבית בהיי טק. 

אחד הכיוונים היה מעורבות בסטארטאפים, יש לי המון מה לתרום מהנסיון שאני מביאה איתי, ובסריקה שעשיתי בתחום זה מצאתי שרוב ההנהלות של הסטארטאפים הם גברים – מעבר לכך שכמעט ואין גיוון גם בגילאים אז גם אין גיוון במגדר, אם יש אישה אז היא כמעט תמיד רק משאבי אנוש (זה הרוב, יש חברות מועטות שזה שונה). 


ולמה זה כך? רובם חבר מביא חבר, המייסדים נפגשו בחברה אחרת, או יוצאי אותה יחידה בצבא- גברים, רוצים לעבוד עם מישהו שדומה להם וחושב כמוהם – אתו הם יסתדרו!

 איפה הכוח הנשי? איפה המחשבה השונה, איפה האנרגיות השונות.

הצפתי את זה גם למכר שלי שמתעסק בהשקעה בסטארטאפים, תגיד לי: כמה מתוך הנהלות הסטארטאפים שלך כוללות נשים? הוא חשב כמה רגעים וענה – מוזר לא שמתי לב לזה עד שהערת אבל אף אחת, הוא אף הוסיף ואמר שהוא חושב כמוני שלאישה יכולה להיות השפעה מדהימה על קבלת החלטות בארגון אבל עד שהערתי הוא אפילו לא שם לב לכך!

אני באמת חושבת שחשיבה נשית, אנרגיות נשיות והשוני הזה יכולים להביא חברות לפסגות חדשות, להניע תהליכים ולשנות תפיסות עולם. חבל לי שבשנת 2021 אנחנו עדיין במקום הזה שנשים צריכות להילחם על מקומן, להצדיק את ערכן, ובעצם לנסות ולהדחק לאותה קבוצה סגורה גברית שקיימת כמעט בכל ארגון.


חברה שלי, מנהלת בכירה בחברה מוכרת בתעשייה, אמרה לי שחשוב שנדע שהאשם גם בנו , ב2021 עדיין נערות צעירות ונשים ממעטות לפנות למקצועות טכנולוגיים, ואני לא רוצה לחשוב ככה, אני לא באה להתלונן, אני אומרת שבסוף הכל תלוי בנו ,כל אחת ואחת מאיתנו צריכה להוריד את המחסומים (שהגברים בד"כ לא שמים לעצמם כי הביקורת העצמית שלהם נמוכה יותר) ובחלקה הקטנה שלנו לנסות ולדחוף , את הבנות הצעירות שלנו – להאמין בעצמן ולא שהן פחות טובות הן אפילו הרבה יותר טובות, וכן היום אני מאמינה שיש לדאוג להעדיף נשים כי אין ברירה וחייבים לייצר מציאות, ולנסות כל הזמן להציף את השיח כי הגברים ברובם פשוט אינם חושבים על זה, הכי טבעי להם להסתובב עם החברים שלהם ולא להכניס אלמנט אחר במשוואה.

בנוסף אני חושבת שמוטלת עלינו אחריות – נשים בעמדות מפתח לדחוף לייצוג נשי הולם, לשיח שנשים ייקחו בו חלק ולוודא שמייצרים שינוי וסוגרים את הפער למען הדור הבא!

רינת גורטלר
VP Sales & Customer success & Business Development manager
LinkedIn