מאז הקמתו של אגף התקשוב בשנת 2003, חרט על דגלו האגף להוביל את צה"ל לטרנספורמציה דיגיטלית (גם אם הדבר לא נקרא כך עד לשנים האחרונות) – הן בעולמות המבצעיים והן בעולמות תומכי הלחימה. לא אפרט במאמר זה את הכרונולוגיה מאז ועד היום, רק אומר בקצרה כי לצד הצלחות רבות היו גם קשיים רבים לאורך הדרך, חסמים רבים שבלמו את הטרנספורמציה הנדרשת ומקומות שבהם לא הצלחנו.

במבצע "שומר החומות" התלכדו מאמצים ותהליכים רבים כך שניתן לקבוע שהיה זה המבצע הראשון שבו הטרנספורמציה הדיגיטלית שצה"ל עובר תרמה תרומה ישירה ומשמעותית לניצחונו של צה"ל, זאת על-ידי מתן כלים לפעולה משותפת רב-זרועית ורב-מימדית, להאצת קצב הפעולה של צה"ל ולשיפור הדיוק שלו – כל זאת על-מנת לשפר את קטלניותו. אז מה הם אותם מאמצים ותהליכים שהתלכדו להם?:

ראשית, צה"ל, בהובלתו של הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, שם במסגרת התוכנית הרב שנתית "תנופה" את הדיגיטל בראש מעיניו והדבר הביא לכך שהעיסוק בדיגיטל מקבל את התעדוף והקשב הראויים לו, ולא פחות חשוב מכך שמפקדים בכל הרמות ובכל רחבי צה"ל עוסקים בכך, לומדים את השפה הדיגיטלית ולומדים כיצד לצרוך דיגיטל ומידע. הארגון בשל פי כמה וכמה מבעבר לטרנספורמציה דיגיטלית, תורמים לכך גם המאמצים הרבים שאנו משקיעים בהפיכתו של צה"ל לארגון דיגיטלי ביום-יום שלו (בעולמות משאבי האנוש, הלוגיסטיקה וכו' וכו') – מאמצים שמתבטאים בהתאמת התהליכים הצה"ליים לעידן הדיגיטלי (דבר הכרחי בטרנספורמציה – לא למכן את הקיים אלא להתאים גם את התהליכים לעידן הדיגיטלי), דיגיטציה של התהליכים המותאמים והנגשתם ככל שניתן לחיילים בקצה לשיפור חוויית השירות שלהם, מיצוי המידע הרב הקיים בתחומים הללו ועוד ועוד.

שנית, יחידת לוטם הניחה בשנים האחרונות פלטפורמות דיגיטליות מתקדמות, בנתה אקו-סיסטם שלם סביבן ועל בסיס אלה מתממשת הטרנספורמציה הדיגיטלית הצה"לית – הן באזורי הרשת והן באזורי מרכזי המחשוב והענן. לענן המבצעי, לדוגמא, שמספקת יחידת לוטם לצה"ל כולו, היתה זו טבילת אש ראשונה במבצע עצים שכזה ומרבית היכולות הדיגיטליות של צה"ל רצו על גביו תוך שהוא מאפשר זמינות, גידול תוך כדי לחימה ואפקטיביות מבצעית.

שלישית, קידמנו בשנים האחרונות את המערכות המבצעיות שאנו מספקים באופן משמעותי תוך שיתוף פעולה הדוק עם הגורמים המבצעיים בקצה וכך שמערכות אלו ממצות את כל המידע הנאסף אליהן לתמונת מצב צה"לית אחת, מפנות את המפקדים לעיסוק בהערכת המצב (ולא באיסוף אינסופי של נתונים וגיבוש תמונת מצב) ונותנות בידיהם כלים לקבלת החלטות מושכלת יותר. דוגמאות לכך ניתן למצוא במערכת הצ'ט המבצעי שהגיעה במבצע לכדי כמעט הודעה מבצעית בכל שניה ובעיקר בקבוצות רבות שנפתחו (בין גורמי המודיעין לתקיפה למשל על-מנת ליעל את עבודתם), במערכת מפקדה דיגיטלית הכוללת מגוון תוצרים למפקדות בדרג המטה הכללי והפיקוד המרחבי, במערכת 'דרור' לדרג האוגדות והחטיבות, במערכת ZTube להנגשת כל מקורות החוזי (מקורות ויזואליים) של צה"ל ועוד ועוד.

כל המערכות הללו תרמו לאפקטיביות המבצעית של צה"ל בהתקפה ובהגנה – הן להשגת הישגי צה"ל בלחימה והן לצמצום נפגעים לכוחותינו. בהקשר זה ראוי לציין את מערכות ההתרעה לאזרח שתורמות באופן ישיר להצלת חיים ודוגמא מובהקת לכך ניתן לראות באפליקציית פיקוד העורף שאותה אנו מספקים אשר הושקה זמן קצר לפני המבצע, עד לתחילתו הורידו אותה כמות מצומצמת יחסית של משתמשים ובמהלכו הורידו אותה למעלה מ-800,000 משתמשים נוספים נוכח האפקטיביות שלה ותרומתה להצלת חיים.

ראוי לציין שלאור השימוש הרב של צה"ל במהלך המבצע ביכולות הדיגיטליות שלו וביכולות מיצוי המידע, נדרשנו להתמודד עם היקף שימוש גדול במיוחד – מרוחבי הפס שנדרשנו לספק על-מנת שיהיה מענה מלא לכל המשתמשים בקצה המבצעי, דרך היקפי השימוש בענן המבצעי שלנו ועד היקפי השימוש במערכות ובתשתיות מיצוי המידע. בזכות מעבר שביצענו זה מכבר לארכיטקטורה נכונה, היערכות משמעותית בחודשים שלפני המבצע והתנפלות של ממש על כל עומס שרק החל להיווצר – פעלו הפלטפורמות והמערכות ביציבות מלאה ובביצועים גבוהים.

רביעית, לצד בנין כוח רב בשגרה, עברנו בשנים האחרונות לארכיטקטורות ומתודולוגיות שמאפשרות ביצוע בנין כוח משמעותי גם תוך כדי לחימה – זאת על-ידי נוכחות בקצוות (מחטיבת המבצעים של צה"ל, דרך פיקוד הדרום והאוגדות ועד לחטיבות), ליווי המפקדים על-מנת שימצו את המערכות שאנו מספקים להם, הבנת צרכים חדשים המתהווים תוך כדי לחימה, פיתוח מהיר שלהם והורדתם לשטח – וחוזר חלילה.

חשוב להדגיש, את כל הדברים הנפלאים הללו עושים אנשים – הטובים שבטובים, מומחים בכל תחומי העיסוק שלנו (מרשתות, דרך מרכזי מחשוב וענן, ועד אפליקציות ו-AI), נחושים ומסורים (דוגמא אחת מיני רבות למסירות אפשר לראות בקצינה מצטיינת אשר ליוותה את אוגדת עזה במהלך ימי הלחימה עת האוגדה עשתה שימוש במערכת שעליה היא אחראית, וויתרה על מדידת שמלת כלה בכדי להישאר באוגדה ולהמשיך ללוות אותה) ואשר פעלו לילות כימים ביצירתיות על-מנת לתרום לאפקטיביות המבצעית של צה"ל.

לסיכום, היה זה המבצע הראשון בו הטרנספורמציה הדיגיטלית הצה"לית תרמה תרומה ישירה ומשמעותית לאפקטיביות המבצעית של צה"ל, זאת בזכות התלכדות של הבשלות הארגונית, הפלטפורמות הדיגיטליות המתקדמות שנבנו לשם כך, המערכות ומיצוי המידע הנאסף אליהן והארכיטקטורות והמתודולוגיות המודרניות – כשמעל הכל, וגם החשובים מכל, אלו האנשים שעושים את הכל. צה"ל, אגף התקשוב ויחידת לוטם בפרט, ממשיכים בעוצמה ובתנופה מלאות לקדם את הטרנספורמציה הדיגיטלית – הן לשיפור האפקטיביות המבצעית של צה"ל והן לשם הפיכתו לארגון דיגיטלי ביום-יום שלו.


הכותב: תת אלוף עומר דגן, מפקד יחידת לוטם באגף התקשוב, בוגר קורס תכנות של ממר״ם.
יחידת לוטם הינה יחידת עילית טכנולוגית בצה"ל העוסקת בתחומי הדיגיטל והמידע ובכפיפות לה נמצאות היחידות ממר"ם, מצפ"ן, שחר, חושן, מעוף ועתיד.