"השוק בארץ קטן עלינו", "אנחנו עם הפנים לעולם" – משפטים שכאלה לא נדיר לשמוע מיזמים, בעיקר כאלה הנמצאים בשלבים מוקדמים של הסטארט-אפ, כסיבה לכך שיחסי ציבור בישראל אינם רלוונטיים עבורם.

השוק בישראל הוא באמת קטן וכדי להצליח בגדול צריך לשאוף להגיע לשוק הגלובלי. אבל רגע לפני שמשיקים את הפעילות בסיליקון וואלי, כדאי לשקול להתחיל בפעילות יחסי ציבור דווקא בישראל.

חשיפה נכונה וממוקדת בעיתונות הכלכלית והטכנולוגית בארץ - העיתונות המודפסת, אתרי אינטרנט, עיתונות מקצועית והבלוגרים - יכולה לתת רוח גבית חשובה בצעדים השיווקיים הראשונים בשוק הגלובלי.   

הנה מספר סיבות לכך:

1. חשיפה לקהלי יעד גלובליים (או: למצוא עיתונאי כאן שכותב לשם)

הסטארט-אפ ניישן נמצאת כידוע על הרדאר של חברות גלובליות ומשקיעים מחו"ל המנסים לאתר את ה–Wazeהבאה. הם עוקבים באופן קבוע אחר פרסומים של אמצעי המדיה והבלוגים הטכנולוגיים בארץ - שרבים מהם מפעילים במקביל גם דפים באנגלית.

לא פעם קרה שמשקיעים או לקוחות בשוק העולמי יצרו קשר עם הסטארט-אפ בעקבות כתבה שפורסמה במדיה המקומית והגיעה לידיים הנכונות בחו"ל.

יותר מזה, בארץ פועלים כתבים מטעם העיתונים החשובים בעולם וכן סוכנויות חדשות בינלאומיות דוגמת AP , רויטרס ובלומברג. כתבים אלה, שרובם מוצבים באופן קבע בארץ, עוקבים אחר המדיה הישראלית כדי לאתר חברות סטארט-אפ מעניינות לסקר.

כתבה באחד האתרים של סוכנויות אלה זוכה לחשיפה בינלאומית אדירה והכתבות שלהם מועתקות לאתרים, בלוגים ואפילו עיתונים ברחבי העולם, מה שיכול להוביל להזדמנויות עסקיות ולהתעניינות מצד לקוחות פוטנציאליים מעבר לגבולות ישראל.

2. מיתוג החברה לקראת היציאה לשוק הגלובלי (או: גם עיתונאים מגגלים)

כפי שאומר הפתגם "אין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני", ולכן חשוב לפרוץ לשוק העולמי עם המיתוג הנכון של החברה.

גם עיתונאים בעולם עושים גוגל לפני שהם מחליטים האם לסקר חברה כלשהי או כדי לגבש את דעתם לפני או אחרי ראיון עם היזם.

חברה המגיעה עם מיתוג של הצלחה וחשיפה תקשורתית היא בעלת סיכוי טוב יותר שהעיתונאים בחו"ל יסקרו אותה לאחר שהושפעו ממה שקראו קודם, והכתבה תיכתב בצורה חיובית ואוהדת. 

3. להגיע עם "קבלות" לחו"ל (או: קודם ניקח את הוואדי, אחרי זה את הוואלי)

השוק הישראלי הוא בעל אוריינטציה טכנולוגית גבוהה ופתוח ליישם חידושים טכנולוגיים. לכן הוא משמש כפיילוט מצוין למוצר לקראת המעבר לשוק הגלובלי.

מעבר לכך, חברת סטארט-אפ שיש לה בסיס לקוחות בישראל, בין אם מדובר בלקוחות סופיים (B2C)או עסקיים (B2B), יכולה להציג ללקוחות בחו"ל "קבלות" המעידות על היכולות והביצועים של המוצר.

פעילות יחסי ציבור יכולה ליצור מודעות והנעה לפעולה בשוק הישראלי מצד לקוחות מקומיים ליישם את המוצר ולבנות בסיס איכותי שישמש לאחר מכן כ-testimonial בחו"ל.

(צילום: Anders Jildén)

4. גיוס ושימור כוח אדם איכותי (או: כתבות מבחוץ מובילות לשקט מבפנים)

נכון שהפנים הם כלפי חו"ל אבל במרבית המקרים, גם כאשר קיימת פעילות בשוק הגלובלי, מרכז המו"פ ממשיך לפעול בישראל.

לכן, בעיקר במציאות של תחרות בין החברות בארץ על כוח אדם איכותי, חשוב מאוד למתג את החברה במסרים המתאימים (הצלחה, עבודה מתגמלת, אפשרויות קידום וכו'), וזאת על מנת למשוך אנשי פיתוח טובים להצטרף לחברה.

במקביל, כתבות באמצעי התקשורת מחזקות את תחושת "גאוות יחידה" בקרב העובדים והקרובים להם. תחושות כאלה חשובות כדי לייצר את השקט והבטחון הנדרש כדי לתמרץ את העובדים.  

5. צבירת ניסיון תקשורתי (או: קודם לעבור את ערוץ 2, אחרי זה את CNN)

לא כל אחד נולד עם יכולות תקשורתיות וירטואוזיות ויכולות להעביר מסרים בצורה יעילה ומשכנעת,  לא כל שכן כאשר מדובר בשפה זרה.

לכן, ההתנסות בראיונות ב'מגרש הביתי' מאפשרת לתרגל הופעה מול תקשורת (בין אם לעיתונות הכתובה או ראיון טלוויזיה), לחדד ולשפר את המסרים וכך להגיע עם ניסיון תקשורתי חשוב לקראת האתגר הלא פשוט של חשיפה תקשורתית מחוץ לישראל.