לפי כלכליסט כבר ב־2018 קבעה רשות האוכלוסין נוהל ניסויי לטיפול בבקשות של חברות הייטק להעסקת עובדי הייטק זרים ועד היום הובאו לארץ בנוהל זה רק כאלף עובדים. האם מהלך רציני יותר שיכלול חברות השמה מיומנות לאיתור עובדים ובניית תכנית מתאימה של הטבות מס יכול לעשות את ההבדל ולצמצם את המחסור בעובדי הייטק שעומד היום על כ- 15,000 עובדים? הדעות בהייטק חלוקות.

אלון יעקב, מנכ"ל חברת פורטק, המתמחה בהפצת פתרונות בתחום אבטחת מידע וסייבר, סבור שבתחום שלו למשל יש מחסור עצום בעובדים אולם הוא  לא רואה מצב בו חברות ישראליות ייבאו מנהלי אבטחת מידע מחו"ל. "לדעתי, גם חברות אשר הקימו מרכזי פיתוח במתכונת של אופשור במזרח אירופה או במזרח הרחוק לא ירצו להחליף את הסידור הנוח והיעיל הזה. בנוסף, חברות אשר מסתמכות על כוח האדם הישראלי האיכותי – גם לא ירצו להחליף אותו, מכיוון שאין עובד בעולם שיכול להשתוות לעובד הישראלי מבחינת איכות, יצירתיות, כושר אלתור ונכונות לעבוד 24/7. זו החוזקה שלנו וחבל להרוס אותה בגלל פוליטיקה, הרי לא מדובר כאן בעובדי חקלאות."

רן רייכברג, מנכ"ל Tingz, חטיבת הדיגיטל של ONE, מסכים עם יעקב ואומר כי "הרעיון לייבא כוח אדם זר לעבודה בחברות הייטק ישראליות הוא לא מוסרי ולא ציוני, אבל יותר מכל הוא פשוט לא מקצועי. עבודה מרחוק בהייטק היא פשוטה וזמינה, אנגלית היא ממילא השפה המרכזית בתחום והמרחק הגאוגרפי איננו חסם, ניתן להעסיק אנשים בודדים מרחוק או להקים מרכזי פיתוח מרוחקים גדולים יותר - הכל בהתאם לצורך. לכן, אין שום הגיון כלכלי בהבאת המהנדסים האלה לישראל, להרחיק אותם מהמשפחות שלהם, לשכור עבורם דירות ולדאוג להסעות שלהם בכבישי ישראל הפקוקים, אף אחד לא ירוויח מכך מלבד אולי כמה מאכערים שיגזרו קופון."

עיקר המחסור בהייטק הוא במהנדסים מנוסים, ראשי צוותים ואנשי טכנולוגיה מובילים. "ישראל בורכה במשאב הטבע הזה וכל מה שנדרש הוא לטפח ולקדם את הצעירים הישראלים שגדלו כאן, שרתו בצבא ונושאים את הד.נ.א. הישראלי. במקום לחפש פתרונות קסם יש להשקיע בצעירים האלה שעומדים בתור כדי להשתלב במקצועות ההייטק ומי שנותן להם הזדמנות הוגנת - נהנה תוך זמן קצר מהפירות. מדינת ישראל יכולה לסייע לתעשייה במענקי קליטה והכשרה של המהנדסים הצעירים על מנת לעשות את התהליך לכדאי יותר עבור החברות ולהאיץ אותו באופן ניכר" אומר רייכברג. "במקום לייבא עובדים זרים אני ממליץ לממשלה לנקוט בצעדים שימנעו מאנשים איכותיים לברוח מהארץ בגלל המיסוי הגבוה ויוקר המחיה" מחזק אותו יעקב. 

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל, מובילה עולמית בפיתוח, ייצור ומכירה של מערכות מטרולוגיה ובקרה לתעשיית המוליכים למחצה, דווקא סבור כי ההצעה של השרה פרקש-הכהן מעניינת ונכונה. "לחברות ההייטק המקומיות יש הרבה מה להציע לעובדי הייטק זרים באופן כללי ובפרט לעובדים יהודים, אליהם מכוונת השרה. אם המהלך הזה יוביל לגידול במספר העולים החדשים – הבונוס לחברה הישראלית יוכפל."

"המהלך הזה ללא ספק יועיל לעסקים: יבוא של עובדים זרים יסייע לנו לשמור על התחרותיות שלנו מבחינת שכר והקלה במתן ויזות תאפשר לחברות להגדיל את מספר הרילוקיישנים, לכל כיוון ויעד. למעשה פרקש-הכהן סוללת כאן דרך אבל משאירה את היוזמה בידיים של השוק החופשי שזה מצוין לדעתי."

השאלה היחידה שמעלה תדמור היא מאין נביא את כל העובדים האלה משום שהמחסור בעובדי הייטק הוא מחסור עולמי. "יתכן שיהיה אינטרס לעובדים מהודו או ממזרח אירופה להגיע לכאן על מנת להשתדרג מבחינת גובה המשכורת ותנאי העבודה, או לחילופין עובדים שיבואו בגלל האתגר המקצועי והאיכות" הוא אומר.  

גם ערן וגנר, שותף מנהל ב- i3 Equity Partners ומרצה ליזמות באוניברסיטת רייכמן דווקא חושב שמדובר במהלך מצוין שישמור את הכסף במדינה. "זה בוודאי עדיף על כך שעובדים ישלמו מס הכנסה במדינות אחרות" הוא אומר ומוסיף כי מבחינתו המטרה היא להביא לכאן טופ טאלנטים.  "בישראל יש חבר'ה מצוינים והמון טאלנטים. אז תארו לעצמכם מה יהיה כאן אם נביא טאלנטים נוספים מחו"ל אשר יאתגרו את העובדים המוכשרים והמעולים שלנו, יגרמו לכולם להתאמץ יותר, להיות יותר פרודוקטיבים ולדחוף את התעשייה כולה למעלה."

"צריך לפתוח את הדלת,  להגדיר קריטריונים ברורים בנוגע למה אנחנו מחפשים ולהעשיר את מאגר העובדים שלנו בעובדים המעולים ביותר שיש בעולם. כדאי להעניק לעובדים אלה ויזה הדומה לוויזת H-1B בארה"ב אשר מספקת  אשרת עבודה לעובד זר האוחז במומחיות, ידע או מקצוע ייחודי."

כמו מחסור בעובדי הייטק כך יש מחסור עולמי בשחקני כדורסל אולם ב- NBA אין בעיה - שם ניתן למצוא את השחקנים הכי טובים. אני מדמיין מצב דומה בישראל, למרות המחסור העולמי בעובדי הייטק ישראל צריכה להיות ה- NBA של ההייטק והעובדים הטובים ביותר בעולם צריכים לשאוף להצטרף לליגה שלנו. אנחנו מצדינו צריכים להסביר פנים לעובדים הזרים, בדיוק כפי שפרקש-הכהן מציעה" מסכם וגנר.