נועה פרנקו אוחנה מנסה לגייס נשים לצוות שלה. היא עשתה הכל. הכל. הצליחה או לא?
גיוס עובדים זו משימה לא פשוטה, בטח כאשר בתור מנהלת מגייסת אני רואה לנגד עיני את החשיבות של diversity ו-inclusion. בעיני זו לא סתם ססמא ריקה מתוכן ובשנה האחרונה בניתי קבוצה של 12 איש תוך הסתכלות קפדנית על התהליך ולמידה מתמדת.
הקבוצה שלי היא מאוד מגוונת יש נשים, יש דתיים, יש פריפריה אבל הדרך שלי להגיע לשם דרשה הסתכלות שונה לגמרי על תהליך הראיון, ועדיין אחוז הנשים אצלי בצוות קטן ממה שהייתי רוצה.
בתפקיד האחרן שגייסתי זה הורגש באופן ברור.
פתחתי תפקיד של developer intern לכאורה תפקיד התחלתי שהחסמים אליו אמורים להיות נמוכים, הגיעו כמעט 50 קורות חיים בשבועיים שהמשרה פורסמה. גם חברים של חברים הגישו. אבל הבהרתי לצוות שהם יעברו את אותו התהליך כמו כולם. אין הקלות.
המשרה מיועדת לסטודנטים שרוצים לצבור ניסיון ואם הם יהיו טובים אפשר יהיה לקלוט אותם למשרה מלאה.
תהליך הראיונות נבנה יחד עם צוות הפיתוח שלי, ובראשו עמדה האשה בצוות (כרגע האישה היחידה) שבנתה את המשימת בית, משימה של שעה וחצי שעתיים שכללה כתיבת קוד, ותהליך של עבודה עם git. היא היתה הפנים לכל השאלות , מלבד העובדה שהיא באמת אלופה, רציתי לשים אישה בפרונט של התהליך כי חשבתי שאולי זה יגרום לנשים שהגישו קורות חיים להרגיש יותר נוח.
ספויילר זה לא עזר.
כדי שהתהליך יהיה כמה שפחות עם הטיות אני משתדלת לא לעבור יותר מדי על הקורות חיים אלא לשלוח את המשימה ישר, זה מאפשר לי לאתר את המועמדים עם המוטיבציה, אלה שיתנו 100% או אפילו 200%. כתבנו מייל אישי ושכפלנו אותו כמספר ההגשות שלחנו לכולם את המייל עם הוראות מפורטות על המשימה. זה היה הצעד הראשון בתהליך הראיונות – רק לאחריו היו ראיונות בזום ולאחריהם פגישה במשרד פנים מול פנים עם המתאימים ביותר.
הגברים טרפו את המשימה, אין לי דרך אחרת להגדיר את זה. תוך שבוע היו לנו 12 הגשות כולם גברים.
הנשים (אין לי דרך לדעת כמה נשים היו כי יש הרי שמות שיכולים להיות בנים\בנות) אבל 5 מהן שלחו הודעות שהן קיבלו את המשימה. אף אחת לא סיימה אותה. ששלחנו הודעות שבוע וחצי אחרי שאנחנו סוגרים את המשימה הן שלחו הודעות מתנצלות שעקב עניינים אישיים, מחויבות קודמות או עניין אחר הן לא הגיעו לזה.
זה היה מאכזב.
התהליך נתן הזדמנות שווה לכולם. כולם קיבלו את המשימה באותו היום באותה השעה. נקודת התחלה שווה לכולם בלי הטיות.
אני תוהה עם עצמי מה יכלתי לעשות אחרת. הרי אני לא רוצה להפלות בצורה גורפת לטובת הנשים, אבל למה הם לא מעזות יותר? נלחמות יותר?
אני רואה את זה גם בהאקתונים שאנחנו מארגנים, אין כמעט נשים.
בטור הבא- מה קרה שפרסמנו משרת שיווק והאם שם הנתונים היו טיפה יותר לטובת הנשים?
לסיום, נשים יקרות, תגישו קורות חיים למשרות ותגיעו להתראיין אצלנו, אל תחששו, מי שלא מעזה לא מצליחה, אנחנו מצפים לכן