איך הייתם קוראים למהלך גלובאלי הנוגע ל – 50% מאוכלוסיית העולם ומשפיע על כולה, המתנהל כבר למעלה מ – 200 שנה עם תוצאות חלקיות -  מהפכה? – ברור שלא; הצלחה? – כנראה שלא; אבולוציה זוחלת?  - אולי.  

היום, כשכבר ברור ששוויון מגדרי הוא לא רק זכות של נשים אלא גם אינטרס ציבורי, כלכלי-חברתי, קשה מאד להסביר את ההתקדמות הקטנה מדי והאיטית מדי להשגת היעד וקשה עוד יותר לקבל אותה. 

על הדברים הבאים אין לי שום כוונה להתנצל. לא בפני נשים ולא בפני גברים. יש מצב שלא תאהבו לשמוע אותם - אבל אין לי ספק שחשוב שתשמעו אותם.

התבוננות ביקורתית, עם קצת אירוניה אבל בלי טיפה של ציניות, על מאפייני הפעילות הפמיניסטית בישראל בעשורים האחרונים. הפקת לקחים שמעלה חשש כי למאפיינים אלה קשר ישיר לתוצאות המוגבלות של המאבק ומצביעה על הצורך בשינויים בהתנהלות כדי לשפר את האפקטיביות. 

קריאה לגברים להצטרף ולנשים לצרף

מספר העמותות, הארגונים, הקואליציות, מכוני המחקר, הקהילות, היוזמות והפורומים העוסקים כבר שנים ארוכות בשוויון מגדרי בישראל עצום! מעיסוק בהיקף כזה ניתן היה לצפות לתוצאות משמעותיות בהשגת היעדים המשותפים והדי ברורים. 

מה שלא ממש קורה.

מהנתונים עולה שהעיסוק בהשגת שוויון מגדרי בכל המסגרות שאוזכרו הוא ברובו המכריע של נשים. גברים נעדרים כמעט לחלוטין מהזירה הזו.  

ויחד איתכם נעדרים גם העוצמה הכלכלית, הפוליטית והארגונית שעדיין מרוכזת ברובה בידיכם ורשתות הקשרים החסרות לנו כדי להגיע להישגים משמעותיים יותר בזמן קצר יותר. 

ובעיקר נעדר הגיוון. המגדרי. 

לנוכח ההישגים המוגבלים חסרונכם מחזק את הטענה שרק יחד אנחנו צוות מנצח. 

אנחנו שמחות שמחת עניות בתארי מנכ"ל בעמותות דלות תקציב וחברות.ים (לכל הספקניות - שיטוט בגיידסטאר מומלץ) ומשקיעות זמן ואנרגיות אינסופיות בניהול פעילויות עם השפעה מוגבלת. 

אנחנו ממלאות כנסים, הרצאות וסדנאות מושקעים, עם מסרים המדברים אל המשוכנעות והנוכחות במקום לייצר השפעה ולרתום את האדישים והנעדרים.

ותאמינו או לא, הסידור הזה נוח ומתאים לכולן.ם.

לכם זה מתאים כי ככה אנחנו לא באמת מצליחות לאיים על החלוקה הקיימת של משאבי העוצמה וההשפעה. 

לנו זה מתאים כי זו נותן לנו להרגיש שאנחנו עושות משהו. ואנחנו באמת עושות, והרבה, רק שזה לא ממש אפקטיבי. התוצאות מעידות על כך כאלף עדות. 

שוויון מגדרי הוא לא אתגר של נשים. הוא אתגר חברתי-כלכלי של כולנו - גברים ונשים. 

ואנחנו חייבות להפנים שזה לא רק שלנו, זה לא צריך להיות רק עלינו, והגיע הזמן שנתחיל לשחרר. אז קבלו קריאה: אתם - להצטרף ; אתן - לצרף.

איחוד ומיקוד

זו גם העת לרכז מסה קריטית ולאחד כוחות תחת מספר קטן של ארגונים. לגבש בזריזות תוכנית עבודה מוסכמת עם מספר מצומצם של יעדים מדידים ולהתחיל לבצע אותה. יחד עם גברים. 

בנוסף, במרוצת השנים נכתבו אלפי המלצות, במאות מחקרים ודו"חות, בעשרות נושאים הקשורים לאחריות מגדרית. גם כאן צריך להתמקד ולתעדף  - להשקיע רק ביצירת מסד נתונים ומעקב ולהשקיע את שאר המשאבים בביצוע של תוכנית העבודה והיעדים שקבענו. 

פחות פיזור, תהליכים ודו"חות, יותר איחוד, מיקוד ותוצאות.

אימפקט משמעותי

באו נעסוק בחינוך. ברצינות. במהלך רוחבי ומשמעותי. נתחיל באוריינות המגדרית – העלאת המודעות לחסמים והטיות מגדריים.

וכשהחסמים וההטיות כבר לא שקופים, קשה מאד להתעלם מהם!

שמישהו יסביר לי איך יכול להיות שב – 2022 עדיין לא מדובר בתוכן חובה במוסדות להכשרת אנשי חינוך והוראה? בקורסי פיקוד וניהול במגזר הציבורי? ובהכשרות ניהול במגזר הפרטי?

לא יום לימודים ארוך. 2 נ"ז. שעתיים הרצאה. היכרות עם הדברים בסיסיים. לא דוקטורט במגדר. 

לגברים ולנשים. מהלך ארצי, מקצועי, ממוקד, מהיר, שצפוי לייצר השפעה משמעותית על מערכות גדולות ודורות רבים. 

פיצוח חסמים מערכתיים 

הרבה מהעשייה שלנו מרוכז בשינויים אישיים ושכלול יכולות של נשים ופחות מדי בשינויים מערכתיים. בהשראה אישית ולא בהשפעה מערכתית. 

אנחנו עסוקים במנטורינג ולא מדברים על ספונסורינג.  משקיעות המון בבית ספר למנכ"ליות ולא מספיק בדרישה למנות מנכ"ליות. חלק מאיתנו כבר לא צריכות בית ספר, אנחנו צריכות הזדמנויות. יש ביננו כאלה שכבר יודעות לרוץ, ורק צריכות מישהו לרוץ אתו.
לרבות מאיתנו כבר יש כנפיים ותחושת מסוגלות וגם רצון לעוף, רק שעכשיו אנחנו מתרסקות מהר יותר וחזק יותר לתוך החסמים מערכתיים.

אז בואו נסכים שההחזר על ההשקעה בעצמנו הולך ופוחת ואולי גם נצליח להאמין שרובנו כבר מספיק טובות. ככה, כמו שאנחנו. עכשיו צריך להתמקד ולהשקיע בפיצוח חסמים מערכתיים וארגוניים. 

עכשיו צריך להתמקד בהתנהלות ארגונית מכלילה והוגנת – בקביעת הגיוון המגדרי כיעד אסטרטגי באחריות המנכ"לית או סמנכ"ל אסטרטגיה ובקרה של הדירקטוריון; ביצירת מסד נתונים מגדרי שיאפשר לקבל החלטות מושכלות להשגת היעד; בהצעת שכר שווה לנשים, בניהול תהליכי קידום הוגנים ונטולי הטיות מגדריות ובבחינת התרבות הארגונית וההתנהלות שלנו לזיהוי חסמים מגדריים – ופיצוחם.  

וזו אחריות. אחריות מגדרית. של ממשלות, ארגונים ותאגידים. 

והערה אחת לסיום - אם יש לכן.ם רפלקס מותנה להדוף כל ביקורת או הצעה לשינוי במסגור המסורתי של הדברים, למשל בטיעון של האשמת הקורבן, "יריות בתוך הטנק" או ש"גם רומא לא נבנתה ביום אחד", תזכרו את האמרה שמיוחסת לאיינשטיין לפיה "חוסר רציונליות זה לעשות את אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה".