אנג'לים לא מרבים להיחשף באמצעי התקשורת, אבל לעיתים נדירות יש מי שמזהה את הפוטנציאל בחשיפה כדי לזמן את היזמים לבוא אליו.

איציק ג'יני הוא משקיע אנג'ל שעשה כברת דרך בעולם העסקים וכיום הוא מלווה חברות סטארט-אפ בתחילת הדרך וגם משקיע בהן. ג'יני, בוגר לימודי ראיית חשבון, נחשף לעולם הסטארטאפים בתחילת העשור הקודם והתאהב בתחום. מאחוריו שני אקזיטים ובעבר שימש כמנכ"ל של חברת פרודוור ישראל. כעת  הוא פעיל בתחום היזמות ומשקיע בחברות סטארט-אפ.

למה בחרת להיחשף?

"היום האנג'לים שנחשפים הם מאוד גדולים ומוכרים, כך שרמת הסינון שלהם אכזרית. אני חושב שאני נמצא בנקודה שבה אני יכול להדריך יזמים בתחילת הדרך. אחרי שני אקזיטים אני רוצה לתרום את הזמן שלי לקהילה. זה אמנם לא מתוך התנדבות מלאה, כי טמון כאן רווח כספי, אבל יש לי ניסיון בטכנולוגיה, בסייבר, בראיית חשבון ובניהול עסקים, הייתי מנכ"ל של חברות. השילוב הזה הוא עמדה נכונה לסייע לסטארט-אפ".

"זה תחום מרתק מלא אדרנלין. כשלוקחים חברה ומצליחים איתה, זה מעניק סיפור אדיר. אני מרגיש שאני חי והופך חלומות למציאות".

איזה סטארט-אפים אתה מחפש?

"חברות סטארט-אפ בתחום הביג-דאטה, 'האינטרנט של הדברים' (IoT) שבו כל מוצר מחובר לאינטרנט; תחום הסייבר, אבטחת מידע, מחשוב ענן".

מה היקפי ההשקעה שלך?

"זה תלוי במידת הבשלות של המוצר ושל היזם. לפעמים מגיע יזם ששנתיים עובד על הפרויקט ומספר ששנתיים הוא כבר לא עובד ואין משכורת, אז דברים כאלה יכולים להרתיע כי הוא עלול תוך כמה חודשים לעזוב את המיזם כדי ללכת לפרנס את המשפחה ולהביא אוכל הביתה. מנגד יכול לבוא יזם אחר, שעובד על הפרויקט בחצי משרה ואני יכול לספק לו את ההשקעה עד שיגיע לאבטיפוס. היקף ההשקעה שלי הוא מ-50 אלף דולר עד 500 אלף דולר".

תוך כמה זמן אתה רוצה לראות החזר על הכסף?

"טווח של שנתיים עד שלוש שנים".

מה מידת המעורבות שלך במיזם?

"אני עוזר ליזמים לבנות תוכנית עסקית, לעצב את המודל העסקי של המיזם. יש לי מפה שפיתחתי שעוזרת למקד את היזמים בקביעת קהל היעד, ערוצי ההפצה, עלויות ההפצה, מציאת היתרונות המובהקים של המוצר ולנסות להבין למה הם חושבים שהם הולכים לשנות את העולם".

"היום אנחנו רואים צמצום בזמן הפיתוח של חברות סטארט-אפ. אם בעבר היה לוקח לחברה שנה לגייס סכום ראשוני ולגבש תוכנית עסקית, שנה נוספת לבנות אבטיפוס ושנה לאחר מכן להתחיל לראות כסף זורם לחברה, היום טווח הזמן הצטמצם. אם אתה לא מצליח להעמיד מוצר תוך שנה, אז אין ספק שמישהו בעולם כבר הקדים אותך".

"המעבר מרעיון ועד המימוש צריך להתבצע בחלון הזדמנויות מאוד קצר. רואים את זה גם בחברות גדולות שרוכשות סטארטאפים. הן עושות את זה לא מכיוון שהן לא יכולות לפתח את המוצר, אלא כדי לקצר את זמן הפיתוח. הן פשוט רוכשות את החברה והמוצר".

"היתה לי הרצאה ליזמים שבה דיברתי על פגישה עם משקיעים. בהרצאה כזאת, נגיד שאתם רוצים לגייס שמונה מיליון שקל. שמונה הדקות הראשונות בפגישה בחברת השקעות הן בדרך-כלל אלה שמכריעות האם להשקיע או לא. זה אומר שכל דקה שלכם שווה מיליון שקל. כל מילה צריכה להיות מדודה, המסר חייב להיות חד. אין מקום לזיופים".

מה אתה מחפש ביזמים?

"אני מחפש כריזמה. רוב הסטארט-אפים שנמכרו באקזיט, עשו במהלך הדרך שינוי מהרעיון שאיתו הם התחילו. רק חברה עם כריזמה ועם נכונות לשנות את העולם יודעת לשלם מחיר כבד במהלך הדרך. שם נמדדת ההצלחה, לא רק בטכנולוגיה".

עם איזה מידע יזמים צריכים להגיע לפגישה?

"חייבים להגיע עם נתונים, מחקר שוק, סקירת מתחרים. אם מגיע יזם ואומר שאין לו מתחרים, אני בטוח שהוא לא עשה מחקר מקיף. רק קורות-חיים ומה הוא הספיק בחייו זה לא מספיק. צריך לעשות מחקר שוק לעומק ולבוא עם נתונים מקדימים".