11 מרץ 2014 | קרן בראון צמיר
יוצרים חוויה בדיגיטל: איך זוכים לתשומת-לב בתוך עומס הגירויים של הלקוחות?

הלקוחות מוצפים במסרים ובתכנים ועדיין יש כמה דרכים למצוא את הגישה אליהם

רציתי להתחיל ולכתוב על כך שאנו חיים בעידן עמוס בגירויים בו אנשים נדרשים להפעיל מסננים והגנות נגד עודף המידע שנזרק לכיוונם, ושהפרסומאים חייבים ליצור מסרים ממוקדים ועוצמתיים יותר ויותר כדי לחדור את אותן הגנות.

 

אבל בעודי כותבת את זה, קלטתי שאם הדברים הם באמת ככה, הסיכוי שלי לצלוח איתכם את הפסקה הקרובה הוא אפסי. ומאחר שכנראה נתקלתם בהקדמות קודמות  ב-50% מהמאמרים בנושא שיווק בשנה האחרונה, אני צריכה לקצר ולהיות ממוקדת.

 

פורצים הגנות בדיגיטל

 

אבל בעוד מצב הדברים בו אנו עמוסים בגירויים ברור לכולם, בדיגיטל רוב הפעילות עדיין נותרת "מסורתית" ( עד כמה שיש לנו מסורת בתחום הזה).

 

רוב הקמפיינים מורכבים ממודעות שמשדרות טקסט, תמונות ווידאו, והן קוראות לפעולה של הרשמה לשירות או רכישה – הליד הוא המדד העיקרי.

 

שיטת העבודה הזו השתרשה דווקא בתחום שמספק את כל הכלים לפרוץ גבולות, שבו העלות של יצירת חוויות – היא קטנה בהרבה מכל חווייה שמשרד פרסום ייצור בעולם האמיתי.

 

לפניכם מספר כיוונים ליצירת חוויות. כולם חלק ממגמות מתמשכות שבהמשך השנה צפויות להפוך לשכיחות יותר – חלקן בגלל שדברים שהיו פורצי גבולות בשנה שעברה יהפכו מודל לחיקוי, ולחלקן בגלל טכנולוגיות חדשות שנכנסות לפעולה בצורה נרחבת, כמו HTML5, "האינטרנט של הדברים" ואחרים.

 

קוסטומיזציה: הלקוחות אוהבים מגע אישי

 

בעידן בו מנגנוני ההגנה עולים, הטכנולוגיות מחליפה מגע אנושי ואפילו אנשי שירות נשמעים יותר כמו מחשבים - קוסטומיזציה היא מילת קסם.

 

לקוחות מתמוגגים מכל אינטראקציה שיש בה תחושה של מגע אישי. ראינו מה עשה קמפיין השמות של קוקה קולה, שהיה "קוסטומיזציה לייט".

 

כבר יותר מעשור הנתונים מראים לנו ששילוב שם הלקוח בדיוור אלקטרוני מגביר בהרבה את הסיכוי לתגובה.

 

דוגמא מהזמן האחרון ראינו בקליפים המשלבים תמונות פייסבוק של אנשים ברקע, כפי שעשה גלעד כהנא, שניגן בדיוק על הצורך הזה בחוויה אישית. בעידן הרשתות החברתיות ניתן ליצור חוויות רבות ואישיות.

 

 

ממשקים עוצמתיים: למצוא את אפקט ה"וואו"

 

מצד אחד יש דרך נכונה לעצב ממשק משתמש, יש מבחני A/B שמלמדים אותנו איפה עדיף למקם כל דבר ואיך צריך להיראות הכפתור שלח/ קנה כדי למקסם את האפקטיביות.

 

מצד שני, אם הכל נראה אותו הדבר, מה יתפוס את הלקוח כשהוא ייכנס לאתר או לאפליקציה?

 

ממשקים מתקדמים הכוללים תלת מימד, וידאו אינטראקטיבי (כמו הסטארט-אפ אינטרלוד של יוני בלוך) ותוכן בעיצוב פארלקס, גורמים לאפקט וואו, משאירים יותר לקוחות באתר, לזמן ממושך יותר, ומאפשרים החדרה של מסרים יותר מורכבים.

 

כל הממשקים המתקדמים שהיו פעם יקרים מאוד להפקה, הפכו היום לזמינים הרבה יותר בעלות סבירה, וכנראה נראה יותר מהם בשנת 2014.

 

משחקים

 

משחקיות היא אגוז קשה לפיצוח. לא קל ליצור משחק ש"יתפוס" את הקהל, שגם יהיה שיווקי, וגם יעמוד בתקציב נורמלי.

 

כדי ליצור משחקים טובים באמת, החברות המתמחות משקיעות משאבים עצומים. מצד שני, התשואה של משחק טוב ומדבק יכולה להיות גבוהה.

 

מספיק לחשוב על הדרך בה קנדי קראש פתחה את הארנק של כל כך הרבה אנשים שמעולם לא חשבו לקנות משהו וירטואלי.

 

ייתכן והשילוב בין מוצרים ממשיים למשחקיות יכול לעשות פלאים. בטוח שבמהלך  2014 נראה יותר אנשים משחקים וקונים תוך כדי.

 

היכולת להשפיע

 

אל מול  הצורך של אנשים שיפנו אליהם באופן אישי, לא התרחקנו מהצורך הפסיכולוגי (לפחות לפי כמה תיאוריות) בשבטיות.

 

אנו רוצים להיות קשורים בחבל הדוק לקבוצה מסוימת, ואנו מעוניינים להשפיע עליה ככל הניתן.

 

יכולת של אנשים בודדים להשפיע היא אחד הדברים הכי חדשניים שמספק לנו האינטרנט, ועדיין לא נעשה במאפיין זה שימוש נרחב בקמפיינים בישראל. היזכרו בימי הסופרבול ובמספר הפרסומות שעירבו את הקהל באינטרנט. השנה הבאז היה בשאלה כיצד תסתיים הפרסומת עם דיוויד בקהאם – כשהוא לבוש או עירום.

 

 

זה לא משנה אם התשובה נקבעה מראש, אך החוויה של השתתפות בקביעת התוצאה היא חוויה משמעותית. גם הקמפיין של בנק פועלים בו הוחלט לאיזו עמותה יתרמו כספים – היה כזה וקיבל חשיפה משמעותית בגלל המעורבות של הקהל הרחב.

 

אם צלחתם את הדברים עד לכאן, והתגברתם על כל ההפרעות שבדרך, אני מקווה שב-2014 נראה יותר חוויות משמעותיות בדיגיטל, כאלה שגורמות לגולש להתרגש, לחוש שנוגעים בו ישירות, וגם שמוכרות יותר. 

תגובות
הוסף תגובה

* אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של StartIsrael לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.